יריד המזרח: אתמול, היום ומחר

בשנת 1923, ימי העלייה השלישית, החליטו שלושה יזמים ציוניים, אלכסנדר יזברוב-עזר, שלמה יפה ואברהם אידלסון, לערוך בת"א יריד מסחר על מנת למכור מוצרים תוצרת הארץ לקהל המקומי. משנה לשנה התרחב הפרויקט ועד לשנת 1929 נערכו מגוון תערוכות וירידים שאורגנו ברובם ע"י חברת 'מסחר ותעשייה' בבעלותם של שלושת הציונים הנלהבים. עם הזינוק בהצלחה ובכמות המבקרים, ראו היזמים כי טוב והחלו לרקום תכניות לעריכת יריד בינלאומי תוך השקת מסעות פרסום ברחבי אירופה וקריאה לבעלי עסקים להצטרף ליוזמה הקורמת עור וגידים.

יריד המזרח בראשית שנות השלושים

 ב-1932 נערך היריד הבינלאומי הראשון תחת השם "יריד המזרח". מיקומו של היריד היה באיזור התחנה המרכזית הישנה של היום ופקדו אותו קרוב ל-300 אלף מבקרים שנחשפו לראשונה לסמל הגמל המעופף המוכר שעוצב ע"י האדריכל הראשי של היריד, אריה אלחנני וגם זכו לשמוע בטקס הפתיחה את ההצהרה של ראש העיר דאז, מאיר דיזנגוף, לפיה "תל אביב היא מרכז העולם". בזמן קיומו של יריד זה הופעלה, לראשונה בארץ ישראל, תחנת רדיו ששידרה בשפה העברית.

ככל שהתעצם היקף התערוכה, כך עלה הצורך בבניית מתחם קבע ליריד ובאוגוסט 1933 הונחה אבן הפינה בקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף, מה שמוכר כיום ככניסה לנמל תל אביב.

מאיר דיזנגוף וגוסטב מלך שבדיה ביריד המזרח, 1932

לתכנון היריד במקומו החדש נבחרו האדריכלים אריה אלחנני וריכארד קאופמן. קאופמן היה אמון על התוכנית האורבנית. הוא בנה את ארמון "תוצרת הארץ", שהיה הביתן המפואר והגדול ביותר מבין בנייני התערוכה וזכה למראה מקורי ומעורר גאווה של אוניית ענק. אלחנני הופקד על ריכוז תוכניות הבינוי והעיצוב, והעניק את המגע העיצובי שלו גם לפסלי חוצות (ביניהם פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אלחנני וניצב במקום גם כיום, "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי", "פסל האישה", ועוד). העיצוב כלל גם פנסים חדישים ומסוגננים, ספסלים מקוריים וגינון מושקע במיוחד כאשר לכל אלו מצטרפת כיכר כניסה ראשית שנבנתה – כיכר פלומר שמה. הצלחתו של היריד במהלך השנים לא נעלמה מעיניהם של מנהיגי ומכובדי אותה תקופה ובין השאר נכחו בו ראשי העיר הערבים של יפו וירושלים והנציבים העליונים הרברט סמואל, הרברט פלומר, ג'ון צ'נסלור וארתור ווקפ שאף נכח בפתיחתו של מתחם "יריד המזרח" החדש באפריל 1934.

יריד המזרח מבט על. צילום: יח"צ

ביריד, בו שולבו גם חגיגות חצי היובל לעיר תל אביב, השתתפו כ-30 מדינות והוא משך אליו כ-600,000 מבקרים במשך שישה שבועות – נתונים מדהימים ליישוב היהודי בא"י שמנה באותה תקופה, טרם הקמת ומדינה ומלחמת העולם השנייה, פחות מ-200 אלף איש. ב-1936 נערך היריד הבינלאומי פעם נוספת אך הדי המלחמה שאיימה לשטוף את אירופה והעולם לא פסחו גם עליו ואירועים רבים שתוכננו להתקיים במסגרתו בוטלו. היריד המאכזב גרר עימו הפסדים כספיים גדולים לחברה כאשר איש לא ידע מתי, ואם בכלל, ישוב להתקיים – מאז לא נערכו עוד ירידים במקום.

בשנת 1959, כ-11 שנים לאחר קום המדינה, נפתחו גני התערוכה החדשים בשדרות רוקח ועם הזמן שחלף שינה יריד המזרח את ייעודו ונבנו בו מוסכים ומבני תעשייה זעירה. פעלו בו בתי מלאכה ומוסכים בזמן שמבני היריד נהרסו והתפוררו, יצירות האמנות והפסלים נעלמו (למעט פסל "העובד העברי" ששוחזר) וכיכר פלומר הפכה למגרש חנייה. בשנים האחרונות עשו עיריית תל אביב וחברת אתרים מאמצים רבים על מנת לשקם את המקום ובחודש יוני 2013 נפתח המתחם המחודש שנחשב כיום למוביל בתרבות הפנאי והבילוי בישראל ונערכות בו שפע של פעילויות ואטרקציות למשפחות וילדים. המתחם מתפרס על פני שטח של 80 דונם ופועלים בו מגוון גדול של חנויות, מסעדות, בתי קפה ושטחי תרבות ופעילויות שמחזירים את הצבע והשמחה ליריד המזרח.