לא עוזב את העיר

אני יודע שאתן בזות לגברים תל אביביים. גם אם אתן בעצמכן גרות בתל אביב. הרי ידוע לכל ברת דעת שהתל אביבי הממוצע הוא פרפר, קשקשן, דושבג ובכלל חלאת המין האנושי. אם אינכן דרות בעיר הגדולה והמושחתת, מיד נוספת לרשימה סיבה טובה לתעב את אותו חבוב: הוא לא רוצה לצאת עמכן משום שאינכן גרות בתל אביב. אתן מיד זועמות – הרי יש חיים מחוץ לתל אביב, אז למה לעזאזל הוא לא מוכן לשקיע? כולה חצי שעה נסיעה!

ובכן, הנה כמה סיבות מאחד שיודע:

הגבר התל אביבי לא אוחז ברכב. גם בגלל מצוקת חניה וגם בגלל יוקר המחיה שלא מאפשר להחזיק את משאבת המזומנים הגלגלית. ומכיוון שלגבר התל אביבי אין אוטו, מפגש עימך הופך להיות תלוי בתחבורה ציבורית. אם את דרה ברמת גן או גבעתיים, יש על מה לדבר. אבל אם קבעת את משכנך בראשל"צ/חולון/חיפה/חדרה ושאר פריפריות שכוחות אל, כנראה שאת והבחור התל אביבי לא נועדתם, לא בגלגול המגורים הנוכחי לפחות.

יכולה את, נערת פריפריה יקרה, לזעוק עד מחר: אבל קיבוץ אפיקים זה לא סוף העולם! את צודקת, מדינתנו קטנה. אך דמייני שהבחור עלה על אוטובוס והגיע עד לפאקינג חולון, למשל, בשביל דרינק. נפגשתם בערב ולא הרגשתם איך הזמן עף עד שהבחור התחיל להציץ בשעון ולהלחיץ את שניכם, שכן בחצות הוא חייב לתפוס קו או שיהפך לדלעת על מדרכות עירך. למה להילחץ ולהפסיק דייט מטעמים תעבורתיים? כמובן שתתכן סיטואציה שבה, בשל מועקות תחבורה, יבקש הבחור לדגום את מיטתך הפריפריאלית. זהו מצב שאפשר בהחלט לדון בו, בקולניות, כל הלילה.

גם עם רכב הגבר הזה התנהג כמו דוש. מיסטר ביג

מי הג'נטלמן? נניח שאת באמת חושקת באותו בחור והחלטת לנסוע את אליו (הסיבות לכך מגוונות: את מרשה לעצמך רכב כי שכר הדירה בקיבוץ רגבים זעום, כי בחניון הארובות בחדרה יש מלא חניה חינם או כי את פשוט נמצאת המון בתל אביב). כמה זמן יעבור עד שחוסר ההוגנות בסידור הזה יתחיל להעיק עלייך כזבוב טורדני? רק צד אחד שמשקיע ונוסע כדי לפגוש את הצד השני – לא פייר. ומאד לא ג'נטלמני. אז למה להיכנס לפינה הזאת בכלל?

וישנה גם הסיבה ההיא שבכלל בכלל לא עוברת לכן טוב ליד האוזן: יש מספיק בחורות בתל אביב. כן, אני יודע שאף אחת מהן לא מיוחדת וחמודה כמוכן, בנות חוקוק, אבל אין לגבר התל אביבי שום דרך לדעת את זה באמת לפני שנפגשתם; הכרטיס שלכן בטינדר לא ילחש לו באוזן את מידת התאמתכם כזוג והבחור יאלץ אשכרה לפגוש אתכן כדי להבין כמה מדהימות אתן. ולמה שיעשה זאת כשמפגש עמכן הופך להיות פרוצדורה שדורשת מיני חישובים של זמני הגעה, מיקומי תחנות ומספרי קווים? למה שיעשה זאת כשהיצע הבחורות בעיר הגדולה הוא כה נרחב, וכולן כה קרובות למפתן ביתו?

אני מכיר היטב את המשפט "אהבה מנצחת כל מרחק". ייתכן שבאמת ישנן אהבות כאלה, שנובעות מחיבור כה עז בין בני זוג עד שעוצמת אהבתם הופכת גם גמיעה מתישה של אלפי קילומטרים לפסיעה קלילה בין שני בניינים סמוכים. האהבות האלה כנראה לא גרות בתל אביב.

"כל כך מצטער, יוליה הנאווה, אך מונית השירות יוצאת כבר מפתח תקווה!". מתוך הסרט "רומיאו ויוליה"

ומה לגבי סטוצים? נו, באמת. הבחור התל אביבי הממוצע יעדיף להחזיק גם את הסטוצים שלו קרובים למעונו ולבולבולו השוכנים, שניהם, בגוש דן. לו יכול היה הסטוציונר התל אביבי לזיין את שכנותיו לאותה קומה בבניין הוא לבטח היה עושה זאת, אך אם נסתמך על גילאי השכנות לקומה בבנין של כותב שורות אלו – סטוצים קרובים הם כנראה פטיש הגובל בנקרופיליה.