הלו, פה זה לא הברגהיין

שימוש בטלפונים סלולרים במועדון – מעשה לגיטימי או אי כיבוד הווייב? עם השאלה הזו נאלצים להתמודד בשבועות האחרונים בליינים במועדון הבלוק, אחרי שחוק חדש של המקום אוסר על כל שימוש בטלפונים סלולריים על רחבת המועדון. צילום, שליחת SMS ואפילו הגיגים בחסות הסטלה על פתק דיגיטלי צהוב – כל אחת מהפעולות הללו אינה מותרת עוד במועדון.

באחד מימי חמישי האחרונים, בעודי שולחת SMS על רחבת הסקוואט בבלוק, ניגש אליי אחד מבעלי המקום וביקש שאפסיק לסמס. האמת? לא הייתי בטוחה שהבנתי מה בדיוק רוצה ממני הבחור בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, וגם הייתי בדיוק באמצע המשפט, אז המשכתי בשלי. שניות ספורות לקח לו להגיע אליי שוב.

"אם לא תפסיקי לסמס אזמין לך אנשי ביטחון שיוציאו אותך מהרחבה", הוא פסק בטון נחרץ של שוטר שלכד עבריין תנועה שחצה קו הפרדה לבן. הייתי בטוחה שהוא מתלוצץ, אבל הוא המשיך: "אני רציני, יש חוק חדש שאוסר על שימוש בטלפונים על הרחבה, זה החוק".

המקרה גרם לי לתהות: האם מדובר בבקשה לגיטימית מבליין במועדון או בגחמה הזויה של בעל מקום שמבקש לחנך את הקהל שלו ולהעתיק תרבות בילוי ממועדון רחוק? זה לא שהייתי בקונצרט של הפילהרמונית, הייתי במועדון ריקודים. וזה לא שדחפתי לדי.ג'יי מצלמה לפרצוף, לא הארתי עם פלאש סביבי והפרעתי לרוקדים, לא דיברתי בקולי קולות בטלפון, פשוט שלחתי הודעה – האם זו עילה להזמין לאורח במועדון את אנשי הביטחון?

בשבילי התשובה הייתי ברורה: פחות משלוש דקות נסיעה בגט טקסי ואת המשך ה־SMS כבר הקלדתי על הרחבה של מועדון אחר.