הקיט של מריה

המעצבת מריה ברמן בקולקציה שעושה לנו חשק לנפוש

בדומה למאיה בש, עמיתה לזירת העיצוב המקומית, גם מריה ברמן שאבה העונה את ההשראה לקולקציה שלה מזיכרונות הילדות ברוסיה. אך עשתה זאת מנקודת מבט ציורית ורומנטית יותר מזו של המעצבת מאזור גן החשמל שהתמקדה, כזכור, בתקופת הצנע.

[tmwinpost]חופשת מולדת החזירה את ברמן לבית הדאצ'ה, כינוי ברוסית לבית נופש כפרי שנמצא באזורים הסמוכים למרכזים עירוניים אך מבודד בסביבה של חופש וטבע. אחרי הנסיעה החליטה ברמן שגם אם את החורף הקרוב היא ולקוחותיה לא יעבירו באותו בית קיט, הזיכרונות מהחופש יהדהדו לתוך בגדי הקולקציה העונתית ויאפשרו גם למי שמעולם לא חוותה את אותה אווירה לשאוב ממנה נחמה במהלך העונה הקרה.

חלומות על חופשה. מריה ברמן (צילום: מיכאל פיש)
חלומות על חופשה. מריה ברמן (צילום: מיכאל פיש)

המקום הראשון שבו המאפיינים של הדאצ'ה הניעו את הבחירות של ברמן היה תהליך בחירת החומרים. מכיוון שהמבנה מורכב מעץ גולמי ומוקף נוף לא נגוע על אף הקרבה לעיר, הנטייה הייתה ללכת לכיוון טבעי, תוך שימוש בציפויים ובגימורים שונים שמעניקים בידוד או מוסיפים טקסטורה: כותנה שצופתה בשעווה, כזו שקושטה בתפרי קווילט או אוחדה עם ניילון ממוחזר. הגזרות מערבבות השפעות נוסטלגיות עם קווים צורניים ממבנה הבקתה, כשהצללית המובילה היא טרפזית או פעמונית, ואלמנטים כמו חזות גג הבקתה תורגמו לקפל משולשים בחלקה הקדמי של חולצת אריג, או לכיס צד חיצוני בזוג מכנסיים.

גם אם לא ננפוש בבית הקיט, לפחות תהיה לנו השראה. מריה ברמן (צילום: מיכאל פיש)
גם אם לא ננפוש בבית הקיט, לפחות תהיה לנו השראה. מריה ברמן (צילום: מיכאל פיש)

הפרופורציות של מראות היום, כנהוג אצל ברמן, יוצרות מראה נינוח מאוד אבל כזה שיש בו תחושה של כבוד ללבוש, ולא "זרקנות" אגבית. במספר פריטים בעלי נוכחות חגיגית יותר ניתן ביטוי לימים שבהם שימש הדאצ'ה בית אירוח לאירועים של החברה הגבוהה, כמו שמלת קלוש שחלקה העליון מכיל סוג של מחוך משוחרר וזוויתי המובנה בתוכו ומכנסי טוקסידו שבהם פס הצד המקובל נחתך כמה סנטימטרים מעל לקו המכפלת ליצירת מעטפת מחמיאה לקרסול.

להשיג אצל שרון ברונשר, מאיו ובוטיק 5mariaberman.com