שמלות, ליידיז, שמלות
שבוע האופנה של לונדון עשה כבוד לפריט על זמני שכל אישה חייבת בארון: השמלה. ולא, לא שחורה וקטנה, אלא מלאת מעוף ושוברת שגרה
בניגוד לניו יורק, שקבורה תחת הרים של שלג, עד כה העונה הקרה של לונדון פושרת למדי בהשוואה לכל חורף ממוצע אחר. שינוי האקלים הזה, ובחירתם של קניינים רבים להתמקד ברכישה על עונתית (בשל הטמפ' הלא יציבות ברחבי העולם), הביאה את מעצבי העיר להציג פחות מעילים כבדים ומחממים כמו אלה שנראו בניו יורק ולהתמקד בבלוק בסטר העל זמני של המלתחה: שמלות. ההחלטה הזו נובעת,ככל הנראה, גם מהמחשבה שצרכנית אופנה ממוצעת תרשה לעצמה להוציא סכום מכובד בעבור פריט על זמני שילביש אותה בקלות לאירועים רבים ולאורך זמן. מכיוון שמדובר בלונדון – בירת הממלכה האנגלית ובירת היצירתיות הקודחת – גם אם מדובר בקלאסיקות, הן מלאות מעוף ושוברות שגרה.
כריסטופר קיין
הווירטואוז של שבוע האופנה הלונדוני הכה שוב עם קולקציה מלאת רעיונות וחידושים – בגדים יפים שבאמת ניתן ללבוש למרות הקדמה המחשבתית שלהם. בקולקציה, שפוצלה לקבוצות רעיוניות רבות, נראו מגוון שילובים של חומרים זולים במכוון, בעלי אפיל חתרני, והבדים היוקרתיים ביותר. האיזון בין השניים העניק למערכות הלבוש אנרגיה בועטת אך לא מפחידה. שמלת מיני מצמר חום ששרווליה ומכפלתה הסתיימו בוולן פלסטיק תעשייתי זול הדגימה את השילוב הזה.
מרי קטרנזו
האחראית הגדולה למהפכת ההדפסים הדיגיטליים של השנים האחרונות בחרה העונה בפניית פרסה בלתי צפויה, זנחה כליל את המאפיין הגדול ביותר של עבודתה והתמקדה במקומו בפיתוח גזרות, בעבודות רקמה, בבדי ג'קארד וברוקד ובאפליקציות שונות. האומץ השתלם לה: מדובר באחת הקולקציות הטובות ביותר של המעצבת בשנים האחרונות, במיוחד לאחר שכולם פלשו לטריטוריית ההדפסים שלה. הנושא המאגד את הקולקציה היה סמלים ומוטיבים מעולם העבודה, הצבא, תנועות הנוער ועולם המיסטיקה והאגדות. מערכות הלבוש שבהן שולבו הסמלים הפכו לקולאז' סימטרי ששובץ במלאכת מחשבת על שמלות בקווים ספורטיביים. הקו הספורטיבי הומרץ על ידי כפלי פליסה, כפי שהציג לוק הפתיחה המשכנע.
ג׳יי וו אנדרסון
מעצב שמעולם לא היה חסיד גדול של עבודת הדפס או רקמה הוא ג׳ונתן אנדרסון, הידוע גם בכינוייו ג׳י וו. היוצר הצעיר מעדיף להתמקד בפיתוחי גזרה ומתוכם לייצר לא מעט פרובוקציות, בייחוד בקו הגברים שלו. למלתחה הקשוחה שואף המעצב להחדיר מוטיבים נשיים מוחצנים. הקו הנשי שלו קשיח יחסית, ואף שהעונה התנסה אנדרסון במראה זוהר ומעודן וניסה להתייחס לקווי המתאר הנשיים, התוצאה הסופית היא ברובה גסות נוקשה ולא רוך מעוגל. מקצת השמלות, כמו זו הכוללת מפתח סוויט הארט מחודד בגווני מוקה ושחור, נראו כמו נסיונות לדחוק רעיון מוכר ומהוגן לעבר פינה אפלה חדשה.
מריוס שוואב
המעצב היווני נותר בשנים האחרונות מתחת לרדאר התקשורת, וחבל שכך. הקולקציות שלו משדרות בהתמדה בגרות והיכולת שלו לייצר יופי בלתי ניתנת לערעור. מלבד לימודי התואר השני שלו בקורס היוקרתי של סיינט מארטינס, קיבל שוואב לא מעט מהכשרתו בירושה, שכן אביו היה טכנאי פיתוח ראשי במעבדות הסטודיו של חברת הלנז׳רי הוותיקה טריומף. שוואב מצליח, אם כן, לגזור לטורסו הנשי כפי שאיש מחבריו הלונדוניים אינו מצליח. בשמלות בקולקציה האחרונה והיפה שלו מבני חזיה המדגישים את היכולות האדירות שלו. בקולקצייה שלו שמלות קוקטייל מרעננות המשלבות טעם טוב לפי הספר וקריצה שובבה ומפתיעה.
