מלכת הלגו

המעצבת שרית שני חי מאוהבת בצעצועים קלאסיים, מתרגמת את הפנטזיות שלה לרהיטים ונשבעת שהפריטים שמוצגים בחנות הבוטיק שלה ברחוב נחמני מתאימים לכל גיל. ראיון עם מעצבת שמסרבת להתבגר

19 בדצמבר 2013

"הייתי בהריון עם בת בבטן, וכשחיפשתי רהיטים לחדר העתידי של התינוקת לא מצאתי כמעט שום דבר שמצא חן בעיני אז החלטתי לעצב את החדר ואת הרהיטים לגמרי בעצמי" נזכרת המעצבת שרית שני חי בנסיבות שכיוונו אותה לקריירה בת כמעט 20 שנה, הכוללת עיצוב רהיטים, אביזרים וחדרים, ובשנים האחרונות גם עיצוב סביבות חינוכיות. "בבוקר שלפני הלידה עוד עמדתי וחיכיתי לאיש של הוילונות שיבוא לתלות את הוילון שעיצבתי. כשהוילון היה תלוי והחדר היה מוכן נסעתי ללדת".

הקפדנות, הנחישות, הפרפקציוניזם וחוסר ההתפשרות על משהו שהוא פחות ממצוין, ממשיכים ללוות ולאפיין את עיצוביה של שני-חי גם כיום, וזו, כנראה, הסיבה שבזכותה הקו העיצובי שלה מצליח להישאר ברור ומובהק. למי שלא מכיר, שרית שני חי, שמוכרת בעיקר כמעצבת חדרי ילדים, פתחה ב-1995 את הבוטיק הנושא את שמה ברחוב נחמני, בדירת קרקע תל אביבית טיפוסית של פעם. עם השנים התרחבה גם לקומה שמעל, שבה מוצגים חדרים למבוגרים ולמתבגרים. כל הרהיטים, האביזרים, הצעצועים ופריטי הטקסטיל המוצגים בחדרים השונים ובשתי הקומות מיוצרים בארץ בעבודת יד ובהזמנה אישית שניתנת להתאמה לצרכיו ולטעמו של הלקוח. בנוסף, מציע הסטודיו של שני-חי ליווי צמוד מתחילת תכנון החדר ועד ההתקנה בביתו של הלקוח.

חלומו של כל חדר. שרית שני חי (צילום: יולי גורודינסקי)
חלומו של כל חדר. שרית שני חי (צילום: יולי גורודינסקי)

איך היית מתארת את הסגנון שלך?

"נקי ,ברור ואינטליגנטי, לירי ומשחקי, כזה שנע כל הזמן על הגבול בין עיצובי לאומנותי. הפונקציונליות, הנוחות ורמת הגימור הגבוהה מאד חשובות לי. גם כשעסקתי אך ורק בעיצוב לילדים, הפריטים מעולם לא היו ילדותיים ומתיילדים ולכן גם המעבר לעיצוב לגדולים יותר נעשה בקלות ובטבעיות. אין חלוקה לעיצוב "בוגר" בקומה העליונה ועיצוב "ילדותי" בקומה התחתונה, וכך קורה שלקוחות מזמינים רהיט מקולקציית המבוגרים דווקא עבור ילדים ולהפך".

מאיפה מגיעים הרעיונות לרהיטים ולאביזרים?

"אני יודעת שזה נשמע קלישאתי, אבל מהחיים, מהרחוב, מנסיעות, מחוויית האימהות, מהשנים שבהן חייתי באפריקה. מאמנות מודרנית. מכל מיני פיצ'פקעס מדליקים שאני מוצאת סתם או מקבלת. אני מתה על משחקי ילדים וצעצועים ובעיקר על הקלאסיים – לגו ופליימוביל, ואני נותנת לצורות הבסיסיות ולצבעי היסוד שלהם פרשנות חדשה בדמות רהיטים ואביזרים. ככה בדיוק נולדה קולקציית הלגו החדשה."

ספרי קצת על homage to lego

"הקולקציה נולדה מאהבתי רבת השנים למשחק הנהדר הזה, לצבעוניות שלו ולאופי הפורמליסטי כמעט של החלקים השונים. יש משהו קסום באופן שבו חלק מתלבש על חלק ומתאים לו בדיוק מושלם, במודולאריות האינסופית כמעט של המשחק הזה, ועם זאת הכל מאד ידידותי למשתמש, מחויך והומוריסטי. אני למעשה אימצתי את המוטיבים האלה, הוצאתי אותם מהקונטקסט המוכר ועיצבתי על פיהם  רהיטים, שדרך אגב אינם מיועדים לילדים בלבד".

יכולת להיות היום רשת חנויות רהיטים מעוצבים אבל נשארת בכל זאת בוטיק תל אביבי. יש חרטות?

"אני חושבת שהייתי הולכת לאיבוד אם הייתי צריכה לנהל עסק ענק של חנויות ולוגיסטיקה שלמה של מחסנים, עובדים ומלאי. זה פשוט לא באופי שלי. העשייה הבוטיקית אמנם מגבילה מבחינת צמיחת המותג אבל מבחינה אישית ואומנותית אני מרגישה לגמרי שלמה עם עצמי וקרובה למהות של העיצוב. עם השנים גיליתי על עצמי שהכי טוב לי לרכז הכל קרוב אליי, וכן, אני קצת קונטרול-פריקית, כך שפיזור סמכויות ברחבי אימפריית ריהוט זה לא ממש אני".

זו גם הסיבה שבגללה את לא מתרחבת לחו"ל?

"חשבתי כבר כמה פעמים לעשות את הצעד הזה, להשתתף בתערוכות ולגדול כלפי חוץ אבל זה אומר שינוי מוחלט בתפיסה ובאופן ההתנהלות, ארגון מלאי ועוד המון פרטים ודברים שאסור לוותר עליהם. אני מכירה את עצמי ויודעת שאני פרפקציוניסטית וטוטאלית ולא הייתי יכולה לעמוד גם בארגון של פרויקט כזה וגם בהמשך העבודה בארץ כפי שהיא. אני כן מקבלת הזמנות מלקוחות פרטיים בחו"ל אבל לא יותר מזה. כרגע, לפחות".

מעצבת גם סביבות חינוכיות. פרויקט עיצוב אשכול גנים בכפר שמריהו (צילום: עמית גורן)
מעצבת גם סביבות חינוכיות. פרויקט עיצוב אשכול גנים בכפר שמריהו (צילום: עמית גורן)

לצד העבודה בסטודיו את גם מעצבת סביבות חינוכיות. זה נשמע מאד לא בוטיקי…

"זה אכן לא בוטיקי במובן של רהיטים בהזמנה אישית על ידי לקוח יחיד ומאידך- כל האלמנטים המרכיבים את סגנון העבודה שלי ואת הגישה שלי לעיצוב, במיוחד כשמדובר בעיצוב לילדים, נמצאים שם. אני מאמינה שיצירת סביבה חיונית, נעימה, תומכת, מסקרנת , יצירתית ושמחה לילדים היא עניין מהותי בהתפתחות שלהם, כמו גם החינוך לערכים אסטתיים, שזה דבר שילדים פשוט סופגים עם השנים בהתאם למקומות שהם שוהים בהם. אחרי שהסתיים הפרויקט של עיצוב הגן הראשון, ברמת השרון, הייתי מקבלת תגובות מהורים שסיפרו שהילדים לא רוצים ללכת הביתה אחרי הצהריים, וזו המחמאה הגדולה ביותר שיכולתי לקבל והאישור לכך שעשינו עבודה מצוינת. פידבק כזה גרם לי לרצות להמשיך לפרויקטים נוספים מהסוג הזה".

למרות שאת רגילה ואוהבת לעבוד בצוות קטן ומוכר?

"זו חוויה אחרת לחלוטין ואי אפשר לעצב גני ילדים בצורה רצינית בלי ליווי של אנשי חינוך. כמובן שגם צוות של אדריכלים היה מעורב בכל פרויקט, ובאשכול הגנים שמתוכנן לקום בפרויקט גינדי בשוק הסיטונאי מעורבים גם לא מעט אנשים מהעירייה. במשחקיה שתכננתי, למשל, במחלקה האונקולוגית לילדים באיכילוב, עבדתי מול צוות רפואי. תהליך התכנון הוא ארוך בהרבה, כולל גיבוש קונספט עיצובי ופדגוגי, התקציבים שונים, הצרכים אינם רק של הילדים אלא גם של צוות בוגר. בקיצור, יש הרבה דעות וקריטריונים להתחשב בהם, וזה באמת מאד שונה ממה שאני רגילה, אבל באותה מידה מהנה, מאתגר ומספק".

נחמני 36 תל אביב, shanihay.com