אנשים עדיין לא מבינים את הלהיט הכי גדול של הוברפוניק. ריאיון
הוברפוניק יגיעו להופעה הקרובה בבארבי עם סולנית חדשה וצעירה במיוחד, שיר אירוויזיון בקנה וכישרון לייצר להיטים שההומור אמור היה להרוג. אם תשאלו אותם, הם ממש שמחים שהם לא כריס מרטין
"בכל פעם שאנחנו מחליפים זמרת אנחנו ממציאים את עצמנו מחדש", מספר אלכס קאלייר, הבסיסט של הוברפוניק, בשיחה טלפונית מהמלון שלו. הלהקה נמצאת בשיאו של מסע הופעות, ואנחנו משוחחים לרגל הגעתם להופעה בבארבי בשבוע הבא (שני, 16.12). הפעם הם מגיעים עם סולנית חדשה, לוקה קרויסברגס בת ה-18, שקאלייר הכיר בתכנית "דה ווייס" הבלגית בה הוא משמש שופט. אחרי אודישן דרמטי וניצחון סוחף, הזמרת הצעירה הצטרפה להרכב הוותיק שהוקם ב-1995 ומאז אחראי על כמה קלאסיקות פופ מלנכוליות שנחרשות עד היום ברדיו, בהן "Mad About You" (עליו עוד נרחיב בהמשך), ו"Wickyי2", שהפכו למזוהים עם עליית הטריפ הופ בסוף הניינטיז ותחילת שנות האלפיים.
הצירוף של קרויסברגס לא היה מתוכנן, אבל הוא היה גם מאד טבעי. "זה לא היה משהו שחשבתי עליו בזמן 'דה ווייס'", מודה קאלייר. "עבדנו ביחד אחרי שהיא זכתה והחלטתי להקליט בשבילה סינגל כאמנית סולו. שלחתי לה עשרה שירים, ואחרי כמה ימים התקשרתי ושאלתי איזה מהם היא אהבה ותרצה להוציא כסינגל הראשון שלה. לפעמים אני קצת מרושע, כי היה שיר אחד ברשימה שלא היה באמת זמין, 'Romantic' שהיה מיועד להוברפוניק. היא אמרה, 'זה השיר שאני רוצה לעשות!'. אמרתי לה שדווקא אותו היא לא יכולה לקבל, כי זה הסינגל הבא של הוברפוניק. היא ענתה לי, 'טוב, אז אני אשיר אותו בשבילכם'. אני בנאדם סקרן, אז רציתי לנסות. ניסינו לפניה שלוש זמרות שהיו מאד טובות, אבל לא הייתה התאמה. היא הקליטה כמה טייקים ומיד ידענו שזה זה".
את לוקה קרויסברגס בת ה-18 הכיר קאלייר ב'דה ווייס', והוא מאוד דפנסיבי לגבי גילה הצעיר. "זה נורמלי להתחיל מוקדם. ככה העולם עובד"
ברגע שאני שואלת על גילה הצעיר, קאלייר הופך לדפנסיבי ומסביר באריכות כמה נורמלי זה שבחורה בת 18 יוצאת לטור עם שני גברים שיכולים היו להיות האבות שלה. "בשנה שעברה היא עדיין הייתה צריכה ללכת לבית הספר לכמה חודשים. גם אני התחלתי צעיר, בן 22. זה נורמלי להתחיל מוקדם. לפני כמה שבועות הלכתי ללוויה של המורה שלי לפסנתר. סיפרו שם על זה שהוא ניגן בפסנתר מאז שהוא היה בן 5, ובגיל 17 הוא כבר סיים את הלימודים בקונסרבטוריון. אם אתה מוכשר, אתה מתחיל צעיר. תראי אנשים בספורט – מתחילים להתאמן מגיל צעיר, ככה העולם עובד".
אל הבארבי הם מגיעים עם האלבום שיצא בשנה שעברה, "Looking for Stars", אלבום פופ מרים וקליל ברובו.
איך אפשר ליצור סאונד קוהרנטי ללהקה שמחליפה סולנית כל כמה שנים?
"כמובן, זה לא קל. את מחפשת זמרת שיכולה לשיר את כל השירים האלו. עשינו כל מיני סוגים של מוזיקה לאורך השנים, לפעמים הם דאון טמפו ואפלים, לפעמים השיר צריך מישהי שתישמע נאיבית וצעירה ולפעמים כמו דיווה. זה לא קל למצוא מישהי שיכולה לעשות את כל זה. בגלל זה לקח זמן לבדוק הכל עם לוקה, אחרת לא היינו עושים את זה".
לא ברור איך זה לא קרה קודם, אבל בשנה הבאה הוברפוניק צפויים לייצג את בלגיה באירוויזיון. "תמיד צפיתי בזה, ולמרות שיש הרבה קאמפ וקיטש, השירים מאד יפים ואני אוהב את הניגודיות. זה גילטי פלז'ר", מודה קאלייר. "ביקשו ממני כבר כמה פעמים להשתתף, אבל לא היה לנו שיר מתאים. בשנה שעברה הם ביקשו שוב, בקיץ כתבתי את השיר, הם ממש אהבו את זה והשאר היסטוריה. השיר היה חשוב, לא רציתי להגיד כן לפני שהיה לנו שיר שהתאים. אנחנו מאד שמחים לייצג את בלגיה, אנחנו להקה בלגית ואני נהנה לייצג את המדינה שלי".
המיסקונספציה הכי גדולה שהוברפוניק נתקלים בה היא עם הלהיט הכי גדול שלהם, על אישה שהתאהבה בעציץ טורף
האווירה הסוריאליסטית-חלומית נשארה בבסיס המוזיקה החדשה של הוברפוניק, אבל לצד הרצון של קאלייר לכוון לטופ 20 עם פזמונים קליטים, הוא ממשיך לשחק עם ניגודיות, דבר והיפוכו, בדמות מילים מלאות אירוניה דקה והומור יבש. "יש הרבה הומור באלבומים שלנו. בשיר 'Romantic', כשלוקה שרה על זה שהיא לא רומנטית, המוזיקה מאד רומנטית. זה אופטימי אבל גם מעביר ביקורת על זה שהכל צריך להיות מושלם כל הזמן: אתה תמיד צריך להיות שמח ומאושר, בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם. כולנו יודעים שזה בולשיט ושזה בלתי אפשרי. אומרים לי שהומור במוזיקה זה מסוכן, יש כאלו שמבינים ויש כאלו שלא". זה כנראה לא משנה הרבה כל עוד זה עובד: "Romantic" כבר חצה את קו השני מיליון השמעות ביוטיוב.
המיסקונספציה הכי גדולה שהוברפוניק נתקלים בה היא עם הלהיט הכי גדול שלהם. כן, זה שבקליפ שלו הייתה אישה שהתאהבה בעציץ טורף. "אתמול פגשתי זוג שסיפר לי שהריקוד הראשון בחתונה שלהם היה לצלילי 'Mad About You"', מספר קאלייר בהשתאות. "חשבתי לעצמי, זה שיר על מערכת יחסים בלתי אפשרית! 'תרגיש את הטרור, את האימה, זה משגע אותי'. זה השיר שאתם רוצים בחתונה? את המלודיה כולם מבינים, את המילים לא תמיד. כולם מבינים מלודיה טובה שמעוררת רגש ונשארת איתך. השיר הזה מיוחד עבורם, הם אוהבים אותו, אז גם אם הם לא הבינו את הכוונה שלי, זה בסדר".
קאלייר מאד מפוכח לגבי הקריירה שלו והסטטוס הנוכחי של הוברפוניק. "ההבדל בין להיות בן 27 לבין להיות בן 47 הוא שכשהייתי בן 27 רציתי להיות מפורסם, ממש ביג. עכשיו אני בן 47, ואני שמח שאני לא. אנחנו מוכרים כרטיסים ועושים סולד אאוטים, יש לי במה לחלוק בה את המוזיקה עם הקהל שלי, אבל באותו הזמן אני יכול לצאת בחופשיות מהבית. דמייני איך זה להיות כריס מרטין מקולדפליי, הוא לא יכול לעשות כלום, אנשים מזהים אותו בכל מקום. זה ההבדל הגדול, אתה מבין שאיזון הוא דבר ממש חשוב".
אבל אתה מנחה בטלוויזיה ב"דה ווייס", אז אתה דווקא מאד מוכר.
"אני סלב בבלגיה, אבל בלגים הם אנשים מאד מחוברים לקרקע. אם אני נוהג שעתיים לאמסטרדם מבלגיה אף אחד לא יכיר אותי. כשהציעו לי להיות מנחה ב'דה ווייס' איטליה, אשתי אמרה לי: 'מה פתאום? אני לא אוכל ללכת למסעדות שם!'. המעריצים שלנו בכל מקרה באים להופעות בשביל המוזיקה, לא בשבילי".
קאלייר לא מתרגש מסוגיית ה-BDS. "מה יכול להיות פה לא בסדר? אנחנו לא להקה פוליטית", הוא נותן את התשובה הרגילה של מוזיקאים לשאלה, אבל מוסיף: "אנחנו מנגנים בכל העולם. ננגן בכל מקום שבו אנשים אוהבים את המוזיקה שלנו. היא אסקפיסטית וזה עובד בכל מקום. כולם רוצים עולמות סוריאליסטיים ויפים, דמויי חלום, עולם שדומה לאגדה".
← בארבי, דרך קיבוץ גלויות 52 תל אביב, שני (16.12) 20:30, 189-229 ש"ח