אתם מה שאתם אוכלים: איך גנטיקה קשורה לתזונה?

והרי החדשות: ספירת הקלוריות ואחוזי השומן כבר לא שולטים בעולם התזונה, אלא 'דמוקרטיה תזונתית' שמשמעה כי לאחד מתאימה תזונה מרובה בדגנים ופחמימות, ולאחר מתאימה תזונה עשירה בבשר ושומן. זה קשור לגנטיקה ולמושגים חדשים שחשוב שתכירו. ככה אוכלים היום

אתם מה שאתם אוכלים. צילום: שאטרסטוק
אתם מה שאתם אוכלים. צילום: שאטרסטוק
17 באוקטובר 2018

תוכן שיווקי | איכילוב 

כולנו רוצים לחיות בריא יותר, אבל עם ריבוי סוגי הדיאטות, ההמלצות התזונתיות (טבעונות? פליאו? ללא גלוטן/סוכר/שמחת חיים?) והדיונים האינסופיים בנוגע למה בריא ומה אסור בתכלית האיסור, קל ללכת לאיבוד ולמצוא את עצמנו שוב מול מדף הקפואים בסופר.

הבעיה מתחילה בזה שאנחנו כבר לא קונים מצרכים. אנחנו קונים מוצרים, כלומר אוכל מוכן, שאין לו שום קשר לעונה שבה אמורים לצרוך אותו  (עם יד על הלב, כמה מכם יודעים מתי העונה של בננות או אפרסקים?) ולפעמים קשר מעורפל לצורתו המקורית. למה אנחנו עושים את זה? פשוט כי זה טעים וזה נוח, וכי התזונה המערבית מאפשרת זאת. אם לפני כמאה שנה התפקיד של תעשיית המזון היה למגר את הרעב, היום התפקיד שלה הוא למלא מדפים ולוודא שאנו כצרכנים נבחר במוצר שכל חברה משווקת. כדי לעשות זאת היא מספקת את כל חשקינו, בזמן שהגוף שלנו לא מבין מה נפל עליו, והמרחק בין המזון בצורתו הפשוטה והגולמית לצלחת שלנו – מעולם לא היה גדול  יותר.

טעים ונוח? תחשבו שוב. צילום: שאטרסטוק
טעים ונוח? תחשבו שוב. צילום: שאטרסטוק

אין לכם מושג מה עובר המזון בדרך לצלחת שלכם

"קלין איטינג", הוא מושג שמתייחס לחידוש הקשר שאבד לנו עם הטבע במסגרת המהפכה התעשייתית. קשר זה הוא דו סטרי, ואימוץ העקרונות של תזונה נקייה לא משפיע רק עלינו ועל המראה שלנו, אלא גם על העולם בו אנחנו חיים. על פי מחקר מאוניברסיטת אוקספורד שהתפרסם בינואר השנה, תעשיית המזון מן החי אחראית ל־58% מגזי החממה, 57% מזיהום המים ו־56% מזיהום האוויר בכדור הארץ. תעשייה זו תופסת 83% משטחי החקלאות בעולם, אך מספקת פחות מחצי מהערכים התזונתיים הדרושים לנו. לתעשייה זו יש קשר ישיר למשבר האקלים הנוכחי ולהתחממות הגלובלית שאנו עדים לה. ואם נדמה לכם שכל קיץ הופך חם יותר, זה נכון, וזה בהחלט קשור לאופן בו מגיעים המזונות לצלחת שלכם.

הרעיון של קלין איטינג הוא פשוט – לדעת מה התהליך שהמזון עבר בדרך לצלחת ולפשט אותו. באופן צריכת המזון העכשווי, לעתים אפילו מה שנראה לנו טבעי ובריא, עובר תהליכים סבוכים בין השדה לצלחת. התהליכים האלה מרוקנים את המזון מוויטמינים ומערכים תזונתיים במטרה לשמר ולהנגיש אותו לצרכן. לא פעם ניתן למצוא בשורת הרכיבים לצד שמות מוכרים, שמות מסובכים הכוללים אותיות לועזיות ומספרים שאין לנו צל של

מושג מה הם, איך הם משפיעים על הגוף שלנו ומה נדרש כדי לייצר אותם. אז אנחנו דבקים במה שאנחנו מכירים – ערכים תזונתיים – בדגש על קלוריות, במקום לעבור לערכים של איכות המזון.

אמור לי מי אתה ואומר לך מה אתה צריך לאכול

עולם הרפואה הולך לקראת פרסונליזציה של טיפולים, כלומר תרופות מותאמות אישית, מתוך הבנה שכולנו אולי רקמה אנושית אחת, אבל אנחנו גם פתיתי שלג ייחודיים עם גנטיקה והרכב חיידקים שונה ומשתנה מאחד לאחד. אותו תהליך עובר גם על התפיסות השולטות לגבי תזונה. לא סתם חלקנו מגיבים שונה למזונות שונים, מפתחים אלרגיות מסויימות או לא מסוגלים לחשוב על להכניס לפה ירקות מסוימים.

עולם התזונה נע לכיוון תזונה מותאמת אישית המבוססת על המאפיינים האישיים שלנו, וחברות המאפשרות לערוך מיפוי תזונתי על בסיס הנתונים האישיים – צצות כפטריות אחרי הגשם. ניטרוגנומיקה למשל הוא תחום מדעי העוזר לייצר אבחון תזונתי על בסיס הגנטיקה שלכם באמצעות רוק. ישנן חברות המציעות בדיקות דם המאפשרות לגלות רגישויות למזונות על בסיס ה־DNA או אפליקציות המגלות את הריצוף הגנטי של חיידקים במעי לפי בדיקות צואה. לצד בדיקות אלה, ישנם ערכי ליבה תזונתיים המשותפים לכולנו ולכל הדיאטות, ושמירה עליהם היא עיקרון תזונתי המתאים לכולם.

תתחילו לשים לב. צילום: שאטרסטוק
תתחילו לשים לב. צילום: שאטרסטוק

הערכים הם עונתיות – אכילת מזון בעונה

שלו, מקומיות – צריכה חומרי גלם מקומיים,  אכילה נקייה  – כמה שפחות מזון מעובד וכן שאיפה ל'אקולוגיה תזונתית׳, אשר לוקחת אחריות על הדרך שהמזון עושה אל הצלחת שלנו. שמירה על הערכים האלה מחנכת אותנו לקנות מזון מתאים ומותאם לנו, ולהכינו בעצמנו ככל הניתן.

כל אחד צריך לדעת מה טוב לו –אבל גם לסביבה אז איך נבין מהי הצלחת המנצחת לקידום שמירה על משקל בריא, תפקוד מוצלח, בריאות, אריכות ימים ואיכות חיים? כצרכנים אנו מקבלים מסרים מאוד מבלבלים, והתשובה היא שאין תשובה אחת המתאימה לכולם. כל אחד צריך להביא עצמו למצב של מודעות למה נכון וטוב לו ומתאים לגופו.

תזונה מותאמת אישית למעשה מקנה לגיטימציה ל"דמוקרטיה תזונתית", כלומר לאכול וליהנות מהרבה מאוד גישות תזונתיות. הבשורה המשמחת היא שכל תזונה או דיאטה שנבחר היא טובה, בין אם היא ים תיכונית, פליאוליטית או פסקטריאנית, ובלבד שנשמור על עקרונות הליבה ונחזיר את הקשר שלנו למזון אותו אנו מכניסים לגוף. בשביל זה עלינו לערוך שינוי גישה כלפי המזון, הכולל מעבר מערכים של רכיבי התזונה לערכים של סביבה ואיכות.

ההרצאה שתעשה לכם סדר בצלחת

אז איך, עם אורח החיים המהיר שלנו, חוסר היכולת שלנו לתכנן אפילו שעתיים קדימה נוכל לשנות את מה שנכנס אלינו לגוף בבית, במשרד ואפילו בדייט? בהרצאה של , במסגרת אירועי "יש רופא על הבר?" תוכלו להירגע ולשתות קוקטייל בבר בזמן שהיא תסדר לכם את הראש, ולא פחות חשוב מזה – את הצלחת. היא תנדב טיפים איך לבחור תזונה מותאמת אישית ולהתחיל את השינוי כבר עכשיו, דרך המנות שתבחרו מהתפריט בבר. ההרצאה תתקיים ביום רביעי 24.10.18  

התזונאית לימור בן חיים. צילום: יח"צ
התזונאית לימור בן חיים. צילום: יח"צ

VOODOO, שד' בן ציון 1 | להזמנת מקומות : 335035־052