מתיחה מוגזמת: הלכנו לשיעור ג'ירוטוניק כדי לבדוק במה מדובר

שיטה חדשה שיועדה במקור לטיפול ברקדנים פצועים מאיימת להחליף את הפילאטיס. עם אוריג'ן סטורי דומה ומכשירים דומים, האם היא תצליח?

הדור הבא של הפילאטיס? צילום: דין אהרוני
הדור הבא של הפילאטיס? צילום: דין אהרוני
1 באפריל 2019

מעולם לא הייתי טיפוס ספורטיבי. המילים "חינוך גופני" עוררו בי חלחלה עוד בימי התיכון. אני מעדיף לרבוץ במאוזן מלהזיע ולהתנשף, זו האמת המרה. כבר שנתיים שאני משתעשע בגיחות מלאות מוטיבציה לחדרי כושר – אני מגיע למלחמה, מסוגר ולובש שחורים כשבאוזניים שלי מכים באסים אגרסיביים. הניסיון האחרון שלי להצליח ולעטות על עצמי את גוף החלומות שתמיד ייחלתי לו נגמר אחרי שלושה חודשים של פלאנקים וידיים מסריחות ממתכת.

אחד מנסיונות התזוזה הרבים שדווקא השאיר בי טעם של עוד היה פילאטיס מכשירים. מצחיק לחשוב שסוג האימון היחיד שאני מוכן לחזור אליו מתבצע ברובו בשכיבה על הגב, אך אני בהחלט יכול להכתירו כדבר הכי טוב שעשיתי לגוף ולנפש שלי (אחרי שלמדתי להפסיק לצחוק על שלל הרצועות, המנחים והפיסוקים שאני מוצא את עצמי בהם).

עוד כתבות מעניינות:

מאמני הכושר שאתם חייבים לעקוב אחריהם באינסטגרם
"לא מתמכרים לכושר, אלא לאיך שהגוף נראה אחרי שעושים כושר"
10 תרגילי כושר בלי לזוז מהספה

הגיוני, אם כן, שצירוף המילים "הדור הבא של הפילאטיס" הוא משהו שהייתי חייב לבדוק. המתיימרת להכתיר עצמה ככזו היא שיטת הג'יירוטוניק. השיטה עשתה עלייה לפני כמה שנים לארץ, אך נהגתה כבר בשנות ה-70 בידי ג'וליו הורבאת' (אין קשר משפחתי להאנה הורבאת'), רקדן רומני ממוצא הונגרי. אחרי קריירת ריקוד מצליחה בלהקת האופרה של ניו יורק ובלהקת הבלט של יוסטון, הורבאת' קרע את גיד אכילס ויצר בעקבותיה טכניקה לה קרא "יוגה לרקדנים" (כן, דומה להחשיד לאורג'ין סטורי של פילטיס). אותה יוגה לרקדנים קיבלה במהשך הדרך את השם "ג'יירוטוניק", שמשמעו המילולי הוא עיגול (ג'ירו בלטינית) טונוס השירירים (טוניק). היא עברה מיני אדפטציות כדי לפנות לקהל שאינו רוקד, משלבת בתוכה אלמנטים של שחייה, בלט וטאי-צ'י ובגיגול קצר תיראה לכם משונה ומביכה שבעתיים מכל דבר שראיתם אי פעם באימון פילאטיס מכשירים.

ניר תמיר על הג'יירוטוניק. צילום: אייל תמיר
ניר תמיר על הג'יירוטוניק. צילום: אייל תמיר

שלושה ימים אחרי שנחשפתי לקיומו, כבר הייתי על אוטובוס לרמת החיל כדי להתנסות באימון ג'יירוטוניק בסטודיו של אחד ממתרגלי השיטה בתל אביב, ניר תמיר. לפני שהתאהב בג'יירוטוניק והחליט ללמד את השיטה למחייתו, היה תמיר רקדן באנסמבל בת שבע ובלהקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק. מצויד בבגדי ספורט שקניתי יום קודם ובגרביים צועקות עם איורי אננס, צעדתי אל תוך סטודיו קטן ונעים. מלפנים התנשאו מכשירי אימון שמזכירים גרסה צבוע בגוון עץ למפלצות המתכת הזכורות לי מחדרי הכושר. תמיר הסביר לי על השיטה ועל סטודיו שמונה, אותו פתח לפני ארבע שנים, והתהלך ברחבי החדר כמו מתוך ריקוד ביציבה זקופה ומעוררת קנאה.

צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני

אנחנו מתחילים בתרגילי מזרון – מקמרים ומקערים את הגב תוך כדי נשימות עמוקות ואני מרגיש את השבועיים בהם נעדרתי משיעורי הפילאטיס עם כל תזוזה של חוליות הגב שלי. בהמשך, תמיר מתיישב על שרפרף ומדגים את התרגיל הבא שאעשה, הפעם על המיטה. יש בזה משהו מקסים, זה באמת נראה כמו ריקוד מפורק לתנועות עגולות, קטעי מחול מודרני שחסרה להם תאורה דרמטית ומוזיקה. יש משהו מאוד עדין בג'ירוטוניק – אני מצייר מעגלים עם הידיים תוך כדי התעקלות, מתקפל כשרצועות סוגרות לי על הרגליים, שוחה באוויר ומושך משקולות שלא מתגדות לי אלא הולכות איתי.

צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני

ההשוואה לפילאטיס בלתי נמנעת. יש המון קווי דמיון בין שתי השיטות (שתיהן מועברות גם על מזרון וגם על מכשיר) אבל משהו בג'יירוטוניק מרגיש רך ועם זאת אקטיבי הרבה יותר, לא במובן הכוחני כי אם בכך שכל הגוף שלי זז. הגוף כולו עובד תוך כדי אימון, הדרישה לגהץ את הגב ולכווץ את הירכיים או לדרוך עם כפות הרגליים על הרצפה לא נבלעת בצורך להדביק את הקצב עם יתר המתאמנים כמו בשיעורי הפילאטיס שאני רגיל אליהם. ייתכן שזו פשוט ההדרכה הצמודה של תמיר שמעניקה לאימון מימד טיפולי וגם העובדה שמדובר במכשיר שמלווה את התנועה שלי ולא פועל על ההתנגדות שלי אליו.

צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני

בסוף שעה שהרגישה כמו 10 דקות, אני מרגיש שהשרירים שלי עבדו על אמת. תמיר ואני משוחחים על המחיר, על שתי המאסטריות שמלמדות את השיטה בארץ ועל איך שהורבאת' הממציא עוד בחיים ולכן מאוד קנאי לשלמות השיטה ולצורה בה מעבירים אותה. המדריכים צריכים לעבור הכשרה קפדנית, המכשירים לעמוד בתווי תקן ובהתאם – המחיר לא עומד על ממוצע של 65 ש"ח לשיעור כמו בפילאטיס מכשירים, כי אם על 150 ש"ח.

צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
סטודיו שמונה של ניר תמיר. צילום: דין אהרוני
סטודיו שמונה של ניר תמיר. צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני
צילום: דין אהרוני

לפי תמיר, יש בתל אביב לפחות חמישה עסקים שמדריכים את השיטה. נכון לשעה בה חוויתי את הג'יירוטוניק, אינני יודע לקבוע אם מדובר בדור הבא של פילאטיס, אם בגלל המחיר ומיעוט המדריכים, ואם בגלל העובדה שפשוט קיים שוני תנועתי בין שתי השיטות. מה שכן, בהחלט מדובר בגרסה הרבה יותר תרפויטית ותנועתית בחוויה שלי. האם מדובר בהבדל סטייל שוקולד פרה וגודייבה? לא הצלחתי להכריע, ואולי לא צריך.

סטודיו שמונה, ראול ולנברג 14 תל אביב, לפרטים נוספים: 054-4701822