בילוי לשבת בבוקר וקסם בתוך אתר בנייה נצחי. העיר של איוה כפרי

איוה כפרי. צילום: שרה פייגין
איוה כפרי. צילום: שרה פייגין

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: האמנית איוה כפרי פותחת תערוכה חדשה בגלריה רו ארט, חוזרת אל המקומות שגדלה בהם כילדה וכאמנית, וממליצה על מקום שאפשר לפגוש בו אנשים שלא זכרתם שאתם מתגעגעים אליהם (נו, תנחשו)

1. הים

גדלתי בתל אביב מול חוף שרתון, כך שהים היה תמיד חלק ממני. למדתי להעריך אותו ביתר שאת בשנים בהן גרתי בפריז, עיר ללא ים. מאז שחזרתי אני משתדלת לעבור דרכו כמה שיותר, אם זה לשחות בו כשיש ים טוב (הדבר האהוב עלי בעולם) או לעשות בו הליכות בחורף או אפילו רק לנסוע דרכו עם האופניים ולהתבונן בו. תמיד יש בו משהו שמצליח להרגיע ולאזן אותי. זה טבע בתוך העיר, ועוד סוג הטבע האהוב עלי. לפני חצי שנה הסטודיו שלי חזר להיות בבית בו גדלתי (אחרי 13 שנים בחללית בירקון 70) ושוב יש לי את נוף ילדותי והאינסופיות המרגיעה של הים מול עיניי. השילוב הזה יצר אצלי איזה חיבור יצירתי קצת אחר ומפתיע מבחינתי, שאת תוצאותיו אני מציגה החל מיום חמישי שעבר בתערוכה החדשה שלי בגלריה רו ארט.

והים הוא בחינם. חופי תל אביב במהלך סגר הקורונה, 2020 (צילום: שאטרסטוק)
והים הוא בחינם. חופי תל אביב במהלך סגר הקורונה, 2020 (צילום: שאטרסטוק)

2. מוזיאון תל אביב

גדלתי בתל אביב, ומכיתה ג' הייתי הולכת לחוגים של מוזיאון תל אביב בדובנוב, הייתה גם שנה שהחוג היה במוזיאון עצמו. היינו משוטטים שם ובוחרים עבודות שאנחנו אוהבים ומציירים אותן, ועד היום כשאני מסתובבת שם, בחלק של האימפרסיוניסטים, יש עבודות שאני אוהבת מגיל כל כך צעיר שהן מרגישות לי חלק מה-DNA שלי. לפני עשר שנים, כאשר זכיתי בפרס רפפורט לאמן צעיר וחלק מהפרס היה תערוכת יחיד במוזיאון (ובעקבותיה הייתי מוצגת באוסף של המוזיאון כמה שנים), זו היתה לי כזו סגירת מעגל מרגשת: המקום בו גדלתי, ועיצב במובנים ראשוניים ומהותיים את תפיסת האמנות שלי, בחר להציג עבודות שלי. שאול המלך 27

הבית של כולנו. מוזיאון תל אביב (צילום: אלעד שריג)
הבית של כולנו. מוזיאון תל אביב (צילום: אלעד שריג)

3. גלריה רו ארט

לפני בדיוק עשר שנים הצגתי שם את תערוכת היחיד הראשונה שלי (בשבוע שעבר פתחתי שם את התערוכה הרביעית שלי). מהרגע הראשון, שמעון בן שבת – שהוא בעצם הגלריה – וכל מי שעבד לצידו נתנו לי גב ואמונה בכל מה שבחרתי לעשות. זכיתי לראות עם השנים את הגלריה גדלה ומתבססת, והעובדה שמתחילת דרכי האמנותית והמקצועית פה בארץ יש מקום שהוא כמו בית בשבילי, שעם כל תהפוכות החיים נותן לי כל כמה שנים במה וזרקור על מי שאני ומה שאני עושה, ושתמיד סקרן וחיובי כלפי העבודה שלי – הוא דבר מאוד לא מובן מאליו. המרץ 3

4. בית ליבלינג

אני גרה לא רחוק וכיכר ביאליק יחד עם בית ליבלינג הם מהמקומות היותר נעימים שיש בעיר, משהו קצת אירופאי באווירה ועם זאת כל כך תל אביבי. תמיד יש שם תערוכות מעניינות ויש שם קפה חמוד עם גינה יפה וסדנאות יצירה שהילדים שלי אוהבים ללכת אליהן. בילוי מושלם לשבת בבוקר. אידלסון 29

ועם זאת כל כך תל אביבי. בית ליבלינג (צילום: אביעד בר נס)
ועם זאת כל כך תל אביבי. בית ליבלינג (צילום: אביעד בר נס)

5. הנילוס

מקום שתמיד נעים לי להגיע אליו. לפגוש חברה לכוס יין או סתם לצאת להתאוורר ולפגוש אנשים שלא זכרתי שאני מתגעגעת אליהם. האירוח של מורן והיופי של המקום, עם כל הצמחייה הפראית שלו והתאורה הנעימה, שאפילו הפיכתו של אלנבי לאתר בנייה נצחי לא הורסים את קסמו. אלנבי 33

נילוס. (צילום: ענת ברזילי)
נילוס. (צילום: ענת ברזילי)

>> איוה כפרי היא אמנית, בוגרת לימודי אמנות בפריז. זוכת פרס רפפורט לאמן צעיר לשנת 2013. בימים אלה היא מציגה את תערוכת היחיד "לבה" בגלריה רו ארט

איוה כפרי, גלריה רו ארט
איוה כפרי, גלריה רו ארט