אקרו־יוגה: כך תעופו על עצמכם (בקטע טוב)
יוגה ולוליינות? למה לא בעצם. הכירו את האקרו־יוגה - הדרך הכי כיפית לעוף על עצמכם ולהתחטב לאללה בו זמנית
״זה כמו אווירון, רק למבוגרים״, אומרת לי העורכת כשאנחנו מצטופפות מול סרטון פלאשמוב אקרו־יוגה, המכיל בעיקר הנפות רגליים סקסיות ותרגילי אקרובטיקה מסובכים למראה. הם כל כך קלילים שזה נראה כאילו הם מפליצים קשתות בענן. המחשבה עליי, חסרת קואורדינציה וחן, תלויה בחסדיו של אדם זר בין שמים לארץ, נשמעת כמו מתכון ליד שבורה, ובכל זאת התייצבתי תוך שעתיים בבית האצ״ל, במפגש האקרו־יוגה בהנחיית לייה מאירזון (32). בקושי הספקתי לומר ״אהלן״ ואנחנו כבר עמוק בתוך בחימום אינטימי.
״אקרו דורש המון פתיחות, זה גם חלק מהכיף. החימום הוא בזוגות וכך גם העבודה״, מאירזון מסבירה בזמן שאנחנו מחזיקות ידיים ומתמתחות. אקרו־יוגה, אחד מהטרנדים המעניינים בעולם הכושר, הגיע היישר מצפון אמריקה ומשלב יוגה עם לוליינות. מפגש מקרי בשדה תעופה לפני כמה שנים בין אבנר הוכפלד וינאי לבאור, שני אמני קרקס, הפך לשיתוף פעולה שהוליד את קהילת האקרו־יוגה הישראלית המונה מאות משוגעים לדבר שרק מחכים להזדמנות להפוך לפירמידה אנושית.
עבודת השרירים באקרו־יוגה משתנה בהתאם לתפקידך: בסיס או פלייאר (=מעופף). הבסיס עובד בעיקר על שרירי הידיים והרגליים הנתמכים על ידי שרירי הליבה. הוא סטטי ועובד ללא כוח על ידי יצירת קווים ישרים בגוף (לדוגמה: כף הרגל מעל הברך, שמעל האגן). הפלייאר עובד על יציבה ועבודה כללית של השרירים. במילים אחרות: הבסיס עושה את העבודה השחורה אבל מקבל את הפריבילגיה לשכב בניחותא, ואילו הפלאייר מקבל את כל הקרדיט על השואו אבל עובד כפליים קשה. מעבר לעבודה הפיזית יש עבודה מנטלית רצינית. צמד המילים “תסמכי עליי״ נאמר לי לפחות עשר פעמים בחצי שעה. כשהבנתי שכל תרגיל מבוצע על יד משגיח שיציל אותי אם אפול על הפרצוף, התמסרתי לרעיון.
התחלנו בבייסיק: אווירון, דבר שלא התנסיתי בו מגיל 5. הופתעתי כשהצלחתי להישען על כפות רגליה של מאירזון ולהתרומם לאוויר פרושת גפיים בצורה חיננית למדי. בהמשך עברנו לתנוחת כיסא, שבה הבסיס משמש כיסא לפלייאר בזמן שהוא מתייצב. “יש פה המון אקרובטיקה, אבל מה עם היוגה?״, אני שואלת. “שילוב היוגה הוא השלב המתקדם יותר. הרעיון בסופו של דבר הוא להגיע למיומנות המאפשרת תרגילי יוגה בעת האקרובטיקה״, היא משיבה.
בתום סשן ההתעופפויות, הרגשתי מצוין וכי בהחלט יש ערך מוסף באקרו־יוגה. בין שזו האינטימיות הכפויה שמשחררת מכל עכבות, העובדה שצריך לסמוך על פרטנר וקבלת הרעיון שכנראה תיפול על האף, כל אלה הופכים את האקרו־יוגה לתרפיה מעולה למי שרוצה לשחרר לחצים ועל הדרך גם להתחטב.
מפגשי אקרו־יוגה בהנחיית לייה מאירזון:
ימי שני ב־16:30, בכניסה לבית האצ"ל תל אביב (50־100 ש"ח), ימי שישי ב־14:00 בפארק הירקון (הכניסה חופשית).
להרשמה מראש: liyamairson@gmail.com
עוד מקום לעוף בו:
סטודיו נעים – סניף דרך שלמה 46 תל אביב, שיעור בודד 60 ש"ח, מינוי חודשי 300 ש"ח