דן חסכן

דן טרוים, האדריכל ומעצב הפנים שאחראי לעיצובים של לא מעט מקומות בילוי בעיר, מאמין שעיצוב לא צריך להיות מתאמץ. תפסנו אותו לשיחה

דן טרוים. צילום: יולי גורדינסקי
דן טרוים. צילום: יולי גורדינסקי
18 בפברואר 2014

האדריכל דן טרוים הוא לא איש של מילים. את נקודת המוצא והסיום בעבודתו הוא מגדיר כתחושות; "עיצוב טוב ונכון של מקום הוא כזה שמצליח לייצר את התחושה הכוללת של חוויית הבילוי. אני שואף, באמצעות העיצוב, לייצר המון תחושות שונות שמשתלבות יחד, כשההצלחה טמונה בסוד המינון שאומר הרבה אבל בשקט".

טרוים (40) הוא בוגר בית הספר לאדריכלות בניו יורק; "אני מחובר מאוד לארץ ובסופו של דבר חזרתי למקום שמרגיש לי הכי טבעי ונוח", הוא מסכם במה שמסתמן בהמשך הראיון כדרך חיים וכקונספט. במשך חצי שנה עבד כשכיר בסטודיו העיצוב מו וב־2004 פתח סטודיו עצמאי שמתמחה בעיצוב מסחרי וחתום כיום על שורת מקומות בילוי מוכרים בסצנה התל אביבית, החל מבר פלורנטין 10 המיתולוגי, דרך אביגדור, חדר אוכל, שולחן, ביסטרו דלי גרינברג, מסעדת גרקו ועד ל־ז'אז'ו בר יין שייפתח בקרוב במתחם שרונה המדובר, שם אנחנו גם נפגשים.

אישיותו מאופקת, צנועה ונטולת מניירות – מצרך נדיר בביצה המקומית. את מה שיש לו לומר, ויש לו הרבה, הוא מעדיף לתרגם לעשייה ולבטא בטקסטורות וחומרים. שפת העיצוב שלו נשענת על מרכיבים בסיסיים, במינונים משתנים, המקוטלגים במה שהוא מכנה "ספריית התחושות", שיותר מגימיק שיווקי מתארת ארכיון קבצים דיגיטלי ושימושי, מעין פורטפוליו וכלי עבודה מודולרי שמורכב מקשת של תחושות ומאוסף של חומרים, טקסטורות ופריטי ריהוט ועיצוב מקוריים.

דן טרוים. צילום: יולי גורדינסקי
דן טרוים. צילום: יולי גורדינסקי

איך אתה מסביר את המשיכה שלך למקצוע?

"אני במקור מאשדוד. אומרים שזו עיר יפה, אבל זו פשוט עיר נורא מסודרת. בילדותי הייתי מאריך את הדרך לבית הספר רק כדי להתחמק מהרחובות הרחבים והאורבניים ומהבטונדות. זה הדבר שקשר אותי לאדריכלות".

את "החוויה החושית" הוא מפענח דווקא מהזווית השכלתנית, המדודה והמדויקת, שמשחקת עם המתח שבין הזר, החדש והמנוכר וזה המסורתי והמוכר: "אני משתמש הרבה בחומרי גלם מקומיים, פשוטים וגולמיים, שמייצרים תחושה ידועה ומוכרת ונותנים לאנשים להרגיש טוב ונוח. כי בסופו של דבר, כולנו תמיד מחפשים את המוכר והידוע". וכך, ברזל חשוף וזכוכית משוריינת משנות ה־70, לוחות אריזה של קופסאות בנמל, אריחי חרסינת מטבח ביתיים, רצפת שומשום נוסטלגית וחבלי כביסה יומיומיים – כולם מוצאים את מקומם מחדש במקומות שעיצב; מעניקים נופך של ייחודיות, יצירתיות ופשטות מתוחכמת.

את תפיסת העיצוב הזו הוא מיישם גם בז'אז'ו בר יין, חלל בן שלושה מפלסים שמציע 350 מ' משוחזרים, שמורים ומעוצבים בתמהיל חווייתי ואקלקטי שנע בין הלוקאלי והגלובלי וממזג בין הקלאסי, הקליל, הרומנטי והעכשווי.

בקומת הכניסה בר יין קטן עם גישה לחצר ובה טרסות אבן וכר דשא הצופים על הנוף התזזיתי של העיר. מדרגות אבן אותנטיות מובילות לקומת ביניים, שעוצבה כפינת טרקלין אינטימית. זו צופה ומובילה לחלל המרכזי התחתון שגודלו 250 מ"ר. בהשראת בית ג'מאל, מנזר שתקניות באזור ירושלים, יצר טרוים עיצוב המייצר אשליה בחלוקת החלל על ידי שימוש באלמנטים של צבע, תפאורה וריהוט בגובה אחיד של 2.4 מ'. העיצוב מתחקה, בהשראת הבעלים עובד ושני זייתוני, אחר התקופה הרומנטית, ובהתאם לכך משולבים במקום אלמנטים מסצנת הנשפים של המאה הקודמת בפריז, כמו מדרגות עץ רחבות ואריחי קרמיקה איטלקיים בגוני מוקה שחור ומוזהב, שהם גם הגוונים ששולטים במקום.

"הסתכלי על החלל הזה", אומר טרוים כשאני מנסה לעמוד על מאפייני התכנון והעיצוב שלו; "למרות שנמרחו כאן המון שכבות צבע עד שהגענו לגוונים המדויקים האלה, יש כאלה שיגידו שלא עבדו כאן בכלל על הקיר. וזו הנקודה שלי: לעשות מקום שהוא פשוט, קל ושאינו מתאמץ. העיצוב של החלל צריך להוציא את הדברים הכי אמיתיים ואת התחושות הכי נכונות, כך שהתוצאה שמתקבלת בסופו של דבר נולדת מתוך המקום".

dantroim.com