הזכות של כולנו להיות משפחה: אלון מדר

אלון מדר (36, אב לבן שנתיים וחצי ומצפה לילדה בעוד שלושה חודשים)

מה זה הורות עבורך?

"לפנות את עצמך בשביל אדם אחר. הבן שלי בן שנתיים וחצי. ילד מקסים שגדל לתוך תא משפחתי שגם ההורים לומדים איך להתנהל בו. אנחנו מגדלים אותו בהורות משותפת. בעוד כמה חודשים תהיה לו אחות וההתרגשות מאוד גדולה. ההכנות בין ילד ראשון לילד שני הן שונות, בהתחשב בכך שהילדה גם תהיה הבת הביולוגית שלי. כנשא HIV זה לא מובן מאליו".

כנשא HIV, להחליט להיות הורה ביולוגי זו החלטה יותר קשה מפשוט להחליט להיות הורה?

"זו לא הייתה החלטה קשה ברגע שהבנתי שהאופציה קיימת. עד גיל 24, הגיל שבו קיבלתי את התשובה החיובית, היה לי חלום להביא ילדים, והחלום נגוז באותו הרגע כי לא היו הכלים הטכניים לעשות את זה. אז זה נראה כמו הדבר הכי מופרך בעולם. איך אתה כנשא HIV יכול להביא פיזית ילדים לעולם בלי להעביר להם את הווירוס? טכנית, הרפואה מאוד התקדמה בשנים האחרונות. מדינת ישראל היא אחת מהיחידות שמנגישות שירותי פריון ופוריות לאנשים שחיים עם HIV בתהליך שנקרא שטיפת זרע, וכך הווירוס לא מועבר לאם או לעובר".

מה תיקח מההורים שלך?

"את חשיבותן של מסורת, לכידות משפחתית ותמיכה, ובייחוד את היכולת להגיד לי מה שהם חושבים גם בידיעה שזה עלול לעצבן אותי. משפחה זה עוגן, מקום בטוח שכולו אהבה. היא יכולה להיות קשה לפעמים, אבל אף פעם לא עד כדי לקחת צעד אחורה, להסתובב וללכת".

במה אתה גאה?

"אני גאה בעצמי, בראש ובראשונה. בהוריי ובמשפחה שלי שמקבלים אותי ותומכים בי במקום מאוד לא פשוט, גם מול ביקורת של אנשים אחרים. אני גאה באם ילדיי שגם לה זו לא החלטה פשוטה להקים משפחה יחד איתי בכלל וכנשא HIV בפרט. אני גם גאה בבן שלי, ובבת שלי עוד לפני שנולדה".