סיפורי ג'וחה
"גסטהאוס ג'וחה" מממש את הפוטנציאל האדיר הגלום בחוף הים של ג'סר א־זרקא, וזו הזדמנות לחופשה בתולית ונטולת מניירות, רגע לפני שישראל ישראלי מתלבש על המקום
מחצית האנשים שסיפרנו להם על היעד שבחרנו לבלות בו את סוף השבוע צחקו לנו בפנים, ואלה שנותרו רציניים עשו את זה מתוך רחמים. נחושים שלא ליפול לקלישאות אוריינטליסטיות, עלינו חמישה חברים לרכבת בדרך לג'סר א־זרקא – אחד המקומות העניים ביותר בישראל, ומקום נהדר לבלות בו סוף שבוע. בהנחה שעדיין לא הפכתם לבורגנים משועממים.
בינואר האחרון נפתח בג'סר גסטהאוס ג'וחה – תוצר של שיתוף הפעולה העסקי בין אחמד ג'ורבאן תושב הכפר ונטע חנין – עורכת דין בהכשרתה שעזבה משרה בכירה כדי לעסוק בדברים קצת יותר מעניינים. ג'ורבאן וחנין זיהו את הפוטנציאל התיירותי הענקי שמגולם בכפר (השוכן על קו הים בין שני יישובים אמידים – קיסריה ומעגן מיכאל) והקימו הוסטל צנוע המכיל שלושה חדרים: שני חדרים זוגיים (200 ש"ח ללילה, שירותים משותפים) ודורם עם ארבע מיטות קומתיים באווירת בסיס צה"לי, מינוס הסקביאס (75 ש"ח ללילה, ישראלים חייבים גם במע"מ). יש גם סלון מאובזר במשחקי חברה, מרפסת חמודה ומקרר עם ירקות, לבּנה ובירות (בתשלום). על אלכוהול רצוי להתארגן מראש כי בכפר אין כל כך איפה לקנות, והמלאי של הגסטהאוס, שלא נערך לקליטת חמישה תל אביבים עם כבד מנוסה, חוסל בזריזות.
הגיעו לאוזנינו שמועות שאפשר לצאת מהכפר לטיול רגלי לאורך נחל תנינים, ושנחמד גם ללכת על החוף עד לקיסריה (“הליכה לקיסריה”, כפי שקראה לזה חנה סנש). אנחנו העדפנו להעביר את הזמן ברביצה בחוף הבתולי, היפה והבלתי מוכרז של ג'סר, עפים על היותנו המבקרים היחידים בתקופה זו של השנה, להוציא כמה דייגים מקומיים.
"ויש חומוס?",שאל מטייל בדוכן הפלאפל את מה שכולנו רצינו לשאול אך התפדחנו. התשובה היא לא. אין חומוסייה, אבל יש את מסעדת הדגים של מוסא על החוף (יש סלטים טעימים לצמחונים וכדאי לקנח בבקלווה), את מיסטר אפייה בשביל בורקסים ופיתות והכי חשוב – את פחפחינה, גלידריה שחוץ מהשייקים הזולים והמעולים שהיא מציעה ניחנה בשם הכי כיפי בעולם (נהגה בפ' רפה, כנהוג בערבית).
יש גם אפשרות להתארח בביתם של אחמד והייפה שיגישו לכם ארוחת ערב אותנטית אורגינלית מהסרטים (50 ש"ח). האטרקציה הזאת, שנשענת על מסורת הפינג'ן במאהל הבדואי, דווקא התגלתה כבילוי נעים. האוכל היה מעולה, וגולת הכותרת היה העטייף – כיסון בצק עם טעם של פנקייק שנהוג לאכול בתקופת הרמדן. אחרי שתקענו כמה כאלה הייתה לנו הזדמנות לשוחח עם המשפחה על הא ועל דא, ואפילו היה ניסיון להרים ג'אם סשן באווירה ים תיכונית, שנכשל בגלל רפרטואר השירים שאני יודע לנגן על גיטרה שלא השתכלל מגיל 14. אחמד, איך נאמר בעדינות, התקשה להתאים את קצב הדרבוקה ל"ליתיום" של נירוונה.
![יותר טוב מבה"ד 1. חדר בגסטהאוס ג'וחה. צילום: נטע חנין](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2014/04/DSC_1462-P.jpg "יותר טוב מבה"ד 1. חדר בגסטהאוס ג'וחה. צילום: נטע חנין")
בזמן שחברינו הבורגנים הלכו לישון עם צרצור הצרצרים והשכימו עם ציוץ הציפורים, לנו חפרו בלילה עם טראנסים כבדים, ובבוקר קמנו לצלילי קטטה לא נעימה שהתרחשה למטה ובמזל לא הסתיימה על הטלפרומטר של יונית לוי. זו הייתה תזכורת לכך שג'סר היא אמנם פנינה תיירותית, אך היא מצויה עדיין בשלב הגולמי שלה. אחרי הכל מדובר ביישוב עני עם אחוזי פשיעה גבוהים, והתושבים לא מאורגנים לקליטת תיירים, ואולי טוב שכך. טרם הוקמו מלונות בוטיק על קו הים ועוד לא קמה בכפר חומוסייה שתטען שהיא "המקורית באמת" ותביא אליה את ההמונים מהכבישים בדרך חזרה מחיפה. בדיוק בגלל זה רצוי להזדרז ולבקר שם בגלגול הנוכחי. לפני שכולם יבואו.
