ויוה ויקטוריה!

אני מרגישה שאלוהים מתגרה בי. מצד אחד – הוא שולח לנו סופי שבוע, מצד אחר – הם מגיעים גם עם ארוחות משפחתיות, המאביסות אותנו בקלוריות ובמיזנטרופיה; מצד אחד – הוא בורא לנו ברים עירוניים, מצד אחר – הוא שולח לשם את כל הגברים מוכי הגורל של העיר; ולאחר שנים של ציפייה רטובה הוא פותח לראשונה בארץ שתי חנויות – שתי חנויות! – של מותג הלנז'רי והטיפוח האולטרא־סקסי ויקטוריה'ז סיקרט, אך ממקם אותן בנתב"ג – מקום שעיתונאית כמוני רואה בעיקר בחלומותיה וברומנים ארוטיים (נורא מתנצלת, כרגע סיימתי לקרוא את "50 גוונים של אפור" והייתי חייבת לדחוף את זה). אך אני, שחונכתי על ברכי התרבות ההונגרית, תרבות של אנשים שצורכים כל כך הרבה חד־סוכרים עד שאין בהם שמץ מרמור – מעדיפה להסתכל על חצי הכוס המלאה. הרי ויקטוריה כוסית, וכוסיות יודעות בדיוק איפה למקם את הישבן הקטן שלהן – במקום שאנשים מפזרים בו מטבע חוץ ברוחב לב. אז שתתמקם באלנבי או רחמנא לצלן בפתח תקווה? פליז.

גם ריהאנה מרגישה כמוני – צפו באייקון מופיעה בתצוגה של סיקרט:

שתי החנויות – האחת בדיוטי פרי והשנייה במתחם היוצאים- כוללות מוצרים שיכולים להיכנס לטרולי ולא דורשים מדידה – תיקי רחצה, תיקי איפור, כיסויים לדרכון וכמובן ליין הטיפוח הריחני – בשמים, קרמים לגוף, ליפסטיקים ועוד – כולם משפריצים נשיות חצופה. הלנז'רי, אותו תחום שהקנה למותג את שמו העולמי, מקבל פה קצת פחות במה, עם קולקציית תחתונים מצומצמת – אין מה לעשות, חזיות, מחוכים ושאר צעצועים דורשים זמן, תאי מדידה וחוות דעת, והקונספט של חנויות נתב"ג הוא קוויקי: בואי, צפי בתמונות של דוגמניות־על בחוטיני, הפנימי שלעולם לא תוכלי להיראות כך ונחמי את עצמך בספריי גוף בניחוח דובדבן.

לא הן ולא ההלבשה התחתונה יחכו לכם בנתב"ג, אבל בואו נשמור על אופטימיות:

אז עד שהזכיין יסכים להרחיב את ההיצע ולאפשר לי להוביל את קולקציית בגדי הים (בכל זאת, מישהו צריך לממן את הפרעות האכילה שלי), נאלץ להזדיין בסבלנות. הריחות המתקתקים בהחלט יתרמו לפור פליי.

נכון שפתאום נורא בא לנו על חג המולד?

נמל תעופה בן גוריון – דיוטי פרי ומתחם "שחקים".

לשטיפת עיניים בקרו באתר החברה: victoriassecret.com