המרגל – סנודן: גורדון-לוויט מתאמץ, מתאמץ מדי

ג'וזף גורדון-לוויט הוא שחקן מקסים. העלם אוטוטו בן 36, ויש לו ניסיון מסך של 30 שנה. רק מה, לאחרונה הוא החל לגלם דמויות המבוססות על אנשים אמיתיים, ומישהו צריך להאיר את עיניו החומות לעובדה שיש לו תקלה בתפיסה של איך עושים את זה. לצורך גילום אמן ההליכה על חבל פיליפ פטי ב"על חבל דק" הוא אימץ מבטא פסאודו-צרפתי מזעזע ועטה עדשות כחולות ופאה מגוחכת ששיוו לפניו מראה מוזר, כל זאת בניסיון מיותר לדמות לאיש שרובנו לא יודעים איך הוא נראה. ועכשיו הוא מנסה לחקות את קולו הגרוני של אדוארד סנודן, וזה יוצר אפקט מנכר. מוטב לו שייקח דוגמה ממייקל פאסבנדר, שב"סטיב ג'ובס" הבין שהוא צריך להתחבר לאמת הפנימית של הדמות שבתסריט, ולא להישען על חיקוי חיצוני שמסיח את הדעת מהעיקר.

גורדון-לוויט מוקף כאן בחגורת הגנה של שחקנים מעולים שאף פעם לא מזייפים, בהם טום ווילקינסון כעיתונאי ומליסה ליאו כדוקומנטריסטית לורה פויטרס, אבל התסריט כמעט לא נותן להם מה לעשות.

אם ראיתם את "האזרח מספר 4", סרטה התיעודי זוכה האוסקר של פויטרס שלכד את האירועים בזמן אמת ובעצם כך השתתף ביצירתם, אין לכם שום סיבה לראות את השחזור העלילתי הקלוש של אותו סיפור. ואם לא ראיתם את הסרט מסמר השיער הזה, מהרו וצפו בו – הוא נמצא ביוטיוב עם תרגום לעברית. סנודן המצטייר מהסרט התיעודי הרבה יותר רהוט, נבון ומעניין מהחיקוי הלקוי שלו, והתוספות העלילתיות שמשחזרות ברמת ערך בויקיפדיה את צעדיו בצבא (קצת אקשן) ובסי.איי.איי, ואת יחסיו עם בת זוגו (שיילין וודלי כבר לא ילדה) אינן מצטברות להרבה. סנודן של אוליבר סטון הוא נער תם וטהור, ואף שמספרים לנו שהוא גאון מחשבים שפיתח תכנות פורצות דרך, הוא תמיד נראה כתלמיד נבוך שצריך להסביר לו איך הדברים עובדים. וזה לא עובד.

השורה התחתונה: אוליבר סטון כבר מזמן לא מה שהיה פעם