"מין מסקרן אותי מגיל צעיר, זה הוביל לסיטואציות לא פשוטות"

רות שועלי. צילום: איליה מלניקוב
רות שועלי. צילום: איליה מלניקוב

"האנשים שעושים את תל אביב" במהדורת קורונה מיוחדת עם התל אביבים שהנגיף שינה את חייהם (או שלא). והשבוע: רות שועלי (33), מוזיקאית שעוסקת במיניות בריאה ובאינטימיות. מנהלת קבוצת ווטסאפ שמשדכת בין מטפלות איכותיות למשפחות, ומתרגשת מאוכל, עומק ויצירה

1 במרץ 2021

רות שועלי, 33, בזוגיות עם אביב הוכבאום כבר 9 שנים, במערכת יחסים פתוחה. מוזיקאית ומשדכת משפחות למטפלות איכותיות בקבוצת וואטסאפ שהיא מנהלת. היא גרה בתל אביב 12 שנים. לאחרונה הוציאה לאור סינגל בשם "אלה רק ידיים" שעוסק במיניות בריאה ואינטימיות ומלווה בסדרת ראיונות על מין.

איפה הקורונה תפסה אותך בחיים?
"בדיוק בזמן. הייתי מאוד בסטרס עם המוזיקה וחשבתי שככה החיים צריכים להיראות וזה עצר הכל, פירק את הלהקה והכריח אותי פשוט להיות בבית, עם בת הזוג שלי ולהירגע. זה היה מצוין, זה איפה שזה תפס אותי".

בהתחלה חשבנו שזה יהיה עניין כמה חודשים והקורונה עדיין נוכחת, מהם השינויים שהיא גרמה לך לעבור?
"לפני הקורונה לא נגעתי בפסנתר, שזה אחד הדברים האהובים אליי כמוזיקאית, ובזכות הקורונה חזרתי אליו. חזרתי לנגן באופן ספונטני ולא בשביל להשיג משהו".

איך פעלת בשנה הזאת כשעולם התרבות די הוזז הצידה עם המון הגבלות על הופעות?
"בנוגע לתחום של המוזיקה, נכנסתי לתקופה שממש הרפיתי ממנה, כדי לראות איך אני רוצה לבוא לזה מחדש. אז כמעט ולא נגעתי במוזיקה, לא הרגשתי מחויבת לקריירה או לקהל וממש שחררתי. עסקתי יותר בעצמי ובהתפתחות הרוחנית שלי".

שועלי וחבר קרוב. צילום: איליה מלניקוב
שועלי וחבר קרוב. צילום: איליה מלניקוב

ההתפתחות הזאת הולידה משהו מיוחד שזכור לך כמאפיין את התקופה?
"מצאתי הרבה אהבה לעצמי".

הלוואי על כולנו.
"נכון, הבנתי שזאת אופציה, שממש מותר לי".

 את הוצאת עכשיו סינגל חדש בשם "אלה רק ידיים", שמלווה בסדרת ראיונות בנושא אינטימיות בטוחה, מאיפה זה נולד ?
"זה נולד פחות או יותר באמצע הקורונה כשהצטרפתי ללייבל החדש שלי 'קו אדום'. הבחור שעושה את הלייבל התלהב מהמוזיקה ואמר ש'זה יותר ממוזיקה שאפשר להוציא פה, ויש לך מה להגיד'. אז הגינו ביחד את זה שאם השיר מדבר על חוויה נורא כואבת אפשר לפתח את זה. אני מגיל צעיר מתעסקת במין וזה מעניין אותי ומסקרן אותי, אבל בצורה מאוד תמימה, והמפגש שלי כילדה תמימה עם הסקרנות של זה הובילה אותי לכל מיני סיטואציות לא פשוטות. מתוך כל החוויות הלא פשוטות האלו שהכנסתי את עצמי אליהן, בתור בן אדם מאוד עדין ותמים, היה לי הרבה מה לדבר על זה. אני יודעת שלעוד נשים ולעוד גברים יש את התחושה הזאת שאנחנו באים למין בצורה מאוד עדינה ופגיעה ושלפעמים זאת תאונה".

צפיתי בכמה ראיונות בסדרה, את מעלה לשיח משהו מאוד נכון סביב הנושא. ועדיין, עם כמה שהשיח סביב מיניות התרחב, יש עוד המון יש שיפוטיות כלפי המושג אינטימיות בטוחה.
"אני ממש מסכימה. אני חושבת שכדי לחזק את זה, אני ממש צריכה להתאמן בלהיות קשובה לעצמי ולהעז לדבר את זה כל הזמן. בסיטואציות מיניות ובכלל. לפני כמה ימים הייתי עם בחור וממש ראיתי איך שנינו מתנהגים כמו שאנחנו חושבים שמצפים מאתנו. יש את השלבים האלה, עכשיו נתנשק, ואז השלב הבא שמורידים בגדים. יש כמו סכמה כזאת שכאילו לא מתאים ללכת בה אחורה. הלכתי רגע לשירותים וכשחזרתי כבר לא היה בא לי את מה שאמור לקרות עכשיו. חשבתי לעצמי – 'בוא נתחבק ונפטפט, אז מה אם אנחנו עירומים'. איזה חופש יש בזה, כמו ילדים. אפשר לחקור את זה ולהיות בזה".

איך התגובות לסינגל מהמשפחה והסביבה הקרובה אלייך?
"את הסינגל האחרון אני חושבת שהם הכי אהבו. המשפחה די ביקורתית אז זה לא מובן מאליו, וגם יש הרבה מהם, אנחנו עשרה אחים. החברים וכל מיני אנשים, גם כאלו שאני לא מכירה מאוד התרגשו והרבה אומרים שהם התמכרו לשיר ושהוא מאוד נגע בהם. אני חושבת שזה נגע באמת בנקודה רגישה כזאת".

העשייה המוזיקלית שלך תכוון מפה לשיח נוסף על אינטימיות?
"הסינגל הקודם שלי גם מדבר על חוויות החמצה וחוסר סיפוק אבל מכיוון אחר. מעסיקים אותי נושאים של מורכבות רגשית, לא הכל על מין. אבל זה כן מעניין אותי שזה יהיה יותר ממוזיקה, זה בטוח. בחודש מרץ יצא לאור אלבום חדש בשם 'מה רציתי קודם' בהפקה של נטע רם".

את מספרת על עצמך שאת אשת חינוך מאז ומתמיד, מה זה אומר?
"אני באה ממשפחה ברוכת ילדים ויש לי חמישה אחים קטנים, ואמא שלי גננת. מגיל קטן אני בעולם הזה ומגיל 18 באופן רשמי התחלתי לעבוד עם נוער בסיכון ואחר כך התחלתי לעבוד בגנים ואז טיפלתי בתינוקות. יש לי בתל אביב שם של אשת חינוך ואני מאוד אוהבת את זה, זה מאוד חשוב לי וזה ממש בעצמותיי. הקמתי קבוצת וואטסאפ בשם 'המומלצות של רות' ואנשים משלמים מנוי כדי להיות חשופים למאגר של המטפלות שאני מראיינת. זה נולד מעצמו, זה התגלגל לבד. ההורים ביקשו שאסדר להם חברות מתחום החינוך, והחברות ביקשו שאני אסדר להן משפחות שאני מכירה. זה התחיל בחינם וחברתי ואז זה הפך להיות עסק קטן כי זה דרש ממני יותר אנרגיה. לא משם המשכורת שלי. זה עסק קטן שהוא יותר ללב, אבל הוא מאוד חשוב לי. חשוב לי שאנשים יהיו מרוצים ושיהיו חיבורים טובים".

מה מחזק אותך בימים האלה?
"אוכל, זה ממש משמח אותי. עצם המחשבה על זה שתהיה ארוחת צהריים היום ושהיא תהיה מעניינת וכיפית – זה ממש משמח אותי, וגם שיחות עם אנשים שהם באמת לעומק. שיחות מהלב זה פשוט נותן לי אנרגיה ותקווה לחיים ולעולם, בשביל זה אני חיה. וגם מהיצירה, לגמרי. כתבתי לפני כמה ימים שיר חדש והייתי בעננים".

לא לכולם התקופה האת היא קרקע פורייה ליצירה, זה בא לך בתהליך מסוים?
"זה שהרפיתי אפשר לזה לבוא בצורה יותר נעימה, וגם חזרתי ללמוד אצל רותם בר אור, הסולן של The Angelcy וזה ממש עזר. זה נותן לי מסגרת והחזיר אותי. זאת סדנת כתיבה והלחנה. אלו סדנאות סופר עמוקות, הוא בן אדם מאוד מיוחד ומאוד עמוק. זאת מתנה שאני נותנת לעצמי. הוא גם חבר לב".

שיחות מהלב נותנות לה אנרגיה. צילום: איליה מלניקוב
שיחות מהלב נותנות לה אנרגיה. צילום: איליה מלניקוב

מה מדאיג אותך בימים האלה?
"שלא אהיה קשובה לעצמי".

מה הספוט הכי תל אביבי?
"יש נקודה בשדרות בן ציון, שספציפית ביום שישי אחר הצהריים הכי כיף להיות בה, שרואים עד הים. רואים את הירידה של בן ציון, את העלייה של בוגרשוב ותל אביב פתוחה שם ונראית קצת כמו ארץ אחרת. יש עוד נקודה, בקיבוץ גלויות: יש שם שורה של עצי פיקוס שלא הורידו והם באמצע הכביש וזה כיף בעיניי".

מה הכי תל אביבי בעינייך?
"לא בא לי לענות על זה בצורה מתחכמת, אבל גם לא רוצה להגיד משהו שכולם כבר אמרו. את יודעת מה, אולי זה הכי תל אביבי בעיניי".