ההגשה של יוסי שטרית
המדור המיוחד בשיתוף קוקה-קולה, נותנת החסות הראשית של תחרות פרסי האוכל של טיים אאוט, מביא אליכם את השפים הכי מדוברים שהגשה היא ערך עליון עבורם
תוכן שיווקי | Coca-Cola
שף יוסי שטרית, משייה, 40
מטבח: מקומי עילי
מה חשיבותה של הגשת המנות שלך?
כל מנה שלי צריכה להצביע על כך שחשבו על ההגשה שלה. בסך כל המנעד שלי אפשר לזהות שיש הקדשה ותשומת לב לפרטים האלה. צורת ההגשה קריטית, מאוד חשוב לי שאנשים ייתנו ביס באוכל שלי ויידעו איפה הם נמצאים בעולם, בסיפור שאני מספר, שהאוכל יצביע על אדמה, על בית ועל ילדות, אבל תמיד בהידוק ובאלגנטיות.
מה המנה שבהגשה שלה אתה הכי גאה?
כמו בהרבה תחומים הקשורים באמנות, גם באוכל יש אופנה מתחלפת. דברים שחשבתי פעם שהם יצירתיים מאוד יכולים לגרום לי היום לצחוק. יש מנות שנשארו להרבה זמן והפכו להיות ה־DNA של המסעדות שלי, למשל עוגת הגבינה בקיצ'ן מרקט או סלט החיטה והטונה במשייה. סלט החיטה הוא משהו שסבא שלי הכין בילדות שלי, ואני מאוד גאה בו.
סועדים מגיבים אחרת למנות שמוגשות בצורה יוצאת דופן?
לגמרי. זה איזשהו ערך מוסף ששף מביא, חותמת שהוא משאיר על החוויה הכללית. לי באופן אישי מאוד חשוב להסתכל על אנשים ולראות את הבעות הפנים שלהם, אם עשיתי את זה נכון, גם בהנגשה שבאה לידי ביטוי בכלים שבהם מוגש האוכל וגם בהגשה.
יש חוקים בהגשת מנות שאתה פועל לפיהם?
אין חוקים בהגשה. מטבחים בכל העולם היום מלמדים אותנו שמי ששובר את הכלים מצליח, מחדש ומעז. זה יכול אמנם להיות קטסטרופה, אבל יכול גם להיות הדבר הגדול הבא. כשזה מצליח זה מבריק. מנה תוגש לפי הרבה דברים, לפי הצלחת שתכתיב את הצורה, חומרי הגלם הנמצאים בה, אני מקפיד להגיע בלי חוקים.
יש שף ישראלי אחר שאתה נהנה מההגשה של האוכל שלו?
בישראל אנחנו אלופים בלשבור את הכלים, בלצאת עם נוסחאות חדשות, להיות אחרים. ארז קומרובסקי למשל או מסעדת מחניודה עשו את זה מדהים והבהירו שארגזים של חומרי גלם לא צריכים להיות מוסתרים אלא יכולים להיות מוצגים לסועדים. זה יפהפה בעיניי.