או לה לה: להדחיק הכל עם המבורגר של צרפתים בדרך אל הים
יש לאן לברוח: הסמאש-בורגר של Kets מלווה בתקליטי דיסקו-סול מהסבנטיז באווירת בית קיץ על החוף (אפילו שבחוץ עובר קו 4), ומסתמן כאחת האופציות הכשרות המצוינות ביותר בעיר
הימים האחרונים היו ימים לא קלים. החום מטמטם את כולם והרוחות היחידות שנושבות הן רוחות מלחמה. אני צועד במעלה קינג ג'ורג' בשעות צהריים, חולף על פני שומרת של דיזנגוף סנטר עם מבטא צרפתי, עוקף באלגנטיות הומלס עם שלט ארוך מדי לקריאה, מקלל את עצמי על שבחרתי ללבוש מכנסיים ארוכים וחולצה שחורה. אלוהים אדירים אני צריך המבורגר. לא משהו מורכב מדי, משהו פשוט, אפילו קליל. ריפיל אנרגטי שיתדלק אותי חזרה להתמודד עם הרחוב הישראלי. זמן טוב לבדוק את ההמבורגר הצרפתי החדש.
אני קורא לו המבורגר צרפתי חדש, אבל האמת שזה רק כי כל התגובות שראיתי בעמוד האינסטגרם של Kets היו בצרפתית, אז זה סוג של ניחוש מושכל. חוץ מהתגובות המחמיאות שהצלחתי להבין בזכות הצרפתית-רמה-כיתה-ז' שלי (הסוד זה לקרוא את זה כאילו זה אנגלית ואז להמר על התרגום, זה בדרך כלל יוצא נכון), כל מה שידעתי על הבורגר החדש זה שהוא ממוקם על פינת אלנבי-יונה הנביא ושהוא מצטלם נהדר לאינסטה. כשהגעתי מיוזע ורעב פגשתי את בדלפק את הבעלים, אלי, שסיפר בעברית רצוצה ומבטא צרפתי (ידעתי!) שקטס נפתח ממש לפני עשרה ימים ומיהר להמליץ על הבורגר הקלאסי.
אוקי, אם אלי ממליץ אלי יודע. הזמנתי את הקלאסי בארוחה עם צ'יפס ושתיה (59 ש"ח) והתיישבתי בחלק הפנימי של המסעדה, אזור עם חמישה שולחנות מרווחים ועיצוב באווירת בית קיץ על הים. קצת הגזמה בהתחשב בזה שאפשר לראות מהחלון את קו 4, אבל אנחנו הישראלים טובים בלהדחיק, אז בהיתי בתקליטי הדיסקו-סול-סבנטיז שפוזרו על הויטרינה והקירות ודמיינתי שאני מחכה להמבורגר בריביירה. בטח גם להם יש קו 4.
ההמבורגר הגיע ממש מהר וניפץ את החלום בהקיץ שלי, והלוואי שבכל יום אתעורר הישר לדבר הזה. קופסת קרטון גדולה החזיקה בתוכה המבורגר נאה וערימת צ'יפס יפה ופריכה לצד שלושה רטבים – טרטר, חרדל דבש וברביקיו – הכל מוגש בפשטות שכמעט ומתריסה אל מול המגמה העירונית של המבורגרים מיוחדים עם כיפות שום וטלית גבינה ותפילי בייקון.
למרות שרציתי לחשוב שאני בריביירה, נגיסה אחת הספיקה לי כדי לעוף הישר לקליפורניה, קיץ 2009, הפעם הראשונה בה אכלתי סמאש-בורגר. אני לא בטוח שהקציצה של קטס נחשבת, לפחות ברמה הטכנית, סמאש-בורגר. היא לא מספיק דקה עבור זה, ובבירור זוכה לצורתה המהודקת בעזרת רינג כלשהו, אבל היא מכילה את כל המאפיינים הטובים ביותר של הסמאש – הצריבה הלוהטת שאוטמת את הקציצה בשכבה מחוספסת וסמיכה, נשענת על שומן צרוב כדי לשמור את הנוזלים בפנים.
הקטע, אם אפשר לקרוא לו בכלל קטע ביחס לטרלולים בשאר העיר, נמצא ברוטב החרדלי הנפלא שנמרח בנדיבות על הלחמניה הפשוטה (בלי פרעצל, בלי בייגל, בלי קשקשת. פשוט לחמניה רגילה וטובה), וחמוצים כל כך טובים עד שלא טרחתי להוציא אותם. כן, אני מוציא חמוצים מבורגרים, הם לרוב הסחת דעת מיותרת. אבל לא הפעם.
ההמבורגר המצוין הפתיע אותי כל כך עד שרציתי ממש לטעום את אחת ממנות העוף שלהם (קריספי צ'יקן או נאגטס) אבל מכיוון שאלו עדיין ימיו הראשונים של המקום, מנות העוף לא היו ביום שהגעתי. למרות הפיתוי לגלות ממה עשוי מנת ה"קריספי ויגן" שלהם, הלכתי על ההמבורגר השני, הקטס, כי הייתי חייב לוודא שלא דמיינתי את הראשון.
טוב, אלי יודע. גם הקטס הוא המבורגר נהדר שעשוי פחות או יותר באותו האופן, אבל מוגש עם רוטב שונה, טיפה יותר חסה ועגבניה שאיכשהו הרגישה לא קשורה הפעם, והוא בהחלט האופציה הפחות מצטיינת. ועדיין, המבורגר רגיל ומצוין (וכשר!) בתל אביב הוא כבר לא עניין של מה הכך, בטח באזור האוטוטו-מפוצץ-בתיירים של צפון אלנבי. בימים כל כך חמים, הדבר הכי תל אביבי שאפשר לעשות הוא לקחת ביס מהמבורגר ולהדחיק קרוב לים.
Kets, יונה הנביא 48, א'-ה' 12:00-22:00 (השבוע עד 19:00), ו' 12:00-16:00. עוד פרטים באינסטגרם