וולנטיין היה אנטישמי: מיקסטייפ שבורי הלב
חג האהבה הלועזי לא שייך רק לזוגות הדביקים - הוא גם של שבורי הלב המלנכוליים שמהלכים בינינו. השירים שבמייקסטייפ הבא נוצרו עבור, ועל ידי, האנשים שאהבו ואיבדו. מי אמר שזה עדיף, לעזאזל?
האזינו למיקסטייפ במלואו:
רשימת השירים:
Natalie Cole- Good Morning Heartache (מתן שרון)
"בוקר טוב כאב לב". ההרגשה הארורה הזו, של לקום בבוקר ישירות למעמקי הנקודה השחורה שבמרכז הלב, תוארה באופן מושלם ע"י השיר הזה, שבמקור בוצע ע"י בילי הולידי. אבל נטלי קול, היישר מראשית שנות ה-70 ובגיל 22 בלבד, לקחה את הזמן שלה עם כל הברה עד שנדמה ששוקעת בתוגה המדבקת של השיר יותר ויותר עם כל רעידת מיתר. כשהיא זועקת לקראת הסיום את קריאת הבוקר טוב האחרונה, ההשלמה שוקעת. וזה הכי כואב.
Jackson Browne – These Days (אורי זר אביב)
ניקו הגרמנייה הפכה את השיר למפורסם באלבום הבכורה שלה מ-1967, אבל הביצוע הקפוא שלה, עם כל הקסם שלו, לא נוגע בי כמו הגרסה של ג'קסון בראון שכתב את השיר כשהיה רק בן 16. כמה חוכמה הייתה לו כבר אז. המשפט שחותם את השיר גומר אותי לגמרי: "אל תעמת אותי עם כישלונותיי / אני לא שכחתי אותם". ("Don't confront me with my failures / I had not forgotten them")
Chairlift – Bruises (נעמה רק)
"ניסיתי לעשות עמידת ידיים בשבילך, אבל כל פעם נפלתי". זה יכול היה להיות שיר שברון-לב נהדר, אם בבית האחרון לא היה צץ לפתע הבחור עם ערימת תותים קפואים לצינון הברכיים הפצועות. מכל הנפילות האלה נשארתי עם חבלות שטחיות למראה שהסתירו פגיעות אמיתיות, והבחור? לא רק שלא הביא לי תותים, הוא כנראה אפילו לא נזכר בי כשהוא שומע את השיר.
Blood Orange – You're Not Good Enough (רות שפירא)
אף אחד לא צריך לדעת שהלב שלכם מרוסק לרסיסים ואתם מנהלים שיחה קטטונית עם עצמכם בראש בה אתם מבכים את לכתם של האקסים ובו זמנית משננים שהם לא היו טובים מספיק בשבילכם. דב היינס, האיש עם הסוואג הכי עדין וחרדתי, מלביש את תחושת האומללות העלובה הזו בפאסון וגרוב מחרמן כל כך שנשמע כאילו נשלף ממגירת הדמואים של פרינס. השיר הזה (והקליפ המעולה שסופיה קופולה ביימה) יעשה לכם פאסט פורוורד לשלבי האבל וישאיר אתכם רק עם היפו-מאניה קלה ומסחררת.
Whitney Houston – I Have Nothing (חולית בלאו)
האישה שלבשה את הלב שלה על השרוול עד שזה הרג אותה, באחד מהשירים הכי דרמטיים ומושלמים שהוקלטו. בהתאם לדיווה שהיא, יוסטון מתחילה את השיר באיום על מושא האהבה שלה, לאחר מכן היא מצהירה שהיא לא מוכנה להשתנות עבורו ואז היא מבטלת את עצמה בטענה שהיא כלום בלעדיו ושרק הוא מצליח לחדור את החומות שלה. בקיצור, סיפור אהבה אובססיבי קלאסי עטוף במודולציות מצמררות בטירוף
Nas – Bye Baby (מתן שרון)
מערכת היחסים הכאוטית של נאס עם אישתו לשעבר, קליס, ידעה עליות, מורדות וגירושין אכזריים במיוחד. ככה זה כשאתה מתחתן עם אישה שלהיט הפריצה שלה כולל את השורה "I hate you so much right now". בשיר הסיום של אלבומו האחרון נאס מספר את נקודת המבט שלו לסיפור האהבה וסיפור הפרידה ומשלים עם כאב הלב. את הקליפ מוביל האימיג' שנבחר לעטיפת האלבום – נאס יושב לבדו בחדר מפואר, כאשר שמלת החתונה הירוקה והאייקונית של קליס מונחת על חיקו. הוא קם, ומשאיר אותה מאחור.
Solange – Losing You ׁ(רות שפירא)
הפרידות המייסרות והמצלקות ביותר הן לא אלו שנגמרות בווליום גבוה ותחושת גועל משותפת. אלו דווקא ההן שנגמרו בשתיקה של הצד השני שלא סיפק את המילה. סולאנג׳ לא מסתירה את הלב השרוט שלה אבל הרבה יותר חשוב לה להבין ״למה״. באינסוף קוליות מתוקה במרירותה ויחד עם וייב טריפי היא דורשת לא להישאר באוויר כדי שהיא תוכל פשוט לפזז את דרכה הלאה.
The Afghan Whigs – Bulletproof (נעמה רק)
אהבה שבורה, מבלבלת, נואשת, תלותית, מעוותת, ממכרת. אני לא בטוחה שזה מה שגרג דולי התכוון אליו כשכתב את המילים האלה, אבל זה מה שאני שמעתי.
The Pains of Being Pure at Heart – Heart in Your Heartbreak (גיא פרחי)
אם הלב שלכם נשבר לאחרונה, או שברתם אחד בעצמכם, מוטב שלא תקשיבו לשיר הזה. הוא לא יעזוב אתכם עד שתבינו כמה נוראה הטעות שעשיתם ותרצו למות, או לכל הפחות להעתיק את החיים שלכם לפרברים ולהתחיל שם חיים חדשים.
Bauhaus – Crowds (אורי זר אביב)
באוהאוס מתמצתים בשיר אחוז הטירוף הזה את הקשר בין אהבה, תשוקה יוקדת וכעס מר של מי שמחיצות ליבו קרסו. פיטר מרפי – הסולן – מפחיד ומעורר חמלה בו זמנית כשהוא מסנן מבין שיניו את הבקשה הצנועה – רק לקרוע לה את הצורה, ולקראת סוף השיר יוצא מדעתו בקתרזיס של קללות, יריקות ורפרנסים דתיים. דרמה גלאם-גותית מוגזמת ומושלמת.
Al Green – How Can You Mend a Broken Heart? (מתן שרון)
השיר השבור הזה אמנם נכתב על ידי והתפרסם בזכות הבי-ג'יז, אבל את מגע הקטיפה האמיתי הוסיף לו אגדת הסול אל גרין. עם קול עדין כמעט כמו האחים גיב ובעזרת נשמה גדולה בהרבה וכמה BPM מופחתים מצליח גרין לייצר את המקבילה המוזיקלית לבכי מרוקן.
Lionel Richie – Hello (חולית בלאו)
פיסת קיטש אייטיז מושלמת, שאמנם לוחצת על הנקודות הרגישות באופן הכי מובן מאליו שיש, אבל עדיין גורמת לי לבכות בקלות. הקליפ האיקוני לשיר הזה היה אחד הראשונים שצפיתי בהם ב-MTV, מה שאומר ששנים אחר כך חשבתי שאהבה אמיתית היא לשבת בצד השני של החדר ולהתבונן במושא התשוקה שלך במבטים מלאי חשיבות, או להתקשר ולהגיד "היי, חיפשת אותי?" ולנתק. תודה, ליונל.
תיקי דיין – ושוב לבד (מתן שרון)
שיר שנפתח בתיאור רומנטי של התאבדות, ממשיך בסיפור על כלה שננטשה, על כפירה באלוהים ומסתיים במוות שובר לב של שני ההורים חייב להיות אחד השירים הכי כאובים בשפה העברית. על אף שמדובר בשיר מתורגם של זמר אירי (Alone Again של גילברט או'סאליבן), תרגומו המופתי של אהוד מנור והשירה הנהדרת של תיקי דיין (על כל ההגייה הדגושה המיושנת) הופכים את הגרסה העברית למפרקת במיוחד, זועקת בדידות. לא, זה לא "באופן טבעי". זה "כמו תמיד".
זוהר ארגוב – אמור אמור (גיא פרחי)
"להיות לבד" ו"שלכת" אינם חביבים עליי כשלעצמם, אך החיבור התימטי והמוזיקלי המופתי שלהם תחת מחרוזת אחת – בתיווך הקול המיוסר של זוהר ארגוב בשנים האחרונות לחייו – הפך ליצירה שמצליחה ללכוד באופן מזוקק את חווית שברון הלב והבדידות. השיא מגיע עם השורות המדהימות של יעקב אורלנד: "הלילה את ליבי אקרע לשניים/ לך, ולגביע הנוטף".
[tmwdfpad]