"האח הגדול" פרק 19: האם לתקוה וליאור יש סיכוי להיות ביחד?
אם להאמין לתקוה, היא לא ממש בעניין, אבל מראה עיניים לא משקר. חוץ מזה, יש רק משימת טלפון אחת שבאמת השפיעה על הבית
אוקיי אוקיי, בואו נדבר על הפיל שבחדר. לא, לא גדי במטבח, זה הפיל בחנות החרסינה. ליאור ותקוה, האם זה יקרה? אם תשאלו את יוסי, שלקח יותר מדי ברצינות את תפקיד היועץ הזוגי שקיבל לפני כשבועיים בסוויטה, מראה עיניים לא משקר. ואכן, אני יותר מאמין לחיבור של ליאור עם תקוה מאשר לזה שהיה לו עם ירדן בהתחלה, אבל חרף הקרבה הפיזית והרגשית, אני לא מאמין שמערכת היחסים הזו תפרח בכותלי הבית. ראשית, ליאור כבר ציין איזה אלף פעם שהוא לא מעוניין בזוגיות בבית. שנית, תקוה רואה בליאור ילד – לאו דווקא דבר שהיה עוצר את רוב הבחורות, אבל תקוה היא לא בחורה שמחפשת את חוסר היציבות שבא עם היהלומן שהרגע יצא ממערכת יחסים.
אם עוד היה ספק בליבכם, שימו לב איך תקוה מדברת עליו עם יוסי. היא חושדת בו שהוא התקרב אליה כדי להתרחק מירדן (מה שהלכה למעשה באמת עבד), ושהוא מחכה לסרוק את הדיירות החדשות שיכנסו בשבת, ואם לא יאהב את האבנים היקרות שהאח ימטיר עליו (והאח בהחלט ינסה), הוא ישוב לזרועותיה של הקוקו המתוח. לא יודע אם אני מסכים עם תקוה, כי אני באמת מאמין שליאור רוצה לפתח איתה משהו מעבר לשיחות עם יוסי, אז מעניין איך הוא יתמודד עם דחיה, אחרי שבמשך חצי עונה רק סירב לירדן. טוב, אני מניח שמסיבת הוולנטיין שתתקיים הערב (שישי) בבית היא הזדמנות נהדרת לגלות.
ובינתיים, עד ששני החמודים יטרקו על עצמם, הטלפון לא הפסיק לצלצל והמשיך להביא עלינו מגוון אקלקטי של רעיונות שעד כה שכבו על רצפת חדר העריכה. גדי נשלח להכין כדורי שוקולד, והשטיק הזה הופך לפחות אפקטיבי ברגע שהוא מתלהב להיכנס למטבח (למרות שהקטע שהוא חשב שהסינר הוא גלימה היה לגמרי היסטרי). לפחות הוא יצא אדם חדש, אז מי אמר שהאח לא עושה עבודת קודש? דווקא הלבשתו של אדם בבגדי הומלס, מה שהיה אמור אולי להיות ביקורת חברתית על העשיר הרברבן, קצת איבד מהכוונה המקורית והרגיש יותר כמו לעג לרש. ולא, שזירת העריכה עם השיחה של חגית וגדי לא באמת הצילה שום דבר.
החלקים היותר מעניינים בפרק היו המפגש של יוסי עם בנו, שגם אם היה צפוי לחלוטין ואובר דרמטי, כן הצליח לרגש. טילטיל צעק כמו שרק נהג מונית יכול, יוסי משום מה חשב ששכחו אותו (אחי, 44 יום, הם לא יצאו לחפש אבא אחר), אבל אחרי נאומי הגעגוע של יוסי, ועם כמה שהוא חלק מרכזי במארג הרגשי של הבית, באמת היה משמח לראות אותו שמח. לראות את חגית שמחה היה לעומת זאת, המממ, טיפה מוזר. כאילו, כולנו יודעים שהיא לחוצת חתונה, אבל זה היה כל כך ביזארי לראות אותה שמחה על כלום ושום דבר. אם הייתי צריך לתת הימור על איך יראה הגיהנום שלה, זה יהיה לשחזר שוב ושוב חתונה ללא חתן, אבל כנראה שבשלב הזה לחגית כבר לא אכפת איך זה יקרה, העיקר שהיא זכתה ללבוש שמלה לבנה. שיהיה במזל.
למעשה, החלק היחיד במשימת הטלפון שבאמת השפיע על הבית היה החזרת היכולת של תקוה להעמיד להדחה (שנלקחה ממנה אי שם על ידי אדם במשימת המתנות). ואף יותר טוב מזה, היא גם קיבלה את הזכות להעמיד להדחה בפומבי, ונראה שנהנתה מכל רגע. תקוה, שבשום שלב לא הסתירה את רגשותיה לאף אחד (קח את זה בחשבון ליאור), הסבירה באופן מעורר הערכה למה היא מעמידה את ירדן (מה שמסביר את הימצאותה ברשימת ההדחות) ואת אמלי, וחרף ההאשמות של אמלי על צביעות בתחומי ההעצמה נשית, תקוה צדקה. אמלי הייתה על הקצה, התפרצה כל יום שני על מישהו אחר, צרחה בכל הכוח והחלה גם לשקר על דברים מאוד שקופים (היא, למשל, כן אמרה את המשפט הנבזה על הילדים לחגית). היי שלום אמלי, ותודה על הוורידים. אה רגע, שיט. מי אמור להכין להם עכשיו ארוחת שישי? גדי, זה הזמן להביא את הגלימה.
מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"