חג הבינג': 24 הסדרות הכי טובות שאפשר לראות עכשיו בנטפליקס

התחרות הרבה שקמה לנטפליקס בשוק הסטרימינג קצת השכיחה את ההתלהבות הראשונית משירות הסטרימינג שלימד את העולם את המילה בינג'. ואין ספק, גם אנחנו דפדפנו את מנת חלקנו של סדרות מיותרות לגמרי בחיפוש אחר יצירה שאשכרה שווה את הזמן שלנו – אבל עם קטלוג היצירות הגדול ביותר, אין פלא שנטפליקס עוד שומרת על הבכורה מול כל המתחרות. וכדי למצוא משהו טוב באמת, רק צריך לדעת מה לחפש. בחרנו את 24 הסדרות הכי מומלצות בשירות, שיספקו לכם בינג' שיהיה לבדו שווה את עלות המנוי.
>> קולנוע קלאסיק: 22 סרטים מושלמים למרתון יום כיפור בנטפליקס

1. בית הקלפים (2013-2018)

אפשר להגיד הרבה על הכוכב הראשי קווין ספייסי (ואוהו, כמה שאמרנו) אבל אי אפשר להתכחש לסדרה שבנתה את נטפליקס, ולתפקיד שכל כך הולם את השחקן. הסדרה הזאת תיקח אתכם לאזורים המטונפים ביותר של הפוליטיקה האמריקנית – טוב, לפני עידן טראמפ – כאשר ספייסי מגלם את פרנק אנדרווד, פוליטיקאי ממולח וחסר רחמים או מצפן מוסרי שיעשה הכל כדי להישאר בשלטון. אחרי שהתחיל כל הבלגן עם ספייסי זכינו גם לעונה מצוינת שמתמקדת בדמותה של רובין רייט המוכשרת, שמוכיחה שהיא יכולה להיות נבזית בדיוק כמו בעלה הטלוויזיוני המוקצה.

2. בית הנייר (2019-2021)

טלנובלת האקשן הספרדית של נטפליקס הפכה לתופעה כלל עולמית, ואפשר להבין למה: יש שם את כל מה שטלנובלה צריכה (אהבה, בגידות ושקרים), וגם כל מה שסרט שוד צריך (דמויות מעיינות ואף אייקוניות, נשקים, מתח, שוד עם סיכון גבוה וטוויסטים מכל כיוון אפשרי). והם עושים את השילוב הנדיר הזה על הצד הטוב ביותר. 

3. די, שיגעת: תכנית המערכונים של טים רובינסון (2019-הווה)

הקומיקאי יוצא SNL טים רובינסון יצר תוכנית מערכונים מוזרה ונהדרת שבה כל מערכון יותר ביזארי ומופרע מקודמו. רובינסון, עם ההומור הייחודי והעקום שלו, מצליח להציל ז'אנר הולך ונכחד ובאותה נשימה הופך אותו לקצת יותר מורכב ועמוק. או סתם מטופש וגס שלא לצורך. כך או כך, שלושת העונות הנהדרות שלו יהפכו אתכם למעריצים, או שלא תתחברו בכלל. אין אמצע. 

4. הג'נטלמנים (2024-הווה)

סדרת הטלוויזיה של גאי ריצ'י אמנם מבוססת על סרט בינוני מינוס שהוא ביים, אבל היא לוקחת את כל מה שעבד בסרט המקורי, מכפילה את זה בעשר ומוסיפה את כל מה שאנחנו אוהבים בסרטים של גאי ריצ'י – ואני לא מדבר על גרסת הלייב אקשן הביזיונית של "אלאדין". אתם יודעים, סרטים אמיתיים של גאי ריצ'י: אקשן, צוענים, אלכוהול וסמים. סדרה שמחזירה את הבמאי לתהילת העבר שלו, ומציגה פעם נוספת לורדים שמתערבבים בפשע מאורגן. אחת הצפיות היותר מהנות ברשימה הזאת.

5. ארצ'ר (2009-2023)

יוצר הסדרה אדם ריד תיאר את "ארצ'ר" כג'יימס בונד פוגש את "משפחה בהפרעה", ואין הגדרה יותר מדויקת לזה. סטרלינג ארצ'ר טוען באופן קבוע כי הוא המרגל הכי טוב בעולם, והוא אכן כזה – אבל גם מופרע, חסר טאקט ונרקיסיסט עם מאמי אישוז שגם עשר שנות טיפול פסיכיאטרי לא יתוקנו. הוא צריך להסתדר עם שאר חברי הסוכנות, ובפרט עם האקרית לאנה, שעובדת גם היא בסוכנות. באמצע הסדרה יש כמה עונות לא משמעותיות מבחינה עלילתית, ועדיין ארצ'ר נשארה סדרת אנימציה מבריקה עם הומור משובח שתמיד נאמן לעצמו. אני עדיין מחכה שיכריזו על עונה נוספת, אבל גם אם תהיה כזאת – כנראה שנשחק ב-GTA VI לפני שנראה אותה. וזה אומר שזה יקרה עוד המון זמן.

6. ילד רע (2024)

סיפור חייו של הסטנדאפיסט דניאל חן, שיחד עם רון לשם והגר בן אשר יצר את אחת הסדרות היותר איכותיות שהגיעו מישראל הקטנה לקהל העולמי בנטפליקס. את דניאל חן אני זוכר עוד מלפני 8 שנים, כשאף אחד לא שמע עליו והוא התארח באיזה קליפ ראפ בג'יבריש ביוטיוב תחת שם הבמה דון חוחובה, ואם הייתם אומרים לי אז שמזה הולכת להגיע אחת ההצלחות הגדולות של הטלוויזיה הישראלית, הייתי כנראה צוחק לכם בפנים. אבל אין מה להגיד – זה עובד. את ההומור של חן אפשר לתאר רק כמטונף, אבל בקטע טוב, וכשזה מתנגש עם הנסיבות הטראגיות של חייו זה מייצר חוויית צפייה שונה מכל מה שהכרתם בטלוויזיה הישראלית.

7. מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר (2022)

ברור שתהיה כאן סדרה של ראיין מרפי, שהפך לבן בית בנטפליקס, וזאת בהחלט הסדרה האיכותית ביותר שלו. הסיפור, כפי שניתן להבין מהכותרת, עוקב אחר הרוצח הסדרתי הידוע לשמצה ג'פרי דאהמר, שהואשם ב-15 מעשי רצח ונהג לבצע בגופות קורבנותיו דברים איומים שהשתיקה יפה להם. פשוט תצפו בסדרה, אם יש לכם קיבה מספיק חזקה.

8. קלארק (2022)

בדרך כלל סדרות המבוססות על מקרים אמיתיים נוטות להיות משעממות נורא, או יבשות נורא. זה לא המקרה עם קלארק, המבוססת על הפושע שהטביע את המונח "תסמונת שטוקהולם". הפעם מדובר בסדרה שנראית כל כך שונה מכל מה שאנחנו מכירים, והסיפור שלה הוא כל כך מוזר ותזזיתי, שאתם לא תישארו משועממים לרגע. תכלס עם ביל סקארסגארד בתפקיד הפושע המקסים בהיסטוריה – איך אפשר להשתעמם? 

9. כתום זה השחור החדש (2013-2019)

כנראה הסדרה שהשפיעה יותר מכל על האופן שבו אנחנו תופסים סדרות של נטפליקס. פייפר צ'פמן נכלאת בעקבות עסקת סמים שביצעה, ומהר מאד היא מגלה שהאקסית שלה, שבגללה כביכול נכלאה, גם יושבת איתה. הדמויות בכלא לצידה יוצרות מרקם אנושי תוסס והביאו לתודעה המון שחקניות מוכשרות כמו דניאל ברוקס ואוזו אדובה, והאוז הנשי הוא בהחלט סדרה ששווה לראות.

10. חוליגן אמריקאי (2017-2018)

קצת לפני שז'אנר הרצח בפודקאסטים נכנס בסערה לחיינו והפך לנפוץ כמעט כמו כמות האנשים שחושבים שהם ראפרים, היה לנו בנטפליקס את "חוליגן אמריקאי" – סדרה מוקומנטרית שברטרוספקטיבה הקדימה מעט את זמנה. במשך שתי עונות פיטר מולדנדו וחבריו פתרו תעלומות תיכון דוחות וגסות בפורמט שמהווה פארודיה לו-טק על דוקו-רצח, שמבוצע כביכול על ידי תלמידי בית ספר שחוקרים תלמידי בית ספר. בעונה הראשונה צוות הדוקו פותח בחקירה כוללת בתיכון כדי לגלות מי צייר זין על כל מכונית בבית הספר. בעונה השנייה זה הולך למחוזות דוחים שהשתיקה יפה להם, והצפייה – גם אם לא תמיד פשוטה – מאד מתגמלת ובעיקר מצחיקה. זוהי סדרת קומדיה קצרה וכיפית בז'אנר המוקו, לפני שכבר מתחיל למצות את עצמו.

11. חסרי אלוהים (2017)

בשנת 1880 הכנופיה של פורע החוק הכי קשוח במערב הפרוע פרנק גריפין מנסה לצוד את בן חסותו לשעבר, רוי גוד. זה הסיפור בגדול, מערבון קלאסי שהיה יכול באותה מידה להיעשות בשנות ה-60 וזה נהדר, אבל גולת הכותרת היא ג'ף דניאלס בתפקיד גריפין, עליו זכה באמי. אין ספק שמדובר באחד מהתפקידים המעניינים ביותר של דניאלס, שהתפרסם בעיקר בזכות הופעתו בסרט "טיפשים בלי הפסקה", ולראות אותו עושה את התפקיד הזה זה זהב טהור. עם זאת, יש כאן גם ייצוג נשי מעולה כשלנעלי הגיבורה שלנו נכנסת מישל דוקרי, שמגלמת את האלמנה אליס פלטשר, שמנהלת חווה ומגדלת את בנה לבדה. מיני-סדרה בת שבעה פרקים ובנויה לבינג' מושלם ומהיר.

12. סנס8 (2015-2018)

פנינת מד"ב אהובה, ולדעת רבים לא מוערכת מספיק, המספרת על שמונה אנשים ביבשות שונות שביניהם נוצר חיבור רגשי וטלפתי. זאת סדרה מוזרה מבית האחיות וצ'אוסקי, שלא עשו שום דבר רגיל מימיהן. והאמת? זאת סדרה נדירה שניצלה על ידי המעריצים לאחר שבוטלה, וזכתה לסיום ראוי עם פרק באורך שעתיים. לפעמים מכתבים זועמים עושים את העבודה.

13. בורגן ("הממשלה") (2013-2022)

הסדרה מספרת על פוליטיקאית שנבחרת במפתיע לתפקיד ראש ממשלת דנמרק. תדמיינו "פולישוק", אבל רציני וסקנדינבי. זאת סדרה שקטה ומאופקת, ודווקא בגלל זה כשמגיע אגרוף בבטן הוא חזק יותר, גם אם הוא לא מכיל פיצוצים וצעקות. אם יש משהו שהסקנדינבים טובים בו זה לספר סיפורים. זה יכול להיות בספרות המתח השוודית, זה יכול להיות בטלוויזיה הדנית וזה יכול להיות גם כשאדם פרייס ממונה לראש הסדרה. במקרה הזה קיבלנו דרמה פוליטית שמצליחה לחזות מגמות עולמיות, אותן אנחנו רואים היום בפוליטיקה הבינלאומית, דבר שרק מוכיח את איכות הסדרה. 

14. דברים מוזרים (2016-2025)

כשרק התחילה, רבים ראו את הפוטנציאל הגלום בסדרת המופת הזאת, ועם זאת היא בעיקר הייתה לא יותר מאוסף מחוות לשנות השמונים. עם הזמן היא התפתחה ופיתחה בתוך היקום שלה מיתולוגיה משל עצמה. זה לא משהו שראינו הרבה סדרות עושות, מאחר וחלק לא מבוטל של הסדרות היום נשען על חומרי מקור. הסדרה עוקב אחר קבוצת ילדים ובני נוער באינדיאנה של 1980 שנתקלים בהתרחשויות על טבעיות בעיירה שלהן. זאת הסדרה שגילתה את הכישרון של דייוויד הארבור לעולם, והחזירה לנו את וינונה ריידר לחיים. אתם באמת צריכים עוד סיבות לצפות?

15. אייל קטן (2024)

הלהיט הזה היה ממזר קטן ומפתיע שהגיע משום מקום וכבש את הצופים. הסיפור עצמו הוא בגדול כמו של דאהמר, אבל במקום רוצח סדרתי יש לנו מטרידנית כפייתית. הסיפור, שמבוסס (יש מי שיגיד בחופשיות) על חייו של הקומיקאי ריצ'רד גאד, שיצר את הסדרה ומשחק גרסה של עצמו בשם דוני דאן. יום אחד דוני פוגש את מרתה, שמפתחת אובססיה חולנית כלפיו. הסדרה בת שבעה הפרקים סוחפת מהרגע הראשון גם בגלל הקסם של גאד, אבל בעיקר בזכות הנוכחות של ג'סיקה גאנינג כמרתה, וכשרואים את הריאיון שלה לפירס מורגן מבינים גם כמה העבודה שלה הייתה מדויקת, ולמה רק בשבילה שווה לראות את הסדרה.

16. אהבה, מוות ורובוטים (2019-הווה)

סדרת האנימציה האונטולוגית של נטפליקס רצה כבר במשך ארבע עונות, ובכל פעם מחדש היא מוצאת סיפורים חדשים ונפלאים לספר בפרק זמן קצר ביותר. הסיפורים הקצרים האלה מכילים עולמות שלמים כשהנושאים המרכזיים נמצאים כבר בשם הסדרה: אהבה, מוות ורובוטים. יש פרקים שנוצרו למען הצחוקים, כמו כל פרק שעוסק בחתולים, ויש פרקים שנשארים איתך כמו "כחול זימה" או "הענק שטבע". ויש גם פרקים שהם פשוט תצוגת היכולות של אולפני האנימציה (כמו הקליפ של רד הוט צ'ילי פפרז), או סתם קרבות המפלצות בפרק הראשון של הסדרה. מחכים כבר לעונה הבאה בקוצר רוח. 

17. מראה שחורה (2011-הווה)

אם באנתולוגיות עסקינן, חייבים לדבר על אם סדרות האנתולוגיה – "מראה שחורה". כל פרק מציג עתיד דיסטופי קצת אחר העוסק כולו בטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת. זה נכון שיש ירידה מסוימת באיכות מאז שהיא עברה לידיים אמריקניות, אבל היא תמיד נשארה מעניינת ורלוונטית, ויותר מזה – חשובה. אין הרבה סדרות מעוררות מחשבה כמו "מראה שחורה", שלוחצת כדרך קבע על הנקודות הרגישות ביותר שבהן התרבות שלנו והחברה שלנו עוסקות.

18. המקום הטוב (2016-2020)

סדרה ששינתה את כל מה שחשבתי על קומדיות טלוויזיוניות. בתור התחלה, היא מבוססת מאד בחופשיות על המחזה "בדלתיים סגורות" של ז'אן פול סארטר, וזה כבר בסיס מאד מעניין. היא אמנם משתחררת מכבלי המחזה, אבל לכל אורכה מנסה להעביר שיעורים בסיסיים בפילוסופיה תוך כדי שהיא גורמת לכם להיקרע מצחוק. בקאסט יש לנו את קריסטן בל, ויליאם ג'קסון הרפר, ג'מילה ג'מיל, מאני ג'סינטו, דארסי קארדן בעלת התזמון הקומי המבריק, וכמובן – טד דנסון המוכשר. סדרה נדירה בחוכמתה, שהסתיימה בדיוק ברגע הנכון עבורה, רגע לפני שהיא הופכת לקומדיה על כלום. ואם כבר הזכרנו קומדיה על כלום…

19. סיינפלד (1989-1998)

הקומדיה המצליחה של לארי דייוויד הגיעה לנטפליקס, ויש לה רק בעיה אחת – הפורמט חותך לפעמים חלקים מהסצנות. אבל חוץ מזה, הכל כמו שאתם זוכרים, היישר מהניינטיז. ג'רי, ג'ורג', איליין וקריימר הגדירו מחדש במשך יותר מ-100 פרקים מהו סיטקום, מהי קומדיה ואפילו עיצבו מחדש את אידיאל היופי בטלוויזיה. וזה חלק ממה שהפך אותם ועדיין הופך אותם לחבורה אנושית שאפשר להזדהות איתה. בעיני רבים "סיינפלד" עד היום נחשבת לפסגת הקומדיה, ואחרי מרתון קצר – אני בטוח שגם בעיניכם.

20. התבגרות (2025)

אחת לכמה זמן נטפליקס מוציאה סדרה שאסור לפספס וכולם מדברים עליה. "התבגרות" לגמרי הייתה אחת מהסדרות האלה. הסדרה מתמקדת בסיוט של כל הורה ומעלה את השאלה – מה עושים כשהילד שלך מואשם ברצח? הסדרה שמצולמת בזמן אמת כשכל פרק הוא שוט מתמשך מדגימה הלכה למעשה איך יוצרים דחיסות בסדרת טלוויזיה וכשכל זה בכיכובו של ילד-שחקן כל כך מוכשר בשם אוון פטריק קופר שזכה בפרס אמי על תפקידו בסדרה וגם אם תצפו בראיונות איתו מחוץ לסדרה – אני מבטיח לכם שלא תוכלו להסתכל עליו אותו הדבר.

21. פיקי בליינדרס (כנופיית ברמינגהאם) (2013-2022)

סטיבן נייט הופך להיות קצת ריאן מרפי עם הקצב שבו הוא מוציא סדרות. באותה שנה הוא הוציא גם את "אלף מכות" בדיסני פלוס וגם את "שושלת גינס"  בנטפליקס ובמקביל הוא עובד גם על סרט שיסגור את הסדרה שהתחילה את הכל – "פיקי בליינדרס" שעוקבת אחרי מעלליהם של טומי שלבי ומשפחתו בבירמינגהאם של תחילת המאה הקודמת. כל דבר בסדרה הזאת פשוט עשוי כל כך טוב, בין אם מדובר בליהוק, בעומקים הרגשיים אליהם הדמויות מגיעות אליהם וכל זה על רקע פסקול מושלם.אז בזמן שאתם מחכים לפרויקטים הבאים של סטיבן נייט, אתם יכולים לחזור למקום שבו הכל התחיל ואם עדיין לא ביקרתם בסמטאות האפלות של בירמינגהאם – מה אתם לעזאזל עושים כאן? לכו לצפות.

22. שובר שורות (2008-2013)

אומרים שבלי "הסופרנוס" לא היינו מקבלים את "שובר שורות". אני נוהג להוסיף שבלי "שובר שורות" לא הייתה לנו טלוויזיה. טוב אני סתם מגזים, כנראה שפשוט היא לא הייתה מתפתחת ונשארת במקום. לפני שהתחלתי לראות את שובר שורות חבר אמר לי שהוא מקנא בי כי אני אראה את זה בפעם הראשונה ואני מודה – לקח לי רגע להתחבר. הפרק הראשון הוא אולי הקשה ביותר לצפייה, אבל הוא עדיין עשוי טוב והכרחי לסיפור. מיד אחרי הפרק הראשון הכל התחיל לזרום בקלות יותר והסיפור פתאום תפס תאוצה ועשה היסטוריה טלוויזיונית. סדרות רבות חייבות את חייהן לוולטר ווייט וג'סי פינקמן, וזאת סדרה שתמיד כיף לצלול אליה מחדש.

23. סמוך על סול (2015-2022)

אחת הדמויות היותר אהובות שיצאו מהיקום של "שובר שורות" היא עורך הדין המפוקפק והחביב סול גודמן, אותו מגלם בכישרון רב בוב אודנקירק. הסדרה מספרת את סיפורו של סול גודמן על כל רבדיו, החל ממה היה לפני "שובר שורות" וכלה במה קרה לאחר "שובר שורות" ומדובר ביצירת מופת נדירה עם נבלים אייקונים לא פחות מסדרת המקור. בנוסף, היא הרבה יותר מגוונת ממנה. פרק אחד מדובר בדרמה משפחתית על סכסוך בין אחים, בפרק אחר זאת סדרה על אמן הונאה, בפרק נוסף זאת דרמה משפטית ומאוחר זאת גם סדרת פשע. אם בשובר שורות יש מהלך בקו ישר לפיו מורה בתיכון הופך ליצרן הקריסטל מת' הטוב ביותר בארה"ב, "סמוך על סול" מציגה מסלול מפותל וחוצה ז'אנרים כשבסוף הצפייה אתם תרגישו כל מתוגמלים, שאולי זה אפילו ישמח אתכם שהסיפור של "שובר שורות" נגמר כאן.

24. סמוראית כחולת עין (2023-הווה)

אני יודע, רציתם ששתי הסדרות הקודמות יהיו בראש הרשימה. אבל אני חייב להישאר נאמן לאמת שלי – "סמוראית כחולת עין" היא ללא צל של ספק הסדרה הכי טובה שיש בנטפליקס. הסדרה עוקבת אחר מיזו, סמוראית חצי יפנית וחצי לבנה שבזמן תקופת האדו יוצאת לנקום בגברים שהרסו את חייה. כל כך אלמנטים עובדים בסדרה הזאת ביחד באופן הרמוני – האלימות הברוטלית, האנימציה עוצרת הנשימה, הסיפור שמעמיק בכל פרק שעובר והכבוד העצום שעושים לתרבות היפנית כפי שלא עשו בעבר ופרק שלם של תיאטרון בונראקו מוכיח את זה. בתחילת 2026 צפויה להגיע אלינו העונה השנייה, ואין זמן יותר טוב לחזור לסדרת המופת הזאת.