"המפגש": דרמת מדע בדיוני לאנשים חושבים
יצירה קולנועית יוצאת דופן שמתגבשת סביב הופעתה הנהדרת של איימי אדמס כאישה קשובה, חכמה ועקשנית
זהו סרט מדע בדיוני על מפגש עם חייזרים. זו הרצאה מאירת עיניים על בלשנות ועל האופן שבו שפה מייצרת תפיסת עולם. זאת דרמה פילוסופית על הדרך שבה אנחנו בוחרים לחיות את חיינו כשאנחנו יודעים מה העתיד צופן לנו. זה שיעור חברה על דרכים להשגת שיתוף פעולה. זה מבט אינטימי על אישה בעולם של גברים שמצילה את הגברים מעצמם, וזה מסר קוסמי צלול ומרגש נגד העולם של טראמפ.
12 חלליות דמויות ביצים/קונכיות נוחתות במקומות שונים בעולמנו, והבלשנית לואיז בנקס (איימי אדמס) מגויסת לנסות לנהל דיאלוג עם החייזרים הפולשים ולגלות מה מטרת בואם. האם פניהם למלחמה כמו ב"היום השלישי" או לדיאלוג כמו ב"מפגשים מהסוג השלישי"? לואיז מוצאת דרך לתקשר עם החייזרים דמויי הדיונונים באמצעות כתיבה ומסרבת לקפוץ למסקנות זריזות, בעוד הגברים סביבה לחוצים ללחוץ על ההדק. היא מקבלת תמיכה מהמדען איאן (ג'רמי רנר), שבא כדי להוביל אך נאות לנגן כינור שני. ברמה האישית לואיז רדופה על ידי זיכרון בתה שחייתה ומתה, ובמהלך הצפייה הרהרתי על התמה של שכול וזיכוך קוסמי שעלתה גם בסרט על החוויה החללית של סנדרה בולוק ("כוח משיכה"). אחר כך התברר שזה גם זה, אבל זה הרבה יותר מורכב, כי הסרט צופן הפתעות שפותחות לנו את המחשבה.
הבמאי הקנדי דניס וילנב – שמועמדותו לאוסקר לסרט הזר על "האישה ששרה" הביאה אותו להוליווד, שם יצר את המותחנים המעולים "אסירים" ו"סיקריו" – הוא רב אמן באמנות ההסתרה. הוא מפתח שאלות ומעורר ציפיות ואינו ממהר לספק אותן. הסרט מתקדם בקצב אטי ומתוח ומותיר זמן להתעמקות בתימות הפילוסופיות שהוא מנסח. דימויים סמליים (כמו השתקפות מסוק צבאי במסך טלוויזיה כבוי) תורמים להעשרת החוויה החושית והאינטלקטואלית. זאת תרכובת קולנועית מאוד יוצאת דופן, והיא מתגבשת סביב הופעתה הנהדרת של אדמס כאישה קשובה, חכמה ועקשנית. לכן הסרט מצליח לרגש באמת ובתמים במקומות שבהם "בין כוכבים" של כריסטופר נולן גמגם. זה מבטיח טובות לקראת "בלייד ראנר 2049" שוילנב מצלם עכשיו.
על מה הסרט:בלשנית מגויסת לתרגם את שפתם של חייזרים שנחתו בכדור הארץ.
ללכת?כן. דרמת מדע בדיוני לאנשים חושבים.