"אף אחד לא מושלם. למדנו להסתדר, אחרת לא היינו מחזיקים גם חצי שנה"

יובל כוחלני, 67, נשוי + 2 ושישה נכדים, גואל כוחלני, 69, בזוגיות + 4 ו-12 נכדים, בעלי החנות "אחים כוחלני" ברחוב יום טוב 21 בשוק הכרמל. האחים הדור השלישי בחנות ועובדים יחד כבר מעל 40 שנים. אם תבלו אצלם למעלה מעשר דקות תיתקלו בהרבה לקוחות וחברים שאוהבים אותם ועוצרים לומר להם שלום. אם תגיעו בימי שישי תיהנו מחגיגה של מוזיקה, תבלינים ושיחות חולין. 

יובל: "נולדנו ברחוב החשמונאים. למדנו בבית ספר ביל"ו ואז עברנו לבית ז'בוטינסקי. שם היה את המרכז של בית"ר תל אביב\בת-ים בכדורגל. גואל היה שחקן שלהם ואני שיחקתי בגדנ"ע תל אביב. היה כיף והייתה ילדות נהדרת, יותר טובה משל הילדים עכשיו. הכל היה שכונות שכונות והיו לנו קרבות עם שאר השכונות, במשחקים ובכדורגל. אחר כך עברנו לרחוב מכבי, ליד קולנוע אורלי היה מגרש כדורסל שהיינו מבלים בו החבר'ה". 

למה אתם מתגעגעים בילדות התל אביבית? 
יובל: "לדברים האלה. לא כמו שיש היום, שזה רק טלוויזיה וטלוויזיה. פעם ייצרנו משחקים. את יודעת מה זה 'שבע אבנים' או 'קרוב לקו'?. לא היה משעמם לנו לדקה".

גואל: שיחקנו גם גוגואים וג'ולות. היינו יכולים לשחק עד 12 בלילה". 

מה הכי אהוב עליכם בעבודה בחנות? 
יובל: "השיחה עם הלקוח. יש לנו לקוחות שהרבה שנים אצלנו, זה כבר לא לקוחות, נוצרה בינינו חברות. זה לא עניין של מכירה, זה לדבר על כל מיני נושאים וגם לעזור להם באיך עושים את הסלטים, איך מבשלים את החומוס. זה הכיף של העבודה. הלקוחות שלנו קרובים אלינו מאוד". 

מהם הקשיים והאתגרים בעבודה של שני אחים בחנות אחת? 
יובל: "בכל עסק יש אתגרים אבל אנחנו מסתדרים. אף אחד לא מושלם ואנחנו יודעים להשלים אחד את השני. למדנו להסתדר, אחרת לא היינו מחזיקים גם חצי שנה".

גואל: גם נהנים ביחד, מהמוזיקה והאווירה". 

איך עברה תקופת הקורונה בשוק? 
יובל: "חלק לא ידעו שאנחנו עבדנו רגיל בתקופה הזאת. עד שהם גילו לקח קצת זמן. הורגש שיש שינוי, מבחינת עבודה והשוק גם היה שומם. עבדו רק חנויות מסוימות". 

זכורה לך תקופה כזאת שהשוק היה ככה שומם?
"לא, גם לא בתקופה של המלחמות, לא בצוק איתן וגם לא במלחמת יום כיפור". 

כשאתם לא בחנות, מה אתם עושים? 
יובל: "מבלה עם אשתי ונהנה מכדורגל, כל חיי אני מתעסק בכדורגל. הייתי מנהל קבוצה, בזמנו גם שחקן. זה עבר לבן שלי ועכשיו לנכד שלי, ואני תומך בו. הנכד שלי משחק בגדנ"ע תל אביב, אני הולך איתו למשחקים ומעודד, זה תענוג". 

גואל: "פאבים, מועדונים, בירה ולעשות חיים. בקורונה זה מפה, הביתה ולים. הכל בקטע של חיים, ככה מעבירים את הזמן, אין לי תעסוקה עכשיו של עוד דברים. גם הילדים והנכדים, הולך אליהם ומבלה עם הנכדים. פעם הייתי נוסע הרבה ועכשיו לא". 

יובל וגואל כוחלני (צילום: איליה מלניקוב)

אחרי התשובה הזאת של גואל, נכנס לחנות לקוח צעיר ואמר "שמעתי שפה יש את כל הבלגן", ואחרי כמה רגעים של התעדכנות ביניהם הוא הוסיף: "אחלה גואל שבעולם". בזמן השיחה נכנסו ועברו לקוחות רבים, חלק נכנסו לקנות וחלק לצעוק שלום או לשאול מה קרה שאין מוזיקה. חיוך גדול היה משותף לכולם.  

כל הלקוחות שלכם הם מהאזור של הכרם והשוק? 
יובל: "רובם משינקין, מהשכונה של השוק, נווה צדק ועוד. יש גם לקוחות מדרום וצפון תל אביב, אפילו מהרצליה". 

מה היעד הבא שאתם רוצים להגשים?
גואל: "אני הולך לעזור לילדים בעסקים שלהם. הם לא צריכים אבל אני אפיל את עצמי עליהם". 

יובל צוחק ועונה: "להיות טייס. בריאות, בריאות ובריאות. בגיל שלי אני מסודר, אין לי כבר יעדים, הכל בסדר. אני מגיל 14 עובד פה". 

איך התפתחה הבחירה להמשיך את הדרך בחנות המשפחתית?
יובל: "התחברתי לזה. בזמנו יכולתי להשיג הרבה עבודות אבל יותר קל היה לעבוד עם אבא ובשביל זה נשארתי. גם מבחינת משכורת היה לי יותר טוב מאשר לעבוד בחוץ. בדיעבד, מבחינת תנאים היה שווה לעבוד בחוץ". 

גואל: אני אישית עבדתי במסעדות ובפאבים. הייתי ספק של הרבה מהם וגם יצרתי ובישלתי. הייתי מכין סלטים, חומוס והם היו מגיעים ואוספים. אהבתי את הייצור ואני בכלל אוהב לבשל וליצור".

אגב בישולים, מה אתם אוכלים כל צהריים בשוק? 
יובל: "בכל יום אחד מאיתנו הולך הביתה בצהריים ב-14:00, הולך והשני נשאר. יש מסעדות באזור ולא חסר מה לאכול. אנחנו צריכים גם לתמוך בפרנסה של אחרים".

איזה מקומות ובילויים אתם הכי אוהבים בתל אביב? 
גואל: :"בר אילן, ברחוב החלוצים 3". יובל: "את הכדורגל". 

ומה הכי תל אביבי בעיניכם?
גואל: "ים ופאבים". יובל: "ים וקניונים. הסנטר והים מפוצצים אנשים".