האימהות הקוליות של תל אביב: שחף סגל

הבילוי האולטימטיבי עם הילדים:

"לזרוק בשישי בבוקר לתא המטען אוהל, מזרנים מתנפחים, אוכל, משחקים ויאללה, לצפון. בדרך שרים, רואים קליפים אהובים ביוביוב (זו לא שגיאת כתיב. ככה קוראים לזה אצלנו בבית), משחקים משחקי דרך וחדים חידות, נותנים להם לשחק באייפון (תודה לאל על חסדים קטנים), שמחים שהם נרדמים. מגיעים לגני חוגה, רובצים, מבשלים, אוכלים, שוחים. אושר".

ועם מבוגרים:

"מאשפזים את הילדים בכפר סבא וסבתא וחוזרים הביתה, לישון. קמים, עושים סקס ומתחילים את הערב. קודם מפגש עם אחד החברים, ואז יוצאים לקלאב. אחרי המסיבה חייבים צ'יל באחד הבתים. אם מזג האוויר יפה – אצלנו בגינה".

איפה את מסתובבת?

"ברגוע: באירועי אופנה למיניהם, בהופעות, בפרמיירות. בפרוע: לא תמצאו אותי בשום בר עם דרינק ביד. אני ילדת מועדונים, ומעדיפה אותם גדולים, עם המון גייז מסביב. הבלוק, האומן, המסיבות של Forever Tel Aviv, הפאג, שירזי".

מה את עושה עם הצאצאים כשאת יוצאת?

"הגבוה שלי שונא אירועי מינגלינג, כך שהוא נשאר לשמור על המבצר. למסיבות של גייז הוא בא רק אם כל החבורה שלנו יוצאת. אם אנחנו יוצאים יחד, יש סוללה של בייביסיטריות מדהימות".

איך את מתגברת על העייפות?

"אם אני אענה על השאלה הזאת בכנות, המשטרה תבוא. ועכשיו ברצינות: הכי קל זה לוותר ולהישאר בבית לישון, אבל מה ייצא לי מזה? שאת השנים הכי מגניבות שלי ישנתי? רק המחשבה על זה נותנת לי זריקת מרץ".

יוצא לך לפעמים לספר לילדים שלך על הבילויים?

"הם יודעים שאנחנו אוהבים לרקוד. חוץ מזה, אנחנו נפגשים גם לא מעט בבתים של חברים ואז אנחנו לוקחים אותם איתנו. הם סוציאליים להפליא. לפחות עד שנשלף האייפון".

הסוד לאיזון המושלם בין אימהות לבליינות?

"אין דבר כזה. עומר, הבכור, נולד חודש לפני הזמן. אחרי שמונה ימים בפגייה ועוד שבועיים בבית קראנו להורים של שי, השארנו אותם איתו, עלינו על תחפושות וקפצנו לאפטר פורים באומן. אני בטוחה שיש אימהות שקוראות את זה עכשיו ואומרות לעצמן 'היא לגמרי דפוקה בראש', אבל זה האיזון שלי. הוא לא מושלם, אבל זה מה יש".

מסר/טיפ לאימהות תל אביב:

"ילדים זה לא מוות. תחיו קצת".