אפרת אנזל יודעת איפה האוכל הכי טוב בעיר. אלה המקומות שלה

אפרת אנזל (צילום: טל סיון ציפורין)
אפרת אנזל (צילום: טל סיון ציפורין)

"העיר שלי" - מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: אפרת אנזל, אוצרת אוכל ויוצרת תוכן קולינרי, מנחה (עם אורן לוקסי לוקסנבורג) את פודקאסט האוכל העברי הראשון "לדבר זה לא משמין". היא בחרה 6 מקומות אהובים, כי 5 זה פשוט מעט מדי

22 בספטמבר 2021

1. הבסטה

אל הבסטה נקלעתי במקרה שבועות ספורים לאחר שנפתחה, אי שם לפני 13 שנים. מאז מדובר בסיפור אהבה שמתחיל בעובדה שתמיד תהיה שם כוס יין שאני לא מכירה, ונגמר בצלחת או שתיים של מנות שהן שיר הלל לחומרי הגלם הכי טריים והכי טובים שיש, שחוברו יחדיו, במגע עדין ורגיש, לצלחות נונשלנטיות וכל כך טעימות. אבל מעבר לכוסית ולצלחת, הבסטה היא פשוט הבית.
השומר 4

לפעמים סיגר הוא לא רק סיגר. הבסטה
לפעמים סיגר הוא לא רק סיגר. הבסטה

2. המקום בו עמרי סמדר מתקלט

אני נשואה למוזיקאי יוצר שהוא גם די ג'יי, או בעצם די ג'יי שהוא גם יוצר. כך או כך מדובר בבחור שיודע לספר סיפור דרך האוזניים ולקחת אותי ואת הקהל למסע מלא ברגש. אז למרות שעמרי משמיע לי כל טרק חדש שיוצא, החוויה של מוזיקה בסאונד של מועדון היא עוצמה אחרת לגמרי. פעם בחודש ככה אני קופצת לקלאב שבו הוא מתקלט, ללילה של מוזיקה שגורמת לאנשים – ואני ביניהם – להתעלות רוחנית. כדי לדעת איפה התקלוט הבא אפשר לבדוק באינסטגרם שלו.

3. דה טאקו

הגעגוע התמידי לרחובות הצבעוניים של מקסיקו הועם במקצת כשנפתח דה טאקו של השף שחר וולמר. סוף סוף יש בעיר דוכן טאקו כמו שטאקו אמור להיות: מהיר, פשוט, טעים. טורטיות קמח תירס אמיתיות, מילויים צנועים אך לא שגרתיים ושלושה רטבים חריפים, שרוקדים על הלשון, מרכיבים סטריט פוד כיפי במיוחד. בדרך לפגישה או בסופו של יום אני עוצרת את האופניים לעשר דקות, מתדלקת שני טאקוס וממשיכה לדרכי בפה בוער ובבטן שמחה. נחמני 39

דה טאקו (צילום יח"צ)
דה טאקו (צילום יח"צ)

4. עלמה ביץ'

בכל פעם שאני מגיעה לחוף הקטן שמשמאל למסעדת מאנטה ריי, אני לא מבינה איך החוף המתוק הזה כל כך מאוורר ולא עמוס באנשים: פיסת חול נקיה, שירותי הצלה שגרמו לי להתאהב במציל, וקיוסק עם קלמרי מטוגן ומרגריטות קפואות למקרה שצריך לסגור גם את הפינה של ארוחת הערב. וזה עוד לפני שאמרתי מילה על החניה הצמודה במחירי בדיחה לתושבי העיר. חניה?! כן כן, חניה. מצטערת, לא מצליחה לדווש על האופניים עם כל הציוד וילד מלא בחול.

מרגריטה בקיוסק (צילום: מאנטה ריי)
מרגריטה בקיוסק (צילום: מאנטה ריי)

5. הפיצוציה של גדי ורונן

גם אחרי שעברתי לאזור הבימה, הלב שלי לנצח יזכור חסד נעורים לשכונת בזל, שרק כשגרים בה מבינים עד כמה היא שכונה. לגדי ורונן, מהפיצוציה שמול הרחבה של בזל, יש חלק בלתי מבוטל בכך שהשכונה הזו הרגישה לי כבית. הפיצוציה שלהם "קליית חממה בבזל" היא ה-מקום לקנות בו פיצוחים, לקבל משלוח, לשמור שניה על העגלה של הילד, להשאיר מפתח, לנפח בלונים, ומעל הכל – לחלוק מתכונים עם בשלן העל גדי, איש קולינרי בכל רמ"ח איבריו. כשאתם שם, תבקשו ממנו יפה לתת לכם להציץ בספר הבישול האלטרנטיבי שהוציא לא מזמן.
בזל 36

6. ספריית אסיף, המרכז לתרבות קולינרית

יש לי בבית ספריית ספרי בישול מרשימה, אבל ספריית אסיף מגלה לי בכל פעם ספר חדש, ומעבר לכך – היא מקום שממלא אותי בהשראה. לפעמים אני מגיעה, מרפרפת על הכותרים, בוחרת כמה ספרים, ובשקט ובריכוז ששמור רק לספריות, ובחיבור בין כמה ספרים אקראים, בוקעים רעיונות חדשים לאירועים, ארוחות, פסטיבלים או פרקים חדשים בפודקאסט שלי "לדבר זה לא משמין".
לילינבלום 28

אסיף (צילום: עמית גירון)
אסיף (צילום: עמית גירון)

לעמוד הספוטיפיי של פודקאסט האוכל "לדבר זה לא משמין"