ציפיות גבוהות
בטקסטיליה מעניקים לבדים מיוחדים ולטקסטיל יד שנייה חיים חדשים
אחת התכונות הלא רשמיות אם כי המרגשות ביותר של הבד היא היכולת שלו לאגור בתוכו זיכרונות. בין שמדובר בפגעי הזמן – כתמים, חורים או סתם סימני מתיחה ובלאי, ובין שבסימנים שהשאירו עליו אנשי מלאכה ובעליו הרשמיים – עבודות רקמה, מונוגרמות של ראשי תיבות או עבודות דפוס שונות. היכולת של החומר לזכור ובעיקר לעורר זיכרונות הייתה המניע של נועה וידמן לעזוב את עבודתה כמעצבת תלבושות תיאטרון לפני כשנתיים וחצי ולהקים את טקסטיליה היפואית, בית שבו היא משמרת ומטפחת את החוויות הצרובות בבדים, כמו גם משדכת בין פיסות של נוסטלגיה עתיקה או חדשה ללקוחות שיטביעו בהם זיכרונות משלהם.
מטבע האהבה של וידמן לאיסוף, סידור וקִטלוג, הדגש במוצרים שבחרה לחנות, כמו גם בחירות העיצוב שלה, נותנים מקום של כבוד לעבר עם טקסטילים בני כמה עשורים לפחות, שרובם היו שייכים לעולים שהגיעו לארץ ממזרח אירופה. אלה כוללים עבודות יד מלאות רגש של רקמות, גובלנים ופיתוחי קרושה שונים. חלקם מוצגים כפיסות אספנות לכל דבר ואחרים מיועדים לשימוש פרקטי יותר כמגבות מטבח, מטפחות צוואר ומפות שולחן. מהחומרים הנושנים היא גם מייצרת לא אחת סדרות של מוצרים חדשים כמו למשל ציפיות לכריות המשדכות טלאים של בדים שונים או סינרי מטבח מתוקים, ואף נותנת במה למעצבי טקסטיל צעירים שמחדירים טאץ' מודרני להיצע החנות.
מעבר להיבט הקמעונאי, משתדלת וידמן להעניק למקום תחושה אמיתית של בית לטקסטיל, עם סדנאות מיוחדות של סריגה שמתקיימות במקום וגם "מועדון רקמה" שנפתח לקהל הרחב בכל שלישי, ערב פתוח שאליו מוזמנים המעונינים לעסוק בכל מלאכת יד הקשורה לפיתוחי בד באווירה נעימה שמעודדת שיחה, עצה ושיתוף פעולה בין יוצרים.
יהודה הימית 34, יפו, textilya.co.il