הכירו את האי קידז: הילדים המגניבים החדשים של הרשת
יש להם שיער צבעוני, הם אוהבים אנימה יפני והם בשום פנים ואופן לא עושים סמים. האי בויז והאי גירלז משתלטים על האינטרנט והם מאוד שמחים להיות עצובים
משחר הקיום הפריבילגי תהו בני נוער שלא נאלצו לעסוק בעבודות כפיים מה לעשות עם זמנם הפנוי. בשנות ה־50 הם עטו מעילי עור, שימנו את שיערם ונענעו את המותניים באופן שדימה התקף אפילפטי. בשנות ה־70 הם שילבו במעילי העור ניטים וגילחו את הצדעיים ובשנות האלפיים המוקדמות הם עשו פן בפוני, נדחסו לסקיני ג'ינס והתחילו להאזין ללהקות כמו My Chemical Romance, צעד שבוודאי תרם למצב הרוח הדכאוני שבסופו של דבר אפיין אותם ואת חבריהם, שנקראו נערי אימו (Emo).
הצעד ההגיוני היה למגר את סצנת האימו במסגרת טיהור כלשהו, אך למרבה הצער, נראה שהיא חיה, קיימת ותופסת תאוצה במסגרת השדרוג החדש שלה. צעירים ויודעי דבר מספרים כי המשפיענים האלטרנטיביים החדשים בקרב בני נוער מתקראים אי קידז (E Kids); אלה מתחלקים לקטגוריות הבינאריות אי בויז ואי גירלז. מבחינה תרבותית, האי קידז מקושרים לעניין באנימה, קוספליי ומצבי רוח קודרים. באופן סטריאוטיפי, האיפיונים החיצוניים שלהם מזכירים את אלה של ילדי האימו: בנות עם פירסינג ושיער צבוע לוורוד בהיר, ירקרק או שחור, אייליינר חתולי וציור של לב או כוכב על הלחי. הן לובשות חולצות רשת קצרות או חולצות של להקות על חולצות ארוכות עם פסים ותכשיטים שמהדהדים BDSM. הבנים עם פירסינג גם כן, תספורות ליאונרדו דיקפריו מעידן רומיאו וג'ולייט, סוודרים בגזרת אוברסייז, מכנסיים בגזרה גבוהה והמון המון שרשראות בכיס הצדדי: לארנק, עוד אחת לארנק, לחיית מחמד דמיונית.
"הם מעשנים סיגריות לפעמים, בשביל הערך האסתטי, אבל חוץ מזה הם יותר סחים מיועץ באלכוהוליסטים אנונימיים"
בשונה מנערים ונערות שהשתייכו לסצנות אלטרנטיביות לפניהם, האי קידז נוטים להתרחק מסמים, ובאופן כללי מקושרים לסגנון חיים פריבילגי. כפי שנכתב ב־Vice, "הם מעשנים סיגריות לפעמים, בשביל הערך האסתטי, אבל חוץ מזה הם יותר סחים מיועץ באלכוהוליסטים אנונימיים". אה, ויש להם גם קטע דוחה עם גלגול עיניים אחורה, כמו שהיה עושה האנדרטייקר מה־WWF.
עוד בשונה מילדי האימו ומשאר תתי התרבויות האלטרנטיביות של העשורים הקודמים, הקיום של האי קידז מוגבל באופן אקסקלוסיבי לרשת. למעשה, השורשים של הסצנה נטועים באפליקציית טיקטוק (TikTok), פלטפורמה שאליה מעלים בני נוער סרטונים קצרים של עצמם מניעים את השפתיים לצלילי מוזיקה פופולרית. האפליקציה הסינית הושקה בשנת 2017, וב־2018 כבר נרשמה כאפליקציה בעלת מספר ההורדות הגבוה ביותר בארצות הברית. נכון לכתיבת שורות אלה, להאשטאג Egirl בטיקטוק יש כ־1.1 מיליארד צפיות, ולהאשטאג Eboy כ־633.3 מיליון צפיות.
בחודשים האחרונים ההאשטאג גלש לאינסטגרם ולפלטפורמות נוספות, וגם ביוטיוב נרשמה עלייה במספר הסרטונים שמקבצים את הרגעים הכי "טובים" של האי קידז בכל הרשתות החברתיות. מה הם עושים שם כל היום? מצטלמים בזוויות מחמיאות עם ארשת פנים נוגה, מכינים ממים אירוניים, מעלים/ות טיוטוריאלז לאיפור מושקע ומוציאים לשון.
לאור כל זאת, לא מפתיע לגלות שבראשיתה של התופעה, ולעתים עדיין, הכינוי "אי קיד" היה נחשב מעליב. לכל הפחות, הוא עדיין מאוד מודע לעצמו. "אחת מההשלכות של התיוג היא שהילדים האלה משקיעים זמן רב מדי בלדאוג לגבי המראה שלהם והנוכחות שלהם ברשת", נכתב ב־Vox, "לכן, הכינוי אי גירל נאמר לפעמים בזלזול, ממש כמו המילה 'היפסטר' ב־2006. אם לא נעשה בכינוי שימוש בלעג, הוא לפחות עובר דרך כמה שכבות של אירוניה או סרקזם".
אם בארצות הברית ניתן למנות את התופעה במיליונים, עדיין אי אפשר לדבר עליה במונחים ישראלים. עד כה, ישנם רק יוזרים בודדים מישראל בטיקטוק שעושים שימוש בהאשטגים רלוונטיים. עד שהטרנד יתפוס כאן, ייתכן שברצות הברית יתחיל הנוער לסגוד לפנטומימאי עבר באופן עירוני ולשאוף אדי מרכך כביסה. כי העתיד.