הכירו את בית הצעירים החדש בשכונת התקווה: ורדיאל 17

לאחרונה החלה יחידת הצעירים של עיריית תל אביב להקים בתי צעירים בשכונות דרום העיר. המודל הוא מזא"ה 9 המפורסם, והתכנים מותאמים לשכונה. ביפו הוקם "יפת 82", בנווה שלום "הקשת 2", ובשכונת התקווה החל לפעול "ורדיאל 17". ראיון עם מנהל בית הצעירים של התקווה, אבישי שפירא

אירועים בורדיאל 17. מחכים לכם בלילה הלבן. צילום: יח"צ
אירועים בורדיאל 17. מחכים לכם בלילה הלבן. צילום: יח"צ
15 במאי 2018

לאבישי שפירא יש עיניים כחולות, וקשה שלא להבחין בכך כי הן מתרחבות בחיוך אינסופי כשהוא מספר על ורדיאל 17, בית הצעירים שנפתח לאחרונה בשכונת התקווה, שהוא מנהל.

"העיצוב יפה", אני אומרת לו, והוא מספר, "גם הקניות שעשינו כדי לעצב את המקום, אני קורא לזה 'קניות עם אג'נדה'. קנינו אותן ממפעל בדרום העיר שמעסיק גברים ונשים שנפלטו ממעגל הזנות, בכל שלבי הייצור והמכירה. קנינו מוצר שהוא גם איכותי, גם בעל ערך חברתי, גם מדרום העיר, מקומי. את כיסאות-החביות האלה עשתה אמנית מדרום העיר, ואת מוצרי החשמל קנינו מוויקטור מהשוק, והשלטים והשקעים אלה שכנים שלנו מהשוק עשו, אפילו העציצים.

"עד היום יחידת הצעירים של עיריית תל אביב הפעילה 3 מרכזים: מאז"ה 9, יפת 83 ביפו ו'הספרייה' – מרכז יזמות טכנולוגית במגדל שלום. אנחנו המרכז הראשון בדרום העיר", כך הוא מספר בגאווה מנצנצת.

של העירייה?

"זה שאת מופתעת מזה זה לא במקרה, כי חלק מהאג'נדה היא גם לייצר 'חווית משתמש' של מוסד עירוני אחר".

ובאמת, העיצוב צבעוני ומוסיף לאווירה. והנינוחות אינה רק למראית עין. אחרי שיחה קצרה עם שפירא ברור לגמרי שכל המקום מבקש לארח: אם זה אירוח פיזי, ואם זה אירוח רעיוני או תמיכתי. בחלל קומת הכניסה אפשר לשבת, לעבוד, יש פינת קפה ושירותי הדפסה, מטבחון ומרפסת. בהמשכו יש אולם שמחולק לשניים ביום-יום: חדר ישיבות לשימוש תושבים צעירים, אם כדי לייצר מחאה ואם עבור מפגש תושבים שיש לו ערך קהילתי, "לא היה להם איפה לעשות זאת עד היום". בצד השני יש אולם קטן, וכשצריך פותחים את המחיצה ואז אפשר לקיים אירועים גדולים יותר, "כמו היום שמתארחת כאן קהילת הסופרגירלז. נכנסים שישים איש".

 

"פה זו פעם ראשונה שהם קולטים שיש אנשים כמוהם או דומים להם שגרים לידם והם לא הכירו אותם אף פעם. זו המהות של המקום". חלל העבודה של ורדיאל 17 (צילום: ענבר מנינגר)
"פה זו פעם ראשונה שהם קולטים שיש אנשים כמוהם או דומים להם שגרים לידם והם לא הכירו אותם אף פעם. זו המהות של המקום". חלל העבודה של ורדיאל 17 (צילום: ענבר מנינגר)

 

יש חדר ייעוץ, בכל מיני תחומים: השכלה גבוהה, תעסוקה, מתחילה תכנית לחיילים משוחררים, ואולי גם יהיה ייעוץ לשוכרי דירות כמו במאז"ה 9. "אלה שירותים שהאדם, הפרט, מקבל מהם ערך למרות שהעשייה שלנו פה בעיקר קהילתית, חברתית. יש גם תכנית שהולכת להיפתח פה בקרוב, תכנית ראשונה בארץ ויש שיגידו בעולם. בנינו יחד עם עמותה חדשה שנקראת סינטיסייזר תכנית שלוקחת מוזיקאים, שכבר מקליטים, מופיעים, שזה המקצוע שלהם, ומנסה להביא אותם למצב שהם מתפרנסים מהמוזיקה. כבר מאות נרשמו למיונים.

הנתון שאני מכיר הוא שפחות מ8% בתל אביב מצליחים להתפרנס מהמוזיקה שלהם. אז עובדים איתם על תכנית שיווקית, אסטרטגית, חוזים ומיתוג. כל המעטפת, כי בסופו של דבר אתה יכול להיות מוזיקאי גאון אבל אם אתה לא יודע להחזיק עסק עצמאי אתה לא תצליח לעשות מזה משהו בר קיימא. כל אחד מקבל ליווי אישי עד למקום שהוא מחזיק את העסק שלו ומתפרנס ממנו בצורה מכובדת".

ומי יוזם את הדברים?

"א' אנחנו מייצרים פה תוכן משלנו, כמו אירוע 'רוח מזרחית' שהצדיע לתרבות תימן והנגיש אותה לקהל צעיר. אתמול פנתה אליי מישהי שרוצה לארגן אירוע ליום האישה ואנחנו יחד חושבים על איך לעשות משהו נחמד משותף. אז כל אירוע יש לו את הסגנון שלו, כל שיתוף פעולה עובד קצת אחרת. המטרה שלנו שהקהל ייצר כמה שיותר דברים.

"עשינו תהליך עם הציבור. דיברנו עם קבוצות שקיימות פה בשכונה ועבדנו איתם כדי לא להנחית שום דבר ולעשות משהו מבחוץ שלא מתאים לאנשים. כל דבר שאנחנו עושים פה הוא תמיד בשיתוף פעולה עם צעירים ושכנים ואנשים מהאזור, אנשים שיודעים מה הם רוצים ומה נכון להם, ולעזור להם להגשים את זה. כך זה היה גם לפני הפתיחה".

אמרת "יחידת הצעירים"?

"כן, היא פועלת תחת מינהל קהילה של העירייה, והיא אחראית על צרכיהם של צעירים בני 35-18. פעם התייחסו לנוער ולפנסיונרים, והאמצע היה 'אנשים מבוגרים, 18+'. אבל היום מבינים שאנשים דווקא בשלב הזה, יש להם צרכים שונים מאדם בן 60-50. כי זה גיל שבו אנשים מחפשים קריירה ובונים זוגיות ומשפחה, ושוכרים דירות ועוברים דירות, והרבה דברים זמניים והתחלות חדשות ושינויים. כחלק מזה נוצרים מרכזי צעירים בארץ. בתל אביב המרכזים קצת שונים, כנראה כי העיר תל אביב שונה מערים אחרות".

מזא"ה 9, מודל האב של בתי הצעירים בדרום העיר. חלל העבודה החינמי במזא"ה 9 (צילום: יולי גורודינסקי)
מזא"ה 9, מודל האב של בתי הצעירים בדרום העיר. חלל העבודה החינמי במזא"ה 9 (צילום: יולי גורודינסקי)

 

איך האנשים בשכונה מגיבים?

"בינתיים נתקלנו, כמעט רק ואני מעז להגיד אפילו רק, בתגובות חיוביות. אני גר באזור כמה שנים, הרכזת שלנו עדן דור שלישי בשכונת התקווה משני הצדדים, ואביחי משכונת שפירא, ההורים שלו שם כבר 30 שנה אולי. אנחנו צוות שמכיר את האזור ואנשים מכירים אותנו ובאים בעקבות זה. והשכנים עצמם גם שמחים שיש מקום כזה, בסוף כולם מבינים שקהילה צעירה קריטית להתקדמות של שכונה, בטח לשכונה שעם כל הבלגן פה עוברת הרבה. אני יכול לספר גם שאנחנו מאמינים שבהמשך, למרות שזה מכוון לצעירים, זה משהו שכל הקהילה יכולה ליהנות ממנו.

דוגמה אחת היא תכנית שאנחנו עושים בשיתוף הסוכנות היהודית שנותנת מלגות לסטודנטים מהאזור במטרה שהם יעשו יזמות חברתית שתשפיע על השכונה שלהם. לפני כמה שבועות יצאה יוזמה שנולדה בתכנית הזו שנקראת 'מחוברים לחיים'. איתרו רשימה של קשישים בודדים בשכונות פה וחוגגים להם יום הולדת. יש מישהי שיש לה מאפיה ותורמת עוגה מגניבה, ובאים כמה חבר'ה צעירים אל הקשיש והוא מספר סיפורים וחוגגים לו ושרים לו, והמטרה היא באמת שדברים שנולדים מתוך עשיה צעירה פה ישפיעו על הקהילה בכלל".

למקום יש פייסבוק ואינסטגרם, אבל הפרסום נעשה דרך כרטיסיות שמחולקות בשכונה. "יש לנו גם קשר עם 'בית דני' כמובן, ועם 'יורם לוינשטיין בית ספר למשחק'. בשוק אנחנו מפרסים בסאלוף, בזייתון. אני מקווה שעם הזמן נעשה דברים טובים ואנשים ישמעו על זה".

ואם רוצים לקחת בזה חלק?

"המטרה העיקרית שלנו היא להוות פלטפורמה לרעיונות של אנשים צעירים. אנשים צעירים זה הכוח המניע של הכל, של התרבות, של הכלכלה, והמטרה שלנו היא לאפשר להם. אם מישהו בא אליי ויש לו רעיון, חלום, כמו מישהי שרוצה לייצר במרכז מודל קיימות, נוכל לעזור לה להוציא משהו שהיא לא הייתה לבד מוציאה לפועל וגם אנחנו לבד לא היינו מוציאים אל הפועל. אנחנו מזמינים כל הזמן אנשים מכל התחומים עם כל הרעיונות לבוא. מסיבה בשוק, פרויקט קיימות או ייצור מענה לימי הולדת של קשישים בשכונה, נעזור לך לחשוב על איך לגרום לזה לקרות".

"בסוף כולם מבינים שקהילה צעירה קריטית להתקדמות של שכונה, בטח לשכונה שעם כל הבלגן פה עוברת הרבה". בית הצעירים ורדיאל 17 (צילום: אורי טאוב)
"בסוף כולם מבינים שקהילה צעירה קריטית להתקדמות של שכונה, בטח לשכונה שעם כל הבלגן פה עוברת הרבה". בית הצעירים ורדיאל 17 (צילום: אורי טאוב)

 

ומה עוד מתוכנן?

"בקיץ יהיו פה עוד המון דברים אני מאמין. מקווים שהגג יהפוך לנקודת מפגש משמעותית וגם לנקודת תרבות. אנחנו נעשה פה הקרנות, הופעות בקיץ, סרטים. ברגע שניכנס לעונה החמה, 80% מהזמן בישראל, נשמיש אותו כמו שצריך. מכל הדברים שאנחנו עושים פה ההבנה שמקום לצעירים שיכולים להיפגש אחד עם השני זה 'הדבר'. המטרה שהגג הזה יהווה נקודת מפגש לצעירים בדרום העיר. כיום אין פה כל כך הרבה איפה להיפגש, אפילו אין בתי קפה בשכונה, אני קובע עם אנשים בגן התקווה כשאני רוצה לשבת איתם. כבר שבוע שעבר כמה חבר'ה שגרים בשכונה כל החיים והם מוזיקאים אמרו לי 'אין לנו מקום לנגן', והם באו בשישי בצהריים ופרסמו בפייסבוק ובאו לפה איזה 30 אנשים.

ניתנים פה הרבה שירותים, אבל בסוף המפגש הוא כלי מאוד משמעותי לקיום של קהילה צעירה, דינמית, פעילה. יש כאן אנשים שכל החיים כאן, ובגלל שכל אחד למד בבית ספר אחר הם לא מכירים את בני שכבת הגיל שלהם מאותה שכונה. ופה זו פעם ראשונה שהם קולטים שיש אנשים כמוהם או דומים להם שגרים לידם והם לא הכירו אותם אף פעם. זו המהות של המקום.

"אנחנו מקווים להוסיף גם עגלת קפה בשישי בצהריים. המטרה של המקום היא לשרת את כל הצעירים של דרום מזרח העיר, זאת אומרת בעיקר התקווה, עזרא, ארגזים, כפר שלם ויד אליהו, קצת נווה שאנן גם אולי. כל מי שבשכונות האלה הם במרחק הליכה, וזה כבר קורה", העיניים של שפירא התרחבו לחיוך אוקיינוסי, "באמת אנשים באים".