דרושים מלצרים: האם הדור הנוכחי מאס בעבודה בחיי הלילה?

לא כולל שירות: לצד הטמפרטורות הנמוכות והאף המנוזל, לרוב החורף מאופיין גם כעונת הציד האכזריות ביותר עבור מחפשי העבודה בחיי הלילה, במסעדות או בבתי קפה, שבה יש הכי מעט משרות פנויות. הפעם נראה שהתהפכו היוצרות: כולם מחפשים עובדים, בדגש על מלצרים, ואף אחד לא רוצה לעבוד. הצורך בעובדים חוצה סצנות – ממעוזי היפסטרים כמו בית הפסנתר עד לברי ה"קבוצה" – טנג'יר, ביגי זי ודיזי פרישדון. לאן נעלמו העובדים הצעירים?

העבודה בלילה עשויה אמנם להכניס כסף לא רע, אבל זה לא באמת היה הסיפור אף פעם. היתרון הגדול בעבודה בלילה היה תמיד ההילה הזוהרת, שדומה שנעלמה. אם בעבר עבודה בבר הייתה מקנה לעובדים מעמד נוצץ בעיר, היום נראה שמה שמקנה מעמד הוא דווקא עבודה קבועה עם כסף קבוע. "ההייפ על עבודה בחיי הלילה, שהחזיק כמה עשורים טובים, ירד", טוען יואב, שניהל עובדים בבר בולט בעיר. "זה כבר לא נחשב מגניב ללכת לישון בשבע בבוקר ביום שני. פגישות, עסקאות, חוזים ושאר מילים מפוצצות – זה המגניב החדש של הדור הנוכחי שרוצה להיות בליין ולא נותן שירות", הוא מספר. גם ענבר, מלצרית לשעבר עם רזומה מפואר בברים גדולים שחצתה את הקווים באחרונה לטובת משרד יח"צ, אומרת: "ברור שאין יותר דרייב לעובדים בלילה". לדבריה, "כל מי שרעב הולך לחפש עבודה במשרד בשעות היום. הדור שלי כבר על פנסיה וחסכונות, מעניין אותו זכויות ושישלמו לו שעות נוספות, והוא יעדיף להרוויח פחות כסף עבור עבודה שתיתן לו מעמד יוקרתי".

"הדור הנוכחי רוצה להיות בליין ולא נותן שירות" (צילום: shutterstock)

"גדל פה דור עצלן ומפונק", קובע מנגד עודד וייס, מהבעלים והמנהלים של בילי ג'ין וזוזו. "כשאני התחלתי לעבוד בלילה לפני כעשור, הייתי מוכן לעבוד חודש בחינם כדי להיכנס לבר מוביל. מאז כמות העסקים בתחום עלתה ויש מחסור בכוח אדם. זה הוביל לכך שהעובדים מרשים לעצמם לא לתת 100%, לזייף, להבריז ולהקטין ראש, כי הם תמיד יוכלו למצוא עבודה".
"אנשים כבר לא רוצים לעבור תהליך", מחזק מאור בן שטרית, מנהל העובדים בכולי עלמא. "היה לי לאחרונה מלצר שאחרי חודש דיבר איתי על לאחמ"ש. ממעיטים בערך הלמידה. הניסיון הוא לאו דווקא ידע טכני וכמה מהר אתה קולט אלא כמה פעמים פעלת והיית במצב מסוים. בתשעים אחוז מהראיונות שעשיתי בסבב האחרון הגיעו אנשים עם הרבה פחות ניסיון ממה שטענו

דני הלוי, מבעלי "הקבוצה", לא ממהר להאשים את העובדים. "פחות צעירים עוזבים את בית הוריהם, בין שהם תל אביבים או פריפריאלים שלא עוברים לעיר כי יקר לחיות כאן. אם סטודנט גר אצל ההורים והוא לא צריך להחזיק את עצמו כלכלית, הוא לא חייב לעבוד ולהרוויח 80 ש"ח לשעה במשמרת של שש שעות".

המצב מחייב פשרה על איכות וניסיון העובדים. מקומות רבים שמנסים לתחזק צוות "משפחתי" שירוץ איתם לתקופה ארוכה נתקלים בקושי לשמר עובדים בגלל חוסר מקצועיות. העובדים הטובים, שמצליחים להתפתח, ממהרים לפנות ל"עבודות של גדולים". "אתה לא צריך תואר ראשון או בגרות כדי לעבוד בבר, לכן זה אידאלי עבור סטודנטים וחיילים משוחררים", מסביר הלוי. היום, כשיש חברות בפרסום ובהייטק שנותנות במה לרעב ופחות לניסיון, צעירים יכולים להתחיל מעבודות אחרות שיניבו להם עתיד כלכלי". אז האם למעשה פנסיה זה המגניב החדש? :\