"האח הגדול" פרק 13: עכשיו אנחנו יודעים מי נחוש ומי נחש
האח הגדול, למי לעזאזל אכפת מרונן והבת שלו? לפחות קיבלנו מתקוה תובנת הדחות מעניינת. עכשיו בואו נבחן אותה
בואו נוריד את הפלסטר הזה לפני הכל: איזה בזבוז זמן מלודרמטי היה המפגש "המרגש" של רונן ובתו. מסחטות דמעות לא חסרות בבית האח, אבל בחייאת, ראינו את הפרק הזה כבר באנטונלה. לצפות ברגע האינטימי הזה הרגיש בעיקר מעפן, וממש לא היה שווה את זמן המסך שניתן לו, את הטיזרים שקדמו לו או את הצמות הביזאריות שליאור עטה על ראשו (ניחוש שלי: ירדן עלתה לו לראש, באופן מילולי). עזבו אותנו מדרמות משפחתיות וקלוז-אפים פורנוגרפים של דמעות בחדרי התייחדות. כבר היה יותר מעניין לראות את השוט החד פעמי מהמצלמות שבשירותים, שהזכיר לי יותר מהכל דוקומנטרי על תאיר רדא.
בכל אופן, הפרק היה דווקא די מעניין, ובמיוחד הטוויסט הכפול של משימת השעון – לא רק שהמשימה עצמה בלתי אפשרית, אלא שגם צבירת הדקות במשימות הצד המוזרות (באמת? משוואות מתמטיות תחת ירי? צלילה לשעונים? מה אנחנו, בנוער העובד והסדיסטי?) לא באמת הייתה רלוונטית. המשימה האמיתית, כראוי, הייתה סדרת ההתלבטויות שבחדר האח: האם לבחור בטובת הקבוצה או בטובה האישית של דייר אחד? אדם זכה בשחרור מהכניסה האוטומטית למשימת ההדחה, יוסי לא קיבל תמונה מהבית, תקוה נשארה חסרת קול (רק מטאפורית, הפעם) וכולנו גילינו שגדי מזהה את משפט פיתגורס. לא שאני יודע אם זה באמת היה משפט פיתגורס על הלוח.
בסופו של דבר, ללא בחירתו של ניר בהדחה הפומבית, המתמודדים היו מפסידים במשימה. זה היה ברור שהוא יבחר כך, ואין ספק שאנשי האח הובילו לשם מראש, אבל אנחנו קיבלנו במתנה חתונה אדומה בזעיר אנפין. אחד אחרי השני בחרו הדיירים את הקורבנות השבועיים שלהם, הפעם כשעיני העגל/נץ/גדי מביטות בהם בחזרה. איך אמר ניר? זה בהחלט עשה קצת סדר.
אחרי שבועות שבהם חזיתות נפתחות ומסתעפות, היה נחמד לזכור מי נגד מי. רות וניר הם ההיפוך המוחלט מגדי ויוסי, אדם וליאור נלחמים על היהלומים, רונן ואסיף ממשיכים את הסכסוך ביניהם וירדן חולה על משחקי נקמה. תהיו בטוחים שהריקושטים מההדחה הזו עוד יכו בדיירי הבית ויתסיסו את האווירה שמבעבעת כמו הבריכה שניר ספק שחה ספק טבע בה. איפה המגפון של תקוה כשבאמת צריכים אותו?
מי שספגו יותר מכולם היו ניר וחגית, ואמנם קשה להגיד שזה מפתיע מאוד, אבל הזווית של תקוה על ההדחה מעניינת מאוד: "זה לא העמדה להדחה, זה עם מי לא בא לי להיכנס לעימותים". אז בואו נבדוק עד כמה היא צודקת, כי בניגוד אליה, לנו יש את רשימת ההדחות משבוע שעבר להשוות. זו דרך נהדרת לגלות מי העמיד להדחה בכנות ומי בחר בטקטיקה הפחדנית של להעמיד את מי שלא יצעק עליו.
בניכוי מי שהעמיד בשבוע שעבר את יעל, אפשר לראות כמה דברים מעניינים ברשימה. אדם, רות, יוסי, ניר, גדי ואסיף לא שינו באופן משמעותי את הבחירה שלהם. ירדן בחרה להדיח את חגית במקום תקוה, אבל זה הגיוני כי זאת נקמה על מה שהיא ראתה בחדר המראה. ליאור העמיד את אדם וחגית, למרות בשבוע שעבר היו אלה גדי ורונן, אבל לפחות התירוצים שלו הרגישו מוצדקים. לעומתם, במצעד הפחדנים אפשר למצוא את רונן, שוויתר על ריב עם אמלי (ועל הדרך בפגיעה בחברתה ירדן) ובחר בתקוה. חגית ויתרה לירדן הפעם (כנראה מתוך פחד) והמשיכה את החזית מול ליאור, ואמלי בחרה להשתפן מול ניר ובחרה, באופן אכזרי במיוחד יש לציין, בחגית.
עכשיו, כשאנחנו יודעים מי נחוש ומי נחש, יהיה הרבה יותר מעניין לבחון את הדינמיקה בבית. ירדן ורונן מסתמנים כדמויות שמפחדים מהן, חגית ואמלי מתגלות במלוא הפחדנות (לא שזה הפתיע מישהו) ורונן, האיש שנעלב כשקוראים לו טקטיקן, נחשף במערומיו. אבל עם כל הכבוד לחגית הנעלבת, שאולי סוף סוף תזדהה קצת עם הנקניקיות שלה אחרי שנטחנה דק דק, מי שקיבל הכי הרבה אש היה ניר, ששוב ושוב שמע את דיירי הבית מדיחים אותו בשל דעותיו. דווקא אז, כשבחר לדבר בחדר האח על אחדות, הוא הצליח לצאת מצוין רגע אחרי שחמישה מדיירי הבית העמידו אותו להדחה מול פרצופו. בקרב על דעת הקהל הוא עשה מהלך חכם במיוחד, שעשוי להתגלות כמהלך שחמט מתוחכם ביום שבת.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"