חלוצות זועמות ונפלאות ומסעדה שהיא קהילה. העיר של אביתר ברעם

>> אביתר ברעם הוא איש יין טוטאלי, והוא מנהל כיום את תחום היין במלון דה ג'ורג' שהחליף לאחרונה בעלים אך נותר נהדר. הוא היה גם ממקימי בר היין המעולה בוסר, ובנוסף הוא מוציא טיולי יין לרחבי העולם דרך Vinspiration ומייעץ למסעדות וברי יין. בקיצור, אם אתם אוהבים יין – חובת מעקב (אבל אם אתם מסתבכים עם אישומי סטוקינג והטרדה זאת בעיה שלכם). "כיוון שכל המקומות שבחרתי מוכרים לעייפה עד בנאליות – ואין צורך לספר עליהם כי כולם מכירים אותם, אכתוב על כל אחד מהם מה המשמעות שלו בשבילי", הוא מבהיר.

1. בר 51 // בוב (ואל תכריחו אותי לבחור ביניהם)

הבית הראשון שלי בעיר. עברתי לתל אביב מירושלים כדי לפתוח את בר 51 בתור המנהל והסומלייה, והוא היה דריסת הרגל שלי בעיר והצלחה ענקית ומרגשת. לשמחתי הרבה הרגע עברתי לגור ממש קרוב אליו, ועכשיו אני שורץ שם וב"בוב" – בר היין החדש של הקבוצה, מקום נעים ושפוי, שילוב נדיר מאוד בעיר הזאת. את בוב מוביל חבר קרוב וסומליה פנטסטי, מור בן שמעון, שזכיתי להיות המעסיק הראשון שלו בעיר ולקחת אותו ופשוט לתת לו לעשות מה שהוא יודע. ביום שהכרנו אמרתי לו שהוא יחליף אותי כשאעזוב, וכך היה.
הירקון 59 תל אביב // טרומפלדור 17 תל אביב 

2. הבסטה

אין מה לעשות. הבית. המסעדה האהובה עלי כשאני צריך מסעדה, הבר האהוב עלי כשאני צריך בר, הקהילה שלי והאנשים שאני הכי אוהב. איך העזתי לכתוב "קהילה" על מסעדה? כי כשארגנתי מכירה של הספר של אבא שלי ז"ל כדי לגייס כסף לטיפול הרפואי שלו, בסטה קנו 16 עותקים כדי לחלק לקבועים שלהם, ואפילו לא סיפרו לי שהם עשו את זה.
השומר 4 תל אביב

3. ג'יאקונדה

ה-מקום שלימד אותי יין עוד לפני שעברתי לפה בכלל. חלוצות, אמיצות, קשוחות, זועמות ונפלאות. הכרנו כשהן התארחו במונא לספיישל איטליה של שי דגן ואני הייתי מלצר נלהב מאוד. לאחר מכן הן הזמינו אותי לטעימה המקצועית הראשונה שהייתי בה בחיי ונסעתי מירושלים לכיכר מסריק לטעום 28 יינות (עדיין יש לי את רשמי הטעימה איפשהו – לשבת אצל (ועם) ענת ורפאלה זה שילוב של תרפיה, אקדמיה והדוניזם.
פרישמן 73 תל אביב

4. פרא

עוד חבורה של אנשים שאני מעריץ. אני משתדל לבוא להפריע להם לעבוד לפחות פעם בשבוע, והאוכל (הפנטסטי) זה אפילו לא האישו מבחינתי. אין אווירה יותר כיפית בעיר מלשבת על הבר של פרא, וזה הדייט הקבוע של קורל, בת הזוג שלי, מהרגע שהתחלנו לצאת. שווה לציין שתפריט היין נפלא ומתומחר נמוך מאוד ביחס לעיר.
נחלת בנימין 27 תל אביב

5. אברי

מעבר לזה שזה נאו-ביסטרו פריזאי באותה המידה שהוא תל אביב, שהאוכל של אדר לוטן פנומנלי ואינטליגנטי. אני מת על מקומות בילוי דינמיים – ואברי עושה את זה נהדר. זו מסעדה לכל דבר שיכולה להיות קז'ואלית ויכולה להיות פיין דיינינג בהתאם למצב הרוח, זה בר יין, וזה גם מקום המפלט שלי לשבת עם אדר, מיכאל וגנאדי אחרי משמרת ולהוריד את הסרוויס יחד.
אחוזת בית 5 תל אביב

>> הבניין הכי מכוער בעיר ומקום לערוך בו משתה // העיר של ניר קליינר
>> היסודות הסמויים של העיר וחוף פראי ומשוחרר // העיר של ישי בן משה

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

חשוב:
כל מקום בו יש דרי רחוב שלא מקבלים אף מענה, לא מהמדינה, לא מהעירייה ולא מהסביבה. 

לא חשוב:
המזרקה בביאליק מכוערת ולא מתאימה לשאר הכיכר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שלומי שבן חוגג 20 שנה ל"עיר" (למרות שהאלבום יצא ב-2007) באופרה תל אביב. כי אני אוהב אותו מאוד כיוצר וכחבר (גילוי נאות: כל המדור הזה גילוי נאות). כי "עיר" היה האלבום ששמעתי כל יום בכיתה י"ב, כי שלומי הרים מופע שאפתני, מרשים, מרגש, יפהפה וקורע מצחוק – וכי זו הפעם הראשונה שקורל ואני הלכנו להופעה יחד.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"במחילה מכבודה של אשת המערות" של אופיר טושה גפלה. כי הוא הסופר הישראלי שאני הכי אוהב מגיל 14, כי זה ספר על אבא שנפטר שיצא בדיוק כשאבא שלי נפטר, וכי הכתיבה של גפלה כל כך מרגשת ומנתקת אותך מהעולם שאתה נמצא בו – שזו המחמאה האולטימטיבית שאפשר לתת לספר.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
עומדים ביחד, כי אני מהדור בו "שלום" ו"שותפות ערבית-יהודית" לא היו גסות, כי זה היה מאבק חייו של אבא שלי ואני חייב לו את זה וכי אין שום ברירה אחרת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אסף ויותם דוקטור, שהעשייה החברתית שלהם אפילו יותר מרשימה מהעשייה הקולינרית המאוד מאוד מרשימה שלהם. עקרונית, הייתי מצביע למפלגה שלהם בלי לחשוב פעמיים.

מה יהיה?
הרבה יותר חשוך, אפילו מהמצב המזעזע הנוכחי, לעוד כמה שנים עד שישתנה. לאחר מכן דור של תקווה ושל שינוי ושל מקום הרבה יותר טוב, ואז גם ככה ההתחממות הגלובלית תגמור עלינו. סליחה, אני דאונר.