אבידות ומציאות: התערוכה הסקסית שתגרום לכם לאבד שליטה

התערוכה החדשה והאופנתית של האמן אריק מירנדה מתקיימת בתוך חלל מגורים מדומה, ועוסקת בשאלות אודות איבוד שליטה בעידן התיעוד האובססיבי. אשת האופנה הדס צוקר סיבלטה לשבוע

עדי ברנדה והדס צוקר, מתוך התערוכה של אריק מירנדה. צילום: עדי ברנדה
עדי ברנדה והדס צוקר, מתוך התערוכה של אריק מירנדה. צילום: עדי ברנדה
7 בספטמבר 2016

הגדה המערבית של רחוב ארלוזורוב התעוררה בחודש האחרון מהנמנמת הכרונית שלה, הודות לתערוכה חדשה וסקסית בגלריית הלובי שהנחיתה על השכונה המפוהקת וייב אמנותי־אופנתי מפתיע. האחראי ליקיצה הוא האמן העכשווי והמסקרן אריק מירנדה, העומד מאחורי התערוכה Love the feeling of being slightly lost. בתערוכה מנסה מירנדה לבחון את הכללים החלים עליו כאמן בזמן חשיפת עבודותיו במקום ציבורי, על ידי טשטוש הגבולות בין החיים הפרטיים לאמנות. למעשה, "השתלט" מירנדה על חלל הלובי – שמלבד היותו גלריה לאמנות משמש גם מבואה לבניין מגורים – והעתיק את חדר השינה שלו למקום.

"כשאורית מור, בעלת הגלריה, הציעה לי לעשות תערוכה במקום – דיברנו על לעשות סאבלט לחלל. אורית הציעה שאעביר לחלל את הסטודיו שלי למשך חודשיים, ואני סיפרת לה שאת תערוכות היחיד האחרונות שלי יצרתי בבית על אף שיש לי סטודיו מהמם", מספר מירנדה. "החלטנו להעביר את הבית שלי, כולל חדר השינה, לחלל הגלריה וליצור את אותה זירת צילומים ששימשה אותי בתערוכות האחרונות. בהמשך החלטתי לאפשר לאמנים אחרים 'לסאבלט' וליצור בתוך הסביבה הפרטית שלי, ולתת להם לגלות מה הם יכולים להוציא ממנה".

בין הסדינים. צילום: סולה וריקיו
בין הסדינים. צילום: סולה וריקיו

וכך, בצד צילומי סטילס, עבודות וידאו ארט וציורי הקווים הזהובים המזוהים עמו המוצגים על הקירות, מוצגים להם גם מיטתו הפרטית של האמן וחפצים אישיים למיניהם.

במסגרת פרויקט הנדל"ן האמנותי, הוזמנו לחלל אמנים ויוצרים שונים, בהם שירי פרלמוטר, אמנית ישראלית הפועלת בזלצבורג, שלל צלמים מוכרים יותר ופחות וכן, הדס צוקר – יועצת קריאייטיבית בינלאומית העומדת יחד עם אחותה עינב בראש המותג הנושא את שם משפחתן. צוקר, המתגוררת בשנים האחרונות בשנגחאי, נחתה היישר בחלל התערוכה הביתי של מירנדה ופעלה משם במשך שבוע שלם.

"הדס היא אחת מהמוזות החביבות עליי וחברה קרובה", אומר מירנדה. "כששמעתי שהיא מחפשת סאבלט לביקור שלה בתל אביב, מיד הזמנתי אותה להתגורר בחלל. באותה הזדמנות הזמנתי אותה לגלות כיצד היא יכולה לשנות אותו באופן יומיומי, באמצעות החפצים שלה והנוכחות שלה. במהלך השבוע הגיעו אמנים נוספים כדי להשתתף בניסוי ולתעד אותו". אייר בי אן בי, הדור הבא? הדס צוקר כמיצג אמנותי? האמת נמצאת אי שם באמצע, והיא מגיעה בצורת חלל שקוף לחלוטין עם חלונות ללא וילון ודלתות ללא מנעול, המזמין הצצה לאורך כל שעות היממה.

"התיעוד משנה את התודעה", הדס צוקר. צילום: דניאל שריף
"התיעוד משנה את התודעה", הדס צוקר. צילום: דניאל שריף

"מאז המעבר שלי לשנגחאי, עיר מאוד אינטנסיבית בלשון המעטה, העיסוק שלי השתנה. במקום לייצר אופנה, אני מתבקשת להשתמש בשפת האופנה ובקודים שלה בכדי לנסח לאן אנחנו מתקדמים מבחינה תרבותית וסוציולוגית", מסבירה צוקר את העניין שגילתה בשידוך הזמני. "ההשתלטות של דימויים הומוגניים על החיים שלנו הפך לפטישיזם יומיומי – כל אחד הופך למותג. הפער בין הפרטי לציבורי נורא מיטשטש, כי הכל מתועד. אותו תיעוד משנה את התודעה שלנו ואת המשמעות של אורח חיינו, וזהו בעצם הנושא של התערוכה. החלל עצמו שקוף לגמרי, ממש כמו חלון אינסטגרם קבוע שאפשר לראות אותי דרכו, כשמה שאני מנסה לעשות בעצם זה לייצר הפרעה בחלל".

איך את עושה את זה?
"אם אריק הגיע לכאן עם מיטה, עציץ ומראה, אז אני החלטתי לסמן את הטריטוריה שלי בעזרת מגזין ונעליים אוונגרדיות. אני מנסה לייצר משהו מתוך הקיים וגם לעסוק במתח שבין יצירה למסחר ובשאלות שונות, כמו האם עוד נשאר מה ליצור? בנוסף, אני מציגה סדרה של קולאז'ים שבנויים מדימויי פורנו משנות השבעים, מפרסומות של מותגי על ומאובייקטים נוספים שנעשו בחלל".

הערב (רביעי) בשעה 20:00 ייחתם הניסוי בפאנל בהנחייתו של יועץ התרבות והתוכן אייל דה ליאו, אודות היכולת ללכת לאיבוד ולאבד שליטה, בין אם באופן מבוקר ובין אם בצורה טוטאלית. בפאנל יוצפו סוגיות שונות בנושאי זהות ותרבות אורבנית, פטישיזם, אופנה וחוסר היכולת להתנגד להשתלטות הדימויים על עולמנו. לצד דה ליאו ישתתפו ד"ר רחל גוטסמן, היסטוריונית של עירוניות בעת העתיקה והעכשווית, ג׳וליה פרמנטו, סופרת ודוקטורנטית לספרות באוניברסיטת קליפורניה, חזאית הטרנדים נתלי יצחקוב ושחר אטואן, עיתונאי ופרשן האופנה של עיתון הארץ.

Love the feeling of being slightly lost, עד 17.9, גלריית הלובי, ארלוזרוב 6 תל אביב, הכניסה חופשית