בבוקר הוא כותב דוקטורט, בערב מכתבי אהבה לעוברי אורח

אמיר חרש, "כתבן אלף" בכינויו, ממשיך מסורת ארוכה של כתבנות לעת מצוא. בשד' רוטשילד הוא כותב לעוברי אורח שירים, הספדים ואפילו סיפורי זימה

אמיר חרש (צילום: איליה מלניקוב)
אמיר חרש (צילום: איליה מלניקוב)
30 ביוני 2019

מה זה אומר להיות כתבן?
"זו מסורת מאוד עתיקה. היו כתבנים ברחוב מחוץ לבית המשפט או ברחוב אלנבי ושדרות רוטשילד ועזרו לאנשים לכתוב כי לא כולם ידעו קרוא או כתוב או להתעסק עם הרשויות, וגם היו כאלה שכתבו מכתבי אהבה. אני עושה לרעיון הזה טוויסט אמנותי או פרפורמטיבי. אני כותב לאנשים כל דבר שהם רוצים או צריכים באותו הרגע, זה יכול להיות שירים, מכתבי פנייה, מכתב כדי להתחיל עם מישהי או מישהו, סיפורים פוסט אפוקליפטיים, להיטי פופ, הספדים או סיפורי זימה. זה לתת לאנשים שיקוף של החוויות שלהם ושל משהו שהם מביאים ולהחזיר להם את זה בתור טקסט שמוקלד מאחורי מכונת כתיבה".

איך נולד העיסוק שלך ככתבן?
"הפעם הראשונה שעשיתי את זה הייתה בירושלים באירוע תרבות של קבוצת אמנים בשם 'בית ריק'. שם זה התחיל, צמח והתפתח, בעיקר עשיתי כל מיני אירועים בספריות בירושלים. כשעברתי לתל אביב לפני שלוש שנים החלטתי לצאת עם זה לרחוב. זה היה ניסיון לשבור משהו מהניכור של העיר. הייתי חדש בתל אביב ולא הכרתי כל כך אנשים, רציתי למצוא מקום שבו אני פוגש אנשים וגם מוציא משהו מעצמי ומהאמנות שלי. לכתוב ספר זה משהו שלוקח שנים, ובסוף הוא יוצא ואתה לא פוגש את הקוראים כי הם קוראים בפרטיות. ככה אתה לוקח את הדבר שאתה עושה ועושה אותו מיידי ומציאותי. ראיתי שזה עובד ממש טוב ואנשים עוצרים, אני כותב להם וזה נוגע בהם, לפעמים הם בוכים, מתרגשים ומביאים מתנות".

כמה טקסטים כבר כתבת לאנשים ככתבן?
"מאות. מכיוון שאני עושה את זה כמה שנים, אנשים פוגשים אותי גם אחר כך, אחרי שמשהו התרחש. היה זוג שפגשתי בהופעה, וזיהינו שאנחנו מוכרים, ומתברר שלפני שנה וחצי כתבתי להם טקסט כשהם רק יצאו שבוע והם באו אליי באיזה אירוע. הוא היה מאוד בעניין שלה והצהיר על זה והיא הייתה ממש חסרת ביטחון וכתבתי על זה טקסט. מבחינתם אני הייתי כמו הרבי שחיתן אותם כי הם עדיין ביחד, עברו לגור ביחד ומסגרו את הטקסט ושמרו אותו, הם ממש התרגשו לפגוש אותי ואני אותם. זוגות גם מתחברים וגם נפרדים בעקבות הכתבים שלי".

"מבחינתם אני הייתי כמו הרבי שחיתן אותם כי הם עדיין ביחד, עברו לגור ביחד ומסגרו את הטקסט ושמרו אותו, הם ממש התרגשו לפגוש אותי ואני אותם. זוגות גם מתחברים וגם נפרדים בעקבות הכתבים שלי"

בינך לבין "הכתבן" יש הבדלים כמו בהתייחסות לשתי דמויות שונות?
"אני מנסה להבין את זה וזה משתנה כל הזמן. הכתבן הוא יותר אמיץ, מהיר וספונטני ממה שאמיר הסופר יכול להיות. אמיר הסופר עובד על ספר שנים והכתבן א' יכול להוציא טקסט שיצא באותו רגע וגם כזה שאי אפשר לערוך אותו. משהו במסכה הקטנה הזאת מאפשר יותר אומץ, אני מדבר עם אנשים זרים ואת אמיר זה קצת מביך. הפייסבוק הוא ייצוג של הדבר הזה כי כשהתחלתי את הכתבן לא היה לי פייסבוק אבל הבנתי שאני רוצה ארכיון פומבי לפעילות הזאת. בימינו נוכחות דיגיטלית זה משהו מאוד מרכזי, יש המון אנשים שמכירים אותי עכשיו בתור כתבן א' והגבולות בין הפרפורמנס לבין החיים האישיים נהיים יותר מטושטשים, ואני גם מתייחס לזה בפוסטים. מישהו לא מזמן בתגובות שאל מישהו אחר בתגובות אם הוא הכתבן א'. זה לא מאוד קשה להבין שזה אני. יש תאריך יום הולדת לכתבן א' שהוא לא היום הולדת שלי ובפייסבוק מקבל הרבה ברכות מזל טוב בתאריך של הכתבן".

על מה אמיר עובד עכשיו?
"הגשתי דוקטורט לפני שבועיים ויוצא לי ספר בשם 'ברונז' בהוצאת כתר. מעין פנטזיה כנענית. שני פרויקטים שהעסיקו אותי בשנים האחרונות באים אל העולם ויוצאים החוצה ואני בטורים גבוהים".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"אנשים שהם לא מתל אביב וגרים בתל אביב".