תערוכה חדשה חושפת איך באים חפצים לעולם

מבט חטוף לא יסגיר את זהותם של האובייקטים המוזרים למראה המוצגים בבית בנימיני, המרכז לקרמיקה עכשווית, כמו היו פסלים או ציורים לכל דבר. העין מתקשה למצוא את המשותף ביניהם: סל נצרים קטן; מסגרת מלבנית לבנה ומוארכת שתלויה על הקיר; לוח מתכת דק, גדול במעט מכרטיס אשראי, שהוטבעו עליו סימנים כמו בכתב ברייל או פקק מוזהב מעוטר בריבוע עם פינות עגולות, המחולק לארבעה חלקים שווים. רק קריאת הכיתוב תפצח את התעלומה: האובייקטים מוצגים לראווה בתערוכה "משכפלת, חפצים יוצרים חפצים", שחושפת את האמצעים שבעזרתם אובייקטים מגיעים לעולם. כך, בסל הנצרים נעשה שימוש בתהליך הייצור של גבינה צפתית, המסגרת הלבנה משמשת כשבלונה לצביעת מעברי חצייה, עם לוח המתכת מייצרים חלקים לתיקון טלפונים ניידים, והפקק המוזהב משמש לייצור חטיפים.

"עוד כילדים החתמנו כפות ידיים צבועות על דף נייר, השתמשנו בדלי כדי לבנות ארמונות בחול והתרגשנו נוכח עיסה בכלי מתכת עגול שהפכה לעוגת יום הולדת חגיגית", מסבירים אוצרי התערוכה, נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן, הלוא הם סטודיו Reddish. בתערוכה, שנפתחה מוקדם יותר החודש כחלק מחגיגות חמש שנים לפתיחתו של בית בנימיני, הם מציגים וריאציות על אותו רעיון בסיסי של שליטה בחומר באמצעות תבניות – חפצים שביכולתם ליצור צורות ולשכפל אותן, למצות פוטנציאל של חומר גלם ולהפוך אותו למשהו בעל משמעות. מאז הקימו ב־2002 את הסטודיו, הצליחו שטיינבוק ופרידמן (בני זוג גם בחיים) לתפוס מקום של כבוד בשדה העיצוב. המנעד החומרי הרחב המאפיין את העבודות שלהם, בתוספת הדגש על ההקשרים התרבותי והמקומי של התוצר הסופי ושל תהליכי העבודה, הובילו את השניים לזכות בפרסים ולהשתתף בתערוכות בארץ ובעולם, וכעת גם לאצור לראשונה.

"אחת היכולות של מעצב היא לזהות יופי ולתקשר אותו לקהל רחב יותר. לפעמים הצעד הנכון הוא לבטא את היופי הזה בתוך מוצר חדש, ולפעמים מספיק לקחת אותו במצב הגולמי ולהניח אותו בחלל הגלריה. אנחנו מתעסקים בתרבות, ותבניות הן האמצעי לעשות זאת", מבהירה שטיינבוק את הקונספט.

"זוהי גם נקודת המוצא האישית שלנו כשאנחנו ניגשים לעבוד בסטודיו", מוסיף פרידמן. "אנחנו שואפים להתאמה בין התוצרים לסביבת המחיה שלהם. בכל פעם משתדלים להגיע לשם מזווית קצת אחרת, והנטייה הטבעית שלנו היא להשתמש בניקיון צורני שיאפשר למוצר לתקשר טוב יותר. אנחנו מאמינים שאם האובייקט יודע לבטא את עצמו נכון, הוא לא צריך לצעוק".

סטודיו Reddish. צילום: עידן פרידמן ונעמה שטיינבוק

עוד נשאר מקום לצורת התבטאות כזאת כיום?

פרידמן: "בעולם העיצוב והאמנות יש חיפוש אחר אסתטיקה יוצאת דופן, ואלה אובייקטים פיזיים עם מאפיינים אסתטיים כאלה, רק שהם נוצרו ללא כל יומרה. זה קצת כמו אמנות אאוטסיידרים: מי שתכנן תבנית מעולם לא חשב שהתבנית הזאת תוצג, ולכן מבחינתנו מדובר באוצר של יהלומים לא מלוטשים".

עד כמה זה רלוונטי בעידן האייפון והפייסבוק?

שטיינבוק: "בעידן הטכנולוגי של היום אנחנו כבר כל כך מנותקים מחומר, עד שאנחנו שוכחים לפעמים שעדיין יש מפעלים עם אנשים שמזיעים, מכונות שמשמיעות רעשים, ארובות וחומרים שעוברים תהליכים – כדי שבסופו של דבר אנחנו נוכל להתפנק. יש בזה משהו שמזכיר לנו שלא הכל בחיים עובד בתנועת החלקה על המסך, ושאולי, אחרי הכל, אנחנו לא כאלה דיגיטליים כמו שאנחנו חושבים".

"משכפלת, חפצים מייצרים חפצים", בית בנימיני, העמל 17 תל אביב, עד 30.7. בשישי־שבת (24.6־25.6) יתקיימו במקום דו שיח בין קדרים ובתי מלאכה מקומיים, הפעלות וסיורים