ההיא שבמקומי

>> לכל סיפורי הפרידות

"לא הייתי מגדירה את עצמי כבחורה קנאית. מעולם לא כעסתי, זעפתי או קיטרתי על כך שהחבר שלי לשעבר מסתובב עם בנות. הוא היה ישן אצל חברות שלו, מבלה איתן בלילות ואני אפילו תמכתי בכך ועודדתי אותו להיפתח ולחזק את הקשרים החברתיים שלו. סמכתי עליו עם כולן, חוץ מבחורה אחת. היא הייתה החברה הכי טובה שלו ותמיד הרגשתי שהיא מנסה לחתור תחתיי. בין אם זה היה להתקשר אליו שש פעמים בערב כשאנחנו מבלים ביחד, לבלות איתו שעות כל יום או אפילו לנסות להרחיק אותו ממני בישיבות משותפות. ידעתי שמשהו מסריח שם ובכל פעם שהנושא עלה הוא ניסה להרגיע אותי שדבר לא קורה ושהוא בחיים לא ייצא איתה. פעם אחת הוא הודה בפניי שלפעמים הוא נותן לה יותר תשומת לב בכוונה כדי לגרום לי לקנא.

"בסוף הקשר הרגשתי שהוא נוזל לי מבין האצבעות. הוא לא ענה לטלפונים שלי, לא רצה להיפגש ובייסיקלי נעלם כלא היה. בשיחה שעשינו שבועיים לאחר שנפרדנו אמרתי לו שמה שהוא עשה לי עם החברה הכי טובה שלו לא היה הוגן והכאיב לי מאוד. אפילו ביקשתי ממנו לא לחזור על הדבר הזה כשהוא יהיה עם מישהי אחרת. שוב, הוא נשבע בפניי שמעולם לא היה ולעולם לא יהיה ביניהם משהו. כמה חודשים לאחר מכן גיליתי שלמעשה הוא עזב אותי בשביל להיות איתה".