תל אביב של ימי הקורונה סגורה ומסוגרת. החנויות ברחבי העיר נעולות ומוגפות, ובכל אחת ואחת מהן שלט בודד ועצוב, בדרך כלל בכתב יד, ובו נפרדים בעלי החנות מלקוחותיהם עד להודעה חדשה. אם הייתם לוקחים את כל השלטים האלה ומקבצים אותם יחדיו, הייתם מקבלים תמונה אנושית ומכמירת לב של המשבר שאנו בעיצומו. וזה בדיוק מה שעושה טדי כהן, 40, מעצב גרפי וצלם, שאסף כבר מאות צילומים של שלטים כאלהומציג אותם באתר שהקים לכבודם.

כהן, ירושלמי במקור ובוגר בצלאל, מספר: "אני גר ומסתובב במרכז תל אביב. שלטים וטיפוגרפיה מעניינים אותי. אני תמיד מסתכל על שילוט במרחב העירוני. התחלתי לשים לב לשלטים שאנשים שמים בכניסה לחנויות שלהם בגלל הקורונה וחלק מהם היו מעניינים גם עיצובית וגם תוכנית. אז התחלתי סתם לצלם את זה".

כמה צילומים כאלה כבר יש לך באוסף?
"התחלתי עם איזה מאה וכרגע הגעתי ל-900. אחרי הצילום ה-100 נכנסתי לאובססיה. כולם שונים ומעניינים. מעניין להסתכל על זה ויש בעצם תליית הדף המסכן על החלון משהו מוזר. ב-2020 מי שם דף על החלון? מסתבר שכולם".

מה מקור העניין מבחינתך?
"איך שבעלי העסקים בוחרים לעצב את האמירה שלהם. זה מספר הרבה על העסקים האלה, על האנשים האלה שמאחורי השלטים.יש אנשים שמקשקשים, מנסים להצחיק, יש כאלה שמדפיסים, קורקטיים. אפשר להבין את האופי של בעל העסק ואת ההתייחסות לקורונה במצב הזה – יש כאלה שאופטימיים, פסיביים, מתבאסים. ססססאמק סגור. כל הרגשות שזה מעורר".

וזה גם שירות לציבור.
"אני עובד בנקסאר שזה סטארט אפ של מצלמות רכב, ואני מרגיש שהייתי סוג של מצלמת רכב כשצילמתי את הפרויקט הזה.ככל שהמשכתי אמרתי שאם זה עולה לאיזשהו אתר, זה סוג של פרסום או עזרה לעסקים הללו. אני לוקח את מה שהם כתבו רק למי שמגיע לחנות ובעצם שם את זה אונליין".

איך התגובות?
"קיבלתי מלא תגובות בסטורי על זה, אז חשבתי שאם זה מעניין אנשים כמו שזה מעניין אותי, אמשיך. למי שמכיר אותי זה די מובן. פרויקט משוגע. בעלי העסקים לא הבינו מה אני עושה. למה אתה מצלם? למה זה? הסברתי לבעל חנות דגים בבן יהודה שאני עושה פרויקט צילום. אמר לי: 'החיים שלך דבש'. אם זה מה שמעסיק אותי עכשיו, הכוונה".

יאללה תביאו כבר חיסון, כמה זמן

או.קיי בומר

לכל איש יש ג'ייל שנתנו לו הוריו

בס"ד, חסר לנו עוד איזה בס"ד פה

ברור שבקטע טוב, איזה קטע אחר יש

• הבועה
• קורונה
• החנויות הקטנות של תל אביב
• צילום
• חנויות