הכי יפה לכן טבעי

צריך הרבה ביטחון עצמי ושיווקי בשביל לתעד קולקציות באופן שבו אילנה אפרתי מציגה את עבודותיה מדי עונה. אי אפשר להישאר אדישים לריאליזם של המעצבת שבצילומי קטלוג החורף לוקחת את הגישה הזו אפילו צעד אחד רחוק יותר. במרכז הצילומים שנערכו בסטודיו של רן גולני עומדות המעצבת עצמה וחברתה, האמנית סמדר אליאסף.

הראשונה שליהקה את עצמה לתפקיד הפרזנטורית. אילנה אפרתי בצילומי הקולקציה

אפרתי הייתה מהמעצבות הראשונות ששימשו כפרזנטוריות של הקולקציה שלהן (לראשונה בשנת 1995), אבל כיום היא כבר לא בודדה במערכה. גם מאיה נגרי בחרה בטקטיקה הזו בעונות האחרונות, ולאחרונה הצטרפה אליה אליאן סטולרו.

אבל בעוד השתיים האחרונות העמידו את עצמן ואת חוג מכרותיהן במרכזה של הפקת אופנה מלוטשת, ביו שמדובר בצילומי חוץ או בצילומי פנים, הצילומים בסטודיו של גולני נערכו באווירת לואו־פיי נדירה – בתאורה טבעית, ללא איפור, ריטוש והעמדות סטריליות. התוצאה נראית פחות מופקת ויותר דוקומנטרית, והנחשקות של הבגדים נובעת מהיכולת למקם אותם בסיטואציות אמיתיות ויומיומיות. בעוד בדרך התיעוד יש תחושת מציאות מוצקה, האוסף עצמו משלב רומנטיקה חולמנית עם הפרקטיות שמאפיינת את עיצוביה של אפרתי.

את הכי יפה כשנוח לך. מתוך הקולקציה של אפרתי

כמי שחיה על הקו שבין תל אביב לכפר איטלקי פסטורלי בחרה אפרתי באוסף צדפים שליקטה כנקודת המוצא לעיצוב הקולקציה, שמחפשת את נקודת האיזון בין לבוש מוקפד שנשען על עקרונות של מחויטים גבריים קשוחים לנוגות חורפית מנקודת מבט נשית. כך ניתן לראות בחירה בסדרות של צמרים קרים, חלקים או בדוגמאות פס־סיכה ואִדרת דג, אריגי קשמיר וטוויד, לצד גזרות של מקטורן ברכיסה כפולה וחולצת טוקסידו. פלטת הצבעים שאולה מגוני הצדפים ומאלמנטים עיצוביים שמקנים תחושת התעטפות, כמו שרוולי עטלף נדיבים או כפלי פליסה עמוקים על חצאיות באורך ברך. אפרתי העניקה לפריטים נבחרים שכבה נוספת של מלנכוליה, באמצעות עיטורם במשיכות מכחול בטכניקה שהושאלה מעולם הקליגרפיה, בגוונים כחולים מעושנים שיוצרים מראה של גלי ים חורפיים.

דיזנגוף 266 תל אביב