כל העולם מסך: מצעד 20 הסדרות הכי טובות בטלוויזיה כרגע

עברו שלושה חודשים מאז פרסמנו לאחרונה את מצעד הסדרות הטובות ביותר על פי מבקרי "טיים אאוט", כי לראשונה בהיסטוריה של כולנו לא היה לאף אחד חשק לראות שום דבר חוץ מחדשות. טבח השבעה באוקטובר, המחדל שלפניו ואלה שבאו ועוד יבואו בעקבותיו, מיטב בחורינו הלוחמים בעזה, החטופים שעדיין מוחזקים בה – כל אלה שינו את האופן שבו אנחנו רואים טלוויזיה עד להודעה חדשה. אבל אחרי שבועות ארוכים וכואבים אי אפשר יותר לצפות באולפני האקטואליה. ועל המסכים של שירותי הסטרימינג ממשיכות לרוץ סדרות חדשות כאילו הכל כרגיל. אחרי שהתגייסנו, התנדבנו, תרמנו ובכינו כל היום, לא נותר לנו אלא להתפצלח בתשישות ובייאוש מול המסך. ואם כבר אז לפחות שיהיה מול הסדרות הכי טובות שאפשר להשיג על המסך כרגע.

1. Blue Eye Samurai ("הסמוראית כחולת העין") // נטפליקס

זאת סנסציה. מעט מאוד פעמים בחייהם של נרקומני טלוויזיה כבדים, מגיע רגע כזה צלול שבו הם נתקלים במשהו שכמותו עוד לא ראו קודם. "הסמוראית כחולת העין" היא משהו כזה. לא יעזרו כאן תיאורים משתפכים וסופרלטיבים נסערים, את הסדרה הזאת של התסריטאי מייקל גרין ואשתו אמבר נויזומי – צמד שאנחנו הולכים לשמוע עליו הרבה – צריך פשוט לראות ורק לדאוג מדי פעם לסגור את הלסת השמוטה כדי שלא יכנסו זבובים. זה לא רק שהיא ייחודית ומסחררת מבחינה ויזואלית כמו מעט מאוד סדרות לפניה, היא גם סדרת דרמה-נקמה מצוינת ואולי הסדרה הכי טובה של נטפליקס השנה בכלל. אם עוד לא ראיתם – תתביישו ומהר.

2. Slow Horses ("סוסים איטיים") // אפל TV+

אם חשבתם אחרי שתי העונות הראשונות ש"סוסים איטיים לא יכולה להיות טובה יותר ממה שהיא, אתם תצטרכו לחשוב שוב, לחשוב לעומק ולהתבייש בעצמכם. כי לפחות בארבעת הפרקים ששודרו עד כה, עם שניים שנותרו עד הפינאלה של העונה, ההנאה ממנה ממשיכה להתעצם. היא פשוט כתובה כל כך טוב, וגארי אולדמן כה מושלם בתפקיד הסוכן השבור ג'קסון לאמב, שכמעט ולא משנה מה קורה מסביב. אבל גם כל מה שקורה מסביב – העלילה, הצילום, קריסטין סקוט תומס, שאר חברי הקאסט – מתעלה לרמת התסריט והסטאר הבלתי מעורער של הסדרה. נכון לעכשיו מדובר בסדרת המתח-ריגול הטובה של העשור. אנחנו צועקים את זה כבר שלוש שנים, אבל בחייאת, אל תחמיצו.

3. Fargo ("פארגו") // FX/HOT

אחרי הפרק הראשון בעונה החמישית, עם ג'ון האם בתפקיד הראשי בתור שריף טראמפיסט ופסיכופת, נראה היה ש"פארגו" חזרה במיטבה עם גרוב של העונה הראשונה, ונואה וויילי שעשה את הבלתי אפשרי והפך את הסרט האיקוני של האחים כהן לסדרת אנתולוגיה שמתרחשת באותו עולם, מצא מחדש את מגע הזהב שלו. ארבעה פרקים אל תוך העונה ההתלהבות קצת דועכת, בעיקר כי העלילה מתקדמת באיטיות, אבל גם ככה מדובר ביצירה טלוויזיונית מהדרג העליון ביותר ופינאלה חזק יתן לה מקום גבוה מאוד בסיכומי 2024. כך או כך, מי שקבר אותה בשלג אחרי העונה הרביעית הבעייתית – צריך להתחיל לחפור מחדש.

4. For All Mankind ("עבור כל האנושות") // אפל TV

סדרת ההיסטוריה האלטרנטיבית המפוארת של אפל TV+ פתחה את העונה הרביעית שלה בכל הכוח, וממשיכה להתגבש כאחת הסדרות הטובות של העשור, ביקום שבו הרוסים נחתו ראשונים על הירח, המרוץ אל החלל לא נעצר והמין האנושי המשיך במסעותיו למאדים והלאה. הדרמה האנושית והבין-מדינית, כמו גם העובדה שהסדרה מזנקת מדי עונה עשור קדימה, מצליחים לשמור אותה בתעופה עלילתית מהירה ועוצמתית והעובדה שכל כך מעט אנשים רואים אותה בגלל פלטפורמת השידור היא עוול גדול לסדרה שהיא אפוס טלוויזיוני במיטבו.

5. Gen V (דור ה-V) // אמזון פריים

בכל פעם שספין-אוף מצליח להפתיע, מנהל אולפן מקבל את הכנפיים שלו. ואנחנו לא יודעים מי הבכיר שאישר את הספין-אוף שהרחיב את עולם "הבנים", אבל הוא צריך לקבל בונוס גדול, כי מזמן לא ראינו סדרה שמשלימה ומחמיאה לפרנצ'ייז כמו דור ה-V. היו יותר מדי מלכודות ליפול בהם – קאסט חדש לחלוטין, דמויות חדשות שלא מבוססות על חומרי המקור, קהל מעריצים דקדקן ואפילו ז'אנר טלוויזיוני מאתגר במיוחד, בדמות דרמת נעורים. אבל כמו בסדרת המקור, גם דור ה-V הצליחה לצעוד על החבל הדק שבין סאטירה לבידור, בין מבריק לדוחה, בין סוטה להיסטרי. ובלי ספויילרים, הסיום מצליח גם לספק קרשנדו ראוי, וגם להלהיב לקראת העונה הבאה של "הבנים". וכן, גם הפעם הם מראים למארוול מאיפה משתין הפרנצ'ייז האיכותי.

6. The Curse ("הקללה") // שואוטיים

אם עדיין לא הבנתם איזה יוצר טלוויזיה מבריק הוא נייתן פילדר ("נייתן פור יו"), לא בטוח ש"הקללה" תצליח לשכנע אתכם. לפחות לא בשלב הזה. אחרי "חזרה גנרלית", כבר ברור לנו שכל יצירה של פילדר היא לפחות 50 אחוז הטרלה, אבל עוד לא ברור לגמרי מה ההטרלה ב"הקללה". וזה כרגע לא משנה ממש, כי גם בלי הטוויסט שיבוא או לא יבוא (היי, אולי זו ההטרלה?) זו סדרה ממש טובה. פילדר ואמה סטון (אימוג'י מאוהב) מגלמים זוג נשוי טרי עם תוכנית שיפוצים צינית בטלוויזיה במסווה של פילנתרופיה, ומשם זה רק נהיה מוזר יותר ברגע שקללה עתיקה נכנסת לפועל. אולי. אנחנו עוד לא בטוחים. הגורם השלישי – מפיק הריאליטי שבתוך הסדרה – הוא בני ספדי, אחד מהאחים ספדי ("יהלום לא מלוטש") שמתפקד כגורם מערער. מוזר ומרתק.

7. Loki (לוקי) // דיסני+

בזמן שהיקום הקולנועי של מארוול מקרטע בקופות עם כישלונות כמו "המארוולס", הציפייה היתה שאגף הסדרות יפצה אותנו. עד כה זה לא ממש קרה, כי רוב מוחלט של הסדרות היו די בינוניות (אנחנו עדיין בעמדה ש"וונדה ויז'ן" הייתה מצוינת, פשוט עם סוף מעאפן) – אבל "לוקי" הצליחה בשתי עונות קצרות לעשות אימפקט משמעותי יותר מכל סדרת MCU אחרת. הכימיה בין טום הידלסטון לאוון ווילסון, האיזון העדין בין מלודרמה לקומדיה, עיצוב הרטרו המבריק, דמויות שאשכרה אכפת לכם מהם וקליימקס מספק במיוחד – העונה שנייה הצליחה להתעלות גם על קודמתה, ולסגור לנו סיפור באופן שבהתחשב בעידן הנוכחי של מארוול, צריך להגיד עליו תודה. אז תודה.

8. באין מדינה יש אזרחים // כאן 11

לא רק לממשלה לקח יותר מדי זמן להתאפס אחרי השבעה באוקטובר, אלא גם לערוצי הטלוויזיה. רובם המוחלט עבר למוד אוטומט – כלומר, אולפנים, פרשנים, רגש, הלם וטראומה בשידור חי – אבל הראשונים להתאפס וליצור תוכן משמעותי ראשון בראי המלחמה היו אנשי התוכן של ערוץ השידור הציבורי, שמיד דאגו לעשות מה שערוץ שידור ציבורי אמור לעשות, ויצאו לתעד. התוצאה היא סדרת דוקואים קצרים שמספרים כל אחד על אספקט התנדבותי אחר שנולד מאותה שבת נוראית, ומשרטטים יחד תמונה שמתבטאת בשם האמיץ של האסופה – באין מדינה, יש אזרחים. ככה נראה שידור ציבורי שמשרת את הציבור, ולא כמו שהממשלה הזו רוצה, ערוץ ממלכתי שמשרת את המלך.

9. Rick and Morty ("ריק ומורטי") // Adult Swim/נטפליקס

רבים חששו מהעונה השביעית של ריק ומורטי, ולמען האמת, בהחלט היה ממה לחשוש – הסדרה כבר הציגה עייפות חומר לא מבוטלת, קיבלה רצף עונות רחב מאוד למלא והחלה לסטות מדרכה. אה, והיה גם את כל העניין שהזה עם ג'סטין רוילנד – אחד מצמד היוצרים והאיש שמדבב גם את ריק וגם את מורטי – שהועף מהתוכנית בעקבות התנהגות לא הולמת. למרבה ההפתעה, ברגע שמתרגלים לקולות שהחליפו את רוילנד (די נו, זה ממש דומה וכמעט לא מרגישים) אפשר לראות שזו הייתה עונה די מוצלחת. לא מושלמת, בהחלט לא יציבה, עם כמה פרקים סולידים לחלוטין, טיפה סגירת קצוות (למשל קו העלילה הכבר מתיש של איוול מורטי), ולפחות פרק שניים שממש אפשר להגיד שהיו מצוינים. כן, אנחנו עדיין בדילמה קשה על האם לאכול ספגטי התאבדות. סך הכל מעודד ואנחנו לגמרי מוכנים לפרק הסיום שלה.

10. Scott Pilgrim Takes Off ("סקוט פילגרים הולך על זה") // נטפליקס

כשהחלו הדיווחים על גרסה חדשה לקומיקס שכבר הנפיק לנו סרט מושלם, היינו סקפטיים. נו, אז מה אם הביאו את המדבבים המקוריים? מה הטעם עכשיו לחזור לאנימציה? מה זה נותן חוץ מנוסטלגיה מילניאלית עבשה? ובכן, שמחנו לגלות שכרגיל טעינו – הלידה המחודשת של קומיקס הגיקים ששלט בהיפסטריאדה לפני שנים התגלתה כברכה. זה כיף איפה שזה זהה לסרט, זה נפלא איפה שזה זהה לקומיקס, וזה פשוט מושלם כשזה גולש למקומות חדשים לחלוטין. הרוח הקומיקסית שולטת, הפאן הקנדי מרחף מעל ואנחנו קיבלנו את הגרסה הכי כיפית לסקוט פילגרים שלא ידענו שאנחנו רוצים. איזה מזל יש לנו.

11. Invincible ("בלתי מנוצח") // אמזון פריים

אמנם קיבלנו עד כה רק חצי מהעונה השנייה של סדרת גיבורי העל הריאליסטית להחריד ואלימה להפליא של אמזון שהיא לא "הבנים", אבל החצי עונה הזו מספיקה כדי להלהיב לקראת ההמשך – בהתמודדת עם הנשורת מהסוף הדרמטי של העונה הראשונה, הסדרה לוקחת שינוי כיוון קטן ומציגה דמות שמכינה גם לעולם הזה מולטיוורס משלו. כן, גם לנו יצאה אנחת יאוש כששמענו, אבל חכו, כי "בלתי מנוצח" אשכרה משתמשת בכלי הכבר שחוק הזה טוב, ומראה למארוול איך לא מפספסים לחלוטין את הרעיון. חוץ מזה, הקליף-האנגר של הפרק הרביעי משאיר אותנו על קצה המושב, כך שיש למה לחכות.

12. The Fall of the House of Usher ("נפילת בית אשר") // נטפליקס

מאסטר האימה החדש של נטפליקס, מייק פלנאגן ("מי מתגורר בבית היל"), הביא לנו באוקטובר את היצירה השאפתנית הזאת שלוקחת את הסיפור הקלאסי של אדגר אלן פו ומדביקה עליו מעשיה מודרנית עכשווית עם שלל רפרנסים, דמויות וסיפורים מיצירות אחרות של אדגר אלן פו בחגיגה גותית מקריפה ומדממת שמסתמנת כאחת מסדרות האימה הטובות ביותר של השנים האחרונות. רק שלאף אחד מאיתנו לא הייתה יכולת נפשית לראות את כל זה אחרי השבעה באוקטובר. אולי עכשיו? אולי. בכלל לא בטוח.

13. Bodies ("הגופה") // נטפליקס

נטפליקס חזרה לייצר סדרות שאפתניות, כאמור, אחרי תקופה ארוכה שבה היה נראה שאלגוריתם מהנדס את הסדרות שלה, ו"Bodies" היא עוד מקרה שבו השאפתנות משתלמת – ואנחנו לא אומרים את זה רק בגלל ששירה האס עושה כאן תפקיד נפלא (אבל בהחלט גם בגלל ששירה האס עושה כאן תפקיד נפלא). ההפקה הבריטית מבוססת על הרומן הגרפי המצליח של סיי ספנסר, כשבמרכזה תעלומת רצח המשתרעת על פני 160 שנים ונעה על מספר צירי עלילה מקבילים בין 1890 ל-2053. כמו הרבה דרמות מד"ב שעוסקות במסע בזמן, גם כאן מתאמצים היוצרים לייצר אפקט מיינד פאק, והמאמץ הזה משתלם.

14. Fellow Travelers ("שותפים למסע") // שואוטיים/ HOT ו-Yes

זאת אחת הסדרות הטובות ביותר שאתם לא רואים כרגע (כי היא משודרת בארה"ב בשואוטיים וזמינה בסטרימינג רק בפראמאונט+), וזה באמת חבל: מדובר בדרמת מתח פוליטית-רומנטית-להט"בית-תקופתית שמתחילה בשנות החמישים ומסתיימת בשנות השמונים, ובדיוק כמו שכתב עליה לירון רודיק בביקורת שהתפרסמה כאן, "אין הרבה סדרות שמתארות באופן כל כך קשה, מוחשי וחשוף את החוויה של להיות אדם בעל נטייה מינית שהחברה פשוט מסרבת לקבל. ובמקרה הזה לא רק שהיא מסרבת לקבל, אלא גם רוצה אותך מאחורי סורג ובריח, כי אתה מאיים על אורח החיים האמריקאי". לפעמים אפשר ללמוד משהו מההיסטוריה.

15. Upload ("העלאה") // אפל TV+

הקומדיה הסאטירית המעולה של גרג דניאלס ("המשרד", "מחלקת גנים ונוף") סיימה את עונתה השלישית אי שם בנובמבר, ולמרות תחושת התבחבשות קלה בקשת העלילתית הארוכה של הסדרה – אנחנו מדברים על עונה שבה ציר העלילה המרכזי עוסק בשיבוטים פיזיים של תודעות וירטואליות של אנשים מתים – היא עדיין אחת הקומדיות החכמות והמוצלחות בטלוויזיה שאיכשהו מצליחה להישאר גם דבילית ונגישה וגם אינטליגנטית ומעוררת מחשבה. הקאסט הכמעט אנונימי שלה עושה עבודה אדירה וקיבלנו גם הופעת אורח משובחת של וויליאם גיבסון, סופר המד"ב שנחשב לנביא המציאות הוירטואלית, אז בכלל בושה שאנחנו מעזים להתלונן.

16. Doctor Who ("דוקטור הו") // דיסני+

שמחה גדולה: הדוקטור חזר – והפעם באמת. אחרי כמה עונות חלשות מאוד של "דוקטור הו", במהלכן התברברה הסדרה האלמותית של ה-BBC ולקחה את עצמה הרבה יותר מדי ברצינות, חזר לנהל את העניינים ראסל טי. דיוויס שאחראי לקאמבק המוצלח שלה מ-2005, כתב תסריט לשלושה ספיישלים נפלאים ועתירי ממתקים למעריצים בכיכובו של דיוויד טננט – הלוא הוא הדוקטור הטוב מכולם – והולך להשיק באחרון שבהם שישודר בחג המולד את הדוקטור החדש, אותו יגלם במפתיע שוטי גטאווה הספקטקולרי מ"חינוך מיני". הספיישלים ששודרו עד כה מזכירים למה התלהבנו מהגרסה המחודשת של הדוקטור אי אז לפני שני עשורים: מצחיק, מטורלל, מרגש והופך את כולנו לילדים בריטים עם עיניים נוצצות. מה רע.

17. The Artful Dodger ("דודג'ר") // דיסני+

אנחנו צריכים עכשיו קצת כיף בחיים. דברים באופן כללי אינם כיף, וגם מה שהיה תמיד כיף איבד לא מעט מטעמו לנוכח המצב. אבל סדרת הרפתקאות שהיא בעצם סיקוול ל"אוליבר טוויסט" ומתרחשת באוסטרליה של המאה ה-19? אם עושים את זה כמו שצריך אז מדובר בכיף על-זמני, ו"דודג'ר" – העוקבת אחר עלילותיו של ג'ק דוקינס נער הפלא בתחום הכייסות והעוקץ, שהיה חברו של אוליבר בספרו הקלאסי של צ'רלס דיקנס – וכעת הוא גבר צעיר, חתיך ושרמנטי-נכלולי שמנסה את מזלו במושבת העונשין. התוצאה מלאה במחוות מענגות למדי לדיקנס ומהנה גם בלי לדעת דבר על סיפור המקור, ותומאס ברודי-סאנגסטר, בעצמו נער פלא שמופיע בסרטים מגיל צעיר מאוד, התבגר לכדי אחלה שחקן יפיוף. כיף.

18. Squid Game: The Challenge ("אתגר הדיונון") // נטפליקס

פייר? לא חשבנו שנחבב את זה. כל הדרמה סביב גודל הפרס חסר התקדים (4.56 מיליון דולר), כמות האנשים שוברת השיאים (456 איש ואישה) והניסיון לשחזר להיט מוזר בפורמט ריאליטי לא נראו לנו מבטיחים מדי. אבל גם בנטפליקס הבינו שהם לא יכולים לפשל פה, והשקיעו כל יכולתם כדי ליצור ריאליטי מלהיב, מרתק, מעניין ואפקטיבי להפליא. לא כל ההחלטות מושלמות (הקטע עם לבחור את מי להדיח קצת מעצבן מדי), אבל תחושת הכל-אדם-לעצמו עובדת נהדר, ומדובר בבידור כיף כמו שריאליטי טוב אמור להיות. הסיום הרגיש קצת מאכזב, אבל אי אפשר לנצח בהכל, לא?

19. A Murder at the End of the World ("הרצח שבקצה העולם") // דיסני+

לא שאנחנו מתמודדים כרגע יותר מדי טוב עם סדרות שיש בהן "רצח" בכותרת, אבל הסדרה הזו של FX/Hulu היא בדיוק האחת שאנחנו יכולים להתמודד איתה (מה גם שהאלימות לא ממש גרפית, שזה טוב כיום). הסדרה החדשה של בריט מארלינג וזאל בטמאנגליז', צמד יוצרי האינדי שאחראים על המיינדפאק של "The OA", עושה בדיוק את מה שהם טובים בו – לשחק לכם בשכל. הפעם הם עושים זאת בעזרת דמותה של דרבי הארט (אמה קורין, הכוכב.ת הא-בינארי.ת הנהדר.ת של "הכתר"), עם שני צירי זמן שונים שמקרינים אחד על השני, שתי סדרות רציחות שצריך לפתור, ו"השרלוק הולמס של ג'ן זי", כמאמר הסדרה. אנחנו רגע לפני הפינאלי, אבל המעריצים רוחשים תאוריות רבות, והסחת הדעת עובדת נהדר.

20. Monarch: Legacy of Monsters ("מונרך") // אפל TV

הנה משהו שלא ציפיתם שיקרה ב-2023: קאמבק של גודזילה. והטוויסט? זה אשכרה טוב. בעידן בו כולם רוצים יקום קולנועי מניב כסף, נראה שדווקא זה של עולם המפלצות עשוי להצליח, עם סדרה שמנסה לאגד את הבלגן ולאחד בין גודזילה, קינג קונג ותפלצות ענק אחרות. הסדרה של אפל TV לוקחת סיפורים מקווי זמן שונים, ומחברת אותם דרך סיפורי המפלצות שהופיעו לאורך אותן שנים. כל הסיפורים כביכול קשורים זה בזה בדרך כזאת או אחרת, ויש ניסיון לאזן בין זמן המסך של המפלצות לזה של הדמויות האנושיות. וזה מצליח, במיוחד כי המפלצות נראות ומרגישות פשוט נהדר, וגם עם תו האיכות של אפל TV, חייבים לומר שהופתענו לטובה.