רגל פה, רגל שם: סצינת האורגיות בתל אביב חיה ומחורמנת מתמיד

מעולם לא ביקרתי בחדר הגופות באיכילוב וגם לא במכון הפתולוגי באבו כביר, אבל כן ראיתי מספיק סרטי מלחמה, הז'אנר האהוב עליי, בשביל להיות מסוגלת לדמיין מה מתרחש שם בחדרי הקירור. לא יודעת למה, אבל חדר מספר 2 במועדון ההוא הרגיש לי כמו חדר טיפול בגוויות, אף שמימיי לא דרכתי באחד כזה. אולי העירום הזכיר לי איזו סצנת מוות קולנועית קודרת, אולי אופן הטיפול בגוף העיר בי משהו מורבידי ואולי זה רק היה רק טריק פסיכולוגי שעזר לי לשרוד את שלוש השעות האלה שבהן זגזגתי בין חדר מספר 2 לבין חדר מספר 3, בין חדר העישון לבין הבר העלוב. אגב בר, כמי שבקיאה בתרבות הבילוי בעיר, זה של המועדון היה, כבר במבט ראשון, פתטי להחריד. הוא הרגיש כמו הכלאה בין עמדת שתייה בפאב של קיבוץ לבין אלתור לא מוצלח במסיבת גג קיצית בפלורנטין של שנת 1997.

אבל הבר אינו העיקר, ועל רחבת הריקודים והפלייליסט המוזיקלי במקום בטח שאין יותר מדי מה להרחיב. אז מה כן יש שם באותו מועדון תל אביבי השוכן ברחוב אפל בין תחנת דלק למוסך פחחות לרכב? אקשן, והרבה. אולי חילופי זוגות זו ההגדרה הרשמית למה שמתרחש שם בין כותלי המקום, אבל בתכלס, איך לומר את זה בעדינות – מדובר באחת החוויות הקיצוניות ביותר שיש לעיר הזאת להציע: עשרות זוגות סטרייטים שבאים לעשות סקס עם בני זוג אחרים. ולא סתם סקס, סקס פומבי בתוך חדר שגודלו כגודל סלון בדירה תל אביבית ממוצעת.

דני (בן 40) הוא הבעלים של מועדון חילופי זוגות במזרח העיר שהוא מנהל יחד עם בת זוגו. במקביל להפעלת המועדון הוא גם מפיק טיולים מאורגנים בארץ ובחו"ל שמטרתם היא אחת – סקס בין זוגות. דני דוגל בסגנון חיים הדוניסטי, ואם תשאלו אותו מדובר בלא פחות מתחושת שליחות: "אתה מתעסק עם בני אדם, עם נפשות, לא עם זין וכוס", הוא מצהיר. "הרבה פעמים אני מוצא את עצמי מדבר עם זוגות ערב שלם על הפילוסופיה שמאחורי הסווינגריות. תביני, בכל אחד מאיתנו מתקיים יצר מיני. חלק מאיתנו לא ממש מרגיש צורך גדול לבטא אותו או לחיות אותו בצורה חופשית. לא מעט מאיתנו מדכאים אותו ודוחקים אותו כי מתירנות מינית לא מתקבלת טוב בחברה. יש מחסום מוסרי סביב הנושא הזה. ברגע שאתה שובר את המוסכמות והמחסומים אתה נפתח לעולם שמאפשר לך לפעמים להתמכר ולפעמים לחוות לזמן מסוים את תחושת החופש שבשחרור המיני".

מי הקהל שמגיע למסיבות החשק שאתה מארגן?

"הקהל מגוון. יש גם סלבס ויש גם מנכ"לים של חברות גדולות במשק, מגיל 22 עד 62, שמחולקים לקבוצות גיל. אלה בדרך כלל אנשים שרוצים לתת חופש ליצר המיני שפועם בתוכם, ויש להם ראש פתוח מהבחינה הזו. זה המקום היחידי שבו הם יכולים לקיים את החופש הפנימי שלהם באופן מוחצן, ולקיים את תפיסת העולם שלהם גם בצורת הבילוי שלהם. פעמיים בשנה אני מארגן שיט בים התיכון עם 350 זוגות על האונייה. אני מעין סוכן תיירות של סווינגרים. לפני חודש הפקתי סוף שבוע באילת, סגרנו בית מלון שלם רק לזוגות וחגגו שם במשך שלושה ימים ושני לילות. היו מסיבות בריכה והייתה הפלגה ביאכטה. אנחנו לא עושים את זה כדי להרוויח, אנחנו קהילה שמשתוקקת להיפגש, לא רק בלילה אלא גם ביום".

כבר שש שנים שדני ובת הזוג שלו חיים את ה"סצנה", כפי שהוא אוהב לקרוא לזה. דני, מדריך תיירים במקור, נחשף למסיבות החשק בעת טיול בספרד, וחשב שמה שטוב לספרדים בטח יכול להיות טוב גם ליהודים. הוא חזר לארץ וגילה ואקום. אם כי אז עוד פעל ברחוב שוקן מועדון בשם נו לימיט. כשהוא נסגר החליט דני לנצל את המומנטום ולעוף על הרעיון. בהתחלה הוא אלתר לוקיישנים כמו וילות פרטיות ברחבי הארץ, מאשדוד ועד חיפה. לאן שהסכימו לקבל את המסיבות שלו הוא הגיע, עד שפתח את מועדון ליברטין, שהפך להיות הבית הקבוע של הליין בהפקתו.

אז איך זה בדיוק עובד?

"הרעיון הכללי הוא בעצם מועדון שנותן ערך מוסף לבילוי הלילי. הרבה פעמים השירותים במועדונים הופכים להיות מאוד פעילים, וזה לא נעים לעשות סקס בשירותים, זה צפוף ולפעמים זה לא נקי, זה לא המקום לעשות את זה. במועדון שלי יש את האפשרות לעבור ממצב של היכרות ברחבת הריקודים או על הבר למתחם נוח. המועדון עובד בסופי שבוע, ואין בו ביקורת כלשהי על אנשים שלא מעוניינים להיות בעניין. באמצע השבוע המועדון משמש כבר להיכרויות בין זוגות, כי במועדון רגיל לא כתוב לאף אחד על המצח 'אני סווינגר' וזו כמעט הדרך היחידה להכיר זוגות כמוהם".

מה כולל כל נושא הסווינגריות?

"הקונספט של סווינגריות רחב מאוד, החל משנינו עם עוד זוג באותו חדר, דרך שנינו עם כל אחד בחדר, שנינו בחדרים נפרדים, אישה פעילה וגבר מתבונן – שזה נקרא קוק הולדר. אין הגדרה אחת לעולם חילופי הזוגות, יש תת קבוצות וסגנונות ולא מעט תפיסות עולם בתוך סגנון החיים הזה. חלק מהאנשים בכלל באים רק לצפות. הם מגיעים למועדון כזוג, מתחרמנים מעצם הצפייה, וכשהם הולכים הביתה הסקס שלהם נפלא כי יש להם פנטזיות וזיכרונות שהם לא תוצאה מסרט כחול בלתי נגיש אלא ממשהו שהיו לידו ויכלו לגעת בו, להריח אותו, לשמוע אותו. זה עושה להם קיק מטורף לחיי המין".

ואיך מנטרלים את אלמנט הקנאה?

"אנשים צריכים להבין שקנאה לא מובילה למקום בריא. חשוב לקבוע חוקים בקשר הסווינגרי. אפשר להשוות את זה לסם, כי אפשר להתמכר ולאבד את הדרך בתוך הדבר הטוב הזה. לכן חובה על זוג לקבוע נהלים וחוקים, מה מותר ומה אסור ומה הגבולות, ומובן שגם הם ניתנים לדיון ולשינוי. אסור לשכוח שכשאתה בחילופי זוגות אתה קודם כל בן זוג עם בת הזוג שלך ורק אחר כך עם בת הזוג של מישהו אחר. מתעסקים פה ביצרים חזקים מאוד שיכולים לגרום גם להרס, צריך להיזהר".

תגיד, זה חוקי כל הסיפור הזה?

"זה חוקי לגמרי. כל עוד לא מתבצעת החלפת כספים בין גבר לאישה בעבור שירותי המין והדבר נעשה בהסכמה אז הכל בסדר. אין פה סיטואציה של סרסור וזונה, אין פה שירותי מין בעבור כסף".

ומה עם אמצעי מניעה?

"אני מפרק מאות קונדומים בערב. על 50 זוגות אני מוציא לפחות 150 קונדומים. בסוף כל ערב יש לי קרטון ריק. זו עבודה, זה לא משחק".

אני פה בגלל אשתי

מייקל הוא גבר בן 45 ממרכז הארץ. אשתו בת 40, יש להם שתי בנות והם כבר עשר שנים מבלים במסיבות חשק. "אנחנו לא אנשי אורגיות אלא זוג על זוג", הוא מסביר, "אנחנו לא מתייחסים אל זה כמו שוק בשר. אנחנו זוג נשוי שאוהב זה את זה ומפרגן זה לזה בצורה לא נורמלית. אנחנו בטוחים בזוגיות שלנו, ואשתי יודעת שלא משנה איזו בחורה יפה אפגוש, איתה אני חוזר הביתה".

אתה מרגיש שזה שומר לכם על הזוגיות?

"אני שמח שאנחנו עושים את זה. אני רואה את ההתנהלות של חברים מסביבי ואני יודע שאם הם היו סווינגרים החיים שלהם היו נראים אחרת. אני לא בוגד באשתי, לא בגדתי בה ולא אבגוד. אם אני רוצה מישהי היא יודעת על זה".

איך מתמודדים עם הקנאה?

"אם את אוהבת את בעלך, תרצי לראות אותו נהנה? ואם כן, אז תרצי שהוא ייהנה בלעדייך ושאת לא תדעי מזה? לפני שלוש שנים חגגנו את יום ההולדת של אשתי עם כל המשפחה. בחצות נסענו לצימר, ואחרי חצי שעה נשמעה דפיקה בדלת. נכנס מסז'יסט שעיסה את אשתי, ובאיזשהו שלב הצטרפתי ועשינו לה מסז' בארבע ידיים. שלושתנו עשינו סקס עד שלוש בבוקר, ואז המסז'יסט הלך וגבר נוסף הגיע. את שניהם פגשתי לפני כן ואני מכיר את את הטעם של אשתי. היינו יחד עד חמש בבוקר, אשתי נהנתה עד הגג וזו הייתה מתנת יום הולדת מדהימה. גם אני נהניתי לראות אותה. היא מסופקת ואני בטוח שהיא לא תלך לחפש ריגושים בלעדיי כי אני נותן לה כל מה שהיא צריכה".

במה זה שונה מנישואים פתוחים?

"בנישואים פתוחים הגבר יוצא לבלות לבד ומוצא מישהי ועושה את זה איתה לבד. אני לא יכול לחשוב על זה שאשתי תצא לאיזה בר ותכיר מישהו והם יזרמו אחרי זה, זה ישגע אותי. אם אני לא מכיר את הבחור אני לא אתן לזה אישור. אני קנאי ואני רכושני, ולא יהיה מצב כזה שהיא תהיה עם מישהו שלא אישרתי. אשתי יכולה להזדיין עם מי שהיא רוצה אבל יש לנו קווים אדומים. אם הוא לא מוצא חן בעיניי היא לא תעשה איתו כלום".

עומד מהצד

אז הבנו מה יש לזוגות נשואים לחפש במסיבות כאלה, אבל מה רווקים מוצאים בהן? אייל (השם המלא שמור במערכת), רווק בן 38, הוא בחור נאה לכל הדעות. הוא גבוה, חטוב ועוסק בספורט. זה כמה שנים שהוא "בקטע", כהגדרתו. "בפעם הראשונה שהגעתי למסיבה כזאת עמדתי בצד עם בקבוק בירה ביד וראיתי את כולם מזדיינים מולי. באותו הרגע ידעתי שזה המקום שבו אני רוצה להיות, ככה אני רוצה לבלות, אני רוצה לעמוד עם בקבוק בירה ולשמוע את כל הגניחות ולשמוע את הצליל של הירכיים שנפגשות עם ירכיים אחרות".

אבל למה בחור רווק צריך חילופי זוגות?

"אני אוהב את האווירה שבה הכל מותר ואין גבולות. במסיבות האלה יש לי את היכולת לפגוש זוג שרוקד ברחבה, להצטרף אליהם, לרקוד איתם ואז לקחת את האישה לחדר ולזיין אותה. הכל נעשה בפרהסיה, אין שום דבר שאסור, אין שום דבר שהוא לא הגיוני ולא מקובל, אין טאבו. זה כמו שאתה נכנס לחנות ממתקים שבה מותר לך לאכול מהכל, הכל נגיש. גם אם מישהי לא רוצה להזדיין איתך אתה יכול להסתכל עליה מזדיינת עם מישהו אחר".

עם איך שאתה נראה אתה יכול להיכנס לכל בר תל אביבי ולצאת משם עם לפחות שלוש אופציות לסקס מזדמן.

"הייתה תקופה שגרתי עם אבא שלי ועם הפיליפינית שלו בבית וזה היה בלתי אפשרי ללכת אליי. אם הייתי הולך לבית של הבחורה אז היו מתחילות שאלות ובלבולי ביצים. יש נשים שבשביל זיון עושות לך חקירת שב"כ. המסיבות האלה הן זירת זיונים, לשם אתה מגיע נקי, אין שאלות, אין נשוי או לא נשוי, ילדים או לא ילדים, כל מה שאתה צריך זה לשלוף את הזין ולזיין, יותר מזה לא מעניין שום דבר. אתה לא מרגיש מחויב לענות על שאלות. שם יש משיכה נטו. אתה עומד שם ובחורה לוקחת לך את היד ואומרת לך 'בוא זיין אותי'".

ולמה לעשות את זה עם זרים מוחלטים?

"אנשים משילים מעצמם את הזהות שלהם. כשאתה נכנס לשם אתה נתח בשר, משובח או לא – זו כבר שאלה של איך אתה נראה, אבל חוץ מיכולות הזיון שלך לא מעניין אף אחד מה הקטע שלך, יש פה נטו הנאה. אם יש נשים שמסוגלות ליהנות חצי שעה עם גבר שעכשיו הן פגשו אז הן הרוויחו בענק. כי אני אומר לך שרוב הנשים צריכות להכיר אותך ואת המשפחה לפני שהן מתחילות ליהנות ואז דברים הופכים למסובכים".

דני, לסיכום רציתי לשאול אם אתה יודע שתאוות בשרים מהסוג הזה היא אחד משבעת החטאים בנצרות.

"כן, אבל אני לא עסוק במה שאחרים חושבים. בחיים כדאי לממש הזדמנויות שנקרות בפנינו, חשוב לטעום אותן, ואם לא טעים אז לא טועמים יותר, אבל אם כיף וטוב נשארים ופורחים".