היום שירו בספיר סבח
מנערה טרחנית הפכה ספיר סבח לאויבת העם. שוב אנחנו מחטיאים את המטרה אמיתית
בגיל 15 ראיתי בפעם הראשונה את טקס מלכות היופי. לא יודעת איך זה קרה לראשונה רק בגיל 15, אבל כנראה שזה מה שקורה כשגדלים בגליל בלי כבלים. בכל מקרה, ראיתי את טקס מלכות היופי והזדעזעתי. המועמדות עיכסו על המסלול, השופטים נתנו להם ציונים ואני עברתי טלטלה עמוקה: "הם מתייחסים אליהן כאל גושי בשר מהלכים!!!" חשבתי באימה. לא הבנתי איך מצג שווא מעוות כזה מוצג בפריים טיים וכולם מסביב חושבים שזה בסדר גמור. כך פתאום, בגיל 15 נבטה בי הכרה פוליטית, פמיניסטית. תובנה שהעולם דפוק. רציתי לכתוב מכתב, להבעיר את ההנהלה. "מישהו חייב לשאת בתוצאות!" חשבתי. הימים היו ימי טרום הפייסבוק ולא הייתה לי את הכתובת של ההנהלה אז במקום לכתוב מכתב חפרתי לג'ינג'י בשיעור אנגלית עד שזרקו אותי מהכיתה.
מאז עברו כמה שנים, וטקס מלכת היופי נראה לי כמו בידור לא מזיק, ארכאי כמו שיעור אנגלית בניינטיז. לו הייתי היום בת 15 יכול להיות שהייתי עושה משהו. אולי מנסחת סטטוס פוגעני במיוחד בעמוד של "לאישה", ספונסרית התחרות. אולי איזו חברת כנסת עם אג'נדה פמיניסטית הייתה רוכבת על הגל, מרימה את הסטטוס שלי להנחתה ומגישה שאילתה רשמית למועצת העיתונות על התרומה של "לאישה" לביזוי נשים או משהו מופרך כזה. טוב, כמה נשים בבגד ים זה לא סקסי כמו סוגיית המוסריות של צה"ל ויש מצב שהלכתי רחוק מדי במטאפורה לספיר סבח. אבל הפואנטה ברורה: כולנו היינו פעם מתבגרים, חלקנו היינו מספיק מודעים כדי לפתח איזושהי תובנה פוליטית מסוימת (גם אם לפעמים היא מופרכת למדי).
לרובנו היה מספיק מזל כדי לגדול בלי שמבוגרים אינטרסנטים סביבנו יעשו סיבוב על גבי התובנה הטרייה שלנו. לספיר סבח לא היה את המזל הזה. מיכאל בן ארי, לימור לבנת, בוגי יעלון, מנהלי רשת אורט – כל אחד בתורו השתמש בדמותה כדי לקדם עוד קצת את עצמו. וזה כולל גם אותנו – התקשורת. כי נערות קולניות מחרמנות אותנו. הן מצטלמות מעולה. הן מספקות פאנצ'ים. הן ממלאות עמודים.
וזה נכון גם לעיתון הזה: ביום שני אחר הצהריים עופר מתן שלנו עשה איתה שיחת "אהלן" מעניינת. למחרת, בשלישי בבוקר, עמוס בידרמן פרסם ב"הארץ" קריקטורה של סבח שבה היא מבצעת פיגוע ירי בבית הספר שלה. המהפך הושלם: מנערה טרחנית היא הפכה בידיו של בידרמן לאויב העם. כשעופר מתן התקשר אליה שוב בשלישי בבוקר לקבל את תגובתה לקריקטורה, סבח כבר לא הסכימה לענות והסבירה שהיא החליטה שלא לדבר יותר עם התקשורת. כלומר: הכדורים של בידרמן פגעו היטב. חבל שהם פצעו נפש של ילדה בת 17 ולא מבוגרים אינטרסנטים, שטופי שנאה ומתלהמים.