גוגל איט

הוא מגדיר את עצמו כמעצב של חוויות, מכנה את החללים שהוא מעצב סיפורים ומביים את סצנת הפנאי והבילוי של תל אביב למחזה תיאטרלי שכולנו שחקנים בו. ראיון עם מעצב הפנים ירון טל

ירון טל
ירון טל
2 באוקטובר 2013

סיפורו של המעצב ירון טל (45) מפגיש בין אישיותו התזזיתית והכובשת למקצבו המהיר של העיצוב המסחרי. היום, עם יותר מ־200 פרויקטים – כולל רשת מקס ברנר, בנדיקט, שגב אקספרס והמשרדים החדשים של גוגל ישראל – אנחנו נפגשים לשיחה על עיצוב, תל אביב ומה שביניהם.

"אחד מהדברים שבאמת עזרו לי להגיע למקום שאני היום, זה שמאז כיתה ב' אני חי את הדרייב והקצב של תל אביב. גדלתי באחד העם מול קפה נוח וראיתי את העיר הזו מתפתחת מהכלום, למשל את ההתהוות של רחוב שינקין, שחנכו עכשיו מחדש. היום, עם כל זה שאנחנו יושבים באמצע המדבר אנחנו נורא אירופה, וראיתי את הדברים האלה קורים. העיר הזו קצת לא נורמלית, ואם הייתי חיפאי היה לי קצת יותר קשה להתחיל את כל הסיפור הזה".

הופך אותנו לקצת יותר אירופה. ירון טל
הופך אותנו לקצת יותר אירופה. ירון טל

טל נולד בצרפת, וחזר עם משפחתו אחרי ארבע שנים במילאנו לתל אביב החיוורת של שנות ה־70. קלסר עמוס בסלוגנים של נעורים מעיד על חלומו, שהיה דווקא עיצוב גרפי:

 "יש לי זיכרון ילדות חזק מהמכולת שהייתה מול הבית: גביע פרילי שהיה עד אז שקוף עם מכסה אלומיניום בשני גוונים נצבע לפתע בהדפס פרוצס צבעוני. אני גם זוכר את קווינס משיקים משקה עם ארגזים כתומים ומשאית צהובה, בסביבה הדהויה והשמרנית שנשלטה עד אז באפור ולבן. זה ריגש אותי, ומפה בעצם הכל התחיל".

עקבו אחרי ירון טל באינסטגרם:

אחרי הצבא המשיך ללימודי גרפיקה בבצלאל שבמהלכם עבד במשרד הפרסום שמלוק רבן ("יצא שפוטרתי בעקבות ויכוח על קמפיין של פסק זמן"), וכמנהל משמרת בפיקאסו שהיה בזמנו בית הקפה החם בעיר.

"הבעלים רצה לפתוח עוד מקום ואני אמרתי לו שאני עושה את זה. לא היה לי מושג אפילו מה זה סרגל קנה מידה. הכל יצא מהבטן. לקחתי איתי את ניר הוד, שהיה גם סטודנט, והוא עשה את הציורים על הקיר. זה כנראה היה שוס גדול ומתוקשר, כי אנשים התחילו לפנות אליי וככה זה התחיל להתגלגל".

איך אתה מסביר את המשיכה שלך לעיצוב המסחרי?

"עזבתי את תחום הפרסום כי לא הייתה אורגזמה ולא הרגשתי יצירתי. פה אני מצליח לקבל זץ של אנרגיה חיובית, כשכל פרויקט מצליח לרגש אותי. עיצוב מסחרי זה סוג של לינק לפרסום, להעברת מסר, לשפה ולקונספט. עד היום אני דואג לתפור את הכל לסוג של סיפור שמחבר בין כל הדיסציפלינות, כשאני הארט דירקטור של כל הסיפור הזה. כל פרויקט זה עוד הצגה, עוד שחקנים, עוד תפאורה. זה הרעיון. גם כשאתה בתוך תפאורה – זה עדיין אמיתי, כי זה בא מאיזשהו מקום שאתה מכיר".

כיצד אתה מגדיר את עבודתך כמעצב?

"אני מגדיר את עצמי כמעצב חווייתי. לא צריך לבוא לפה אם אתה מחפש למכור משהו שראינו כבר. לפעמים, אגב, כן צריך לעשות את זה, אבל גם כשאתה עובד בז'אנר – תן איזה טוויסט או כאפה קטנה. זה כמו להיות שף. שף טוב לוקח קצת מכל דבר ויוצר את הייחודיות שלו. ככה גם מעצב טוב, שיודע לעשות את החיבורים הכי טובים ולערבב אותם בתוך הסלט. אף אחד לא ממציא את הגלגל, אבל כשלוקחים את התבלינים האלה ויוצרים מהם פסיפס חדש של אותו מעצב, זה הדבר".

יש פרויקט שאתה מחובר אליו בצורה מיוחדת?

"כן. עיצבנו את גוגל ישראל שעברו עכשיו למשרדים החדשים במגדל אלקטרה. עבדנו על הפרויקט בשיתוף עם המשרד השווייצרי Camenzind Evolution ועם סתר אדריכלים, ולי נתנו לעצב את 'אזורי הטירוף' של החללים הציבוריים. לפי התפיסה בגוגל העולמית, עיצוב הפנים של כל משרד מייצג את המקום שבו הוא נמצא, ולכן יצרתי שם סיטואציות שקשורות כולן לתל אביב ולארץ. זה סוג של לונה פארק, כשבכל קומה אתה הולך להיכנס לתוך פנטזיה שתגרום לך להרגיש שאתה נמצא במקומות אחרים לגמרי, מלבד במשרד. אבל אני מתרגש לא רק מגודל אלא גם מתוכן, כמו למשל בית הקפה בשדרה מול הבימה, שאני מאוד גאה בו. זה גם היה קיוסק הילדות שלי והיינו מפלחים משם בזוקות כשהיינו קטנים".

לא דומה לקיוביקל שלנו. משרדי גוגל (צילום: איתי סיקורסקי)
לא דומה לקיוביקל שלנו. משרדי גוגל (צילום: איתי סיקורסקי)

מה החלום שלך?

"לעצב, לא משנה מה, בירדן, סוריה ולבנון. במלחמה העליתי את הסטטוס: 'אם הם מבטיחים להירגע ולתמיד, אני מארגן חוליית מעצבי גרילה והולכים לשקם את עזה. חינם עליי'. תל אביב הוכרזה לא מזמן כאחת משלוש הערים המתפתחות בעולם מבחינת מודרניזם, זאת אומרת שאני מדבר באותה השפה של מעצב מפריז או מלונדון, וזה החלום. אנחנו מאוד מעודכנים ויכולים להביא להם את הסחורה. מעצב באירופה עולה על רכב ונוסע לעבוד בפריז ובהולנד. זה אפשרי גם פה".