הסדרה שלי: בינג' של קרינג' לפני שידענו מה זה בינג' וקרינג'

אי שם בין 2010 ל-2013 שידר BBC3 ארבע עונות של הסיטקום "הוא והיא" (Him & Her) שנפרשו על פני 25 פרקים (6 פרקים לעונה בממוצע, כי בריטים). הסיטקום זכה בעונתו השנייה בפרס BAFTA (פרסי האקדמיה הבריטית) בקטגוריית הסיטקום הטוב של השנה באנגליה, אבל זה בכלל לא אומר שצפיתם בו. כי אם הייתם צופים, הסדרה הזאת הייתה נחרטת לכם בזיכרון הבינג׳ גם עשור אחרי. 

זוהי קומדיה אנטי-רומנטית על זוג צעיר בני 20 ומשהו ממעמד הפועלים באנגליה. שניהם עצלנים, מטונפים וסבבה עם זה כמו שרק בני 20 ומשהו יכולים להיות (לתשומת לב השכונה פלורנטין: לא המצאת כלום). הסדרה כולה מתרחשת בדירה של סטיב (ראסל טובי) ובקי (שרה סולמני), להלן – הוא והיא, בפרבר של לונדון. אין להם עבודה ואין להם שאיפות גבוהות חוץ מלחגוג את אהבתם המשותפת על ידי ישיבה אינסופית וצפייה בטלוויזיה יחד, עוד לפני שבינג' או נטפליקס אנד צ'יל היו בכלל דבר (מיינד יו, בסדרה הם צופים ב-DVD והמונח בינג' פרץ למיינסטרים רק ב-2013).

בגלל שזה עוד היה בחיתוליו, יתר הדמויות בסדרה לא מבינות שמדובר בבילוי הזוגי של העשור הקרוב, שאותו יש לעשות בארבע עיניים בלבד. לכן הן מפריעות לזוג לממש את תשוקתו לרביצה אינסופית בכך שפשוט מגיעות להתנחל כל הזמן. כמה גדולה התשוקה שלהם? ובכן, לבל בוס. המיטה הזוגית שלהם נמצאת בסלון, מול הטלוויזיה, וממנה הם מארחים את אחד מארסנלי הדמויות המרהיבים ביותר שנתקלנו בהם: לורה, האחות הבייסיק של בקי, סוג של ספורטי-ספייס רק בגרסתה הטיפשה והרעה (שזה שילוב אלוהי לדמות משנה בקומדיה); בן זוגה הבריון הבלתי נאמן שכולם יודעים את האמת עליו מלבדה; והבסטי טובת הלב אך המבוגרת מכולם בשני עשורים, מאופרת יתר על המידה ולבושה מידה אחת פחות מדי.

לחגיגה מצטרף דרך קבע דן, השכן מלמעלה שהוא כלבלב האש-פאפי בבנאדם. הוא לא מבין מתי ללכת, איך לא לדחוף את הכרס שלו לכל מקום ושלא כל דבר הוא מאכל (פנינים קולינריים נבחרים כוללים שתיית מרק עוף קר מפחית או ירקות קפואים שמצא במקפיא כמו שהם). הוא לבוש תמיד בפיג'מה, השיער שלו שומני והזקן שלו מדובלל, ולמרות שאין עדיין ריח בטלוויזיה, ברור שהוא מצחין למרחקים ארוכים.

על רקע כל אלה מצליחים סטיב ובקי לזהור בתור האנשים הכי בוגרים ונורמליים בחדר, או לפחות היחידים עם מודעות עצמית. מה שלא מונע מהסיטואציות הקומיות שמונחתות עליהם בדירה להפוך ל-101 בבית ספר לקרינג׳ (עוד לפני שזה היה דבר). בשונה מסיטקומים אחרים, אין פה תזמונים קומיים, מניירות או הרמות להנחתות עם צחוק ברקע. מה שהופך את "הים אנד הר" להברקה הוא הדגש על כנות בלתי מתפשרת בדרך שבה אנשים מתנהגים באמת. כך, למשל, כשבקי מעיפה מתנה מכוערת אל עבר השולחן במטבח אבל לא טורחת להרים כשהיא נוחתת על הרצפה, או כשסטיב יאכל את טבלת השוקולד שנפלה על הרצפה, גם אם זו רצפת השירותים.

גם אם ארבע עונות הסדרה מלוות את סיפור האהבה היומיומי של בקי וסטיב החל מהזמן שבו הם מתחילים לצאת (או יותר נכון להישאר בבית), דרך המעבר לדירה של סטיב, הצעת הנישואים המתבקשת ועד לעונת הנישואים (של האחות) – לא קווי העלילה הגדולים הם אלה שנשארים גם עשור אחרי, אלא הרגעים הקטנים שהופיעו בלי קונטקסט עלילתי, ובינינו לבין עצמנו הודינו – "וואלה, גם אנחנו ככה".