הסטייליסטית החייכנית הזו בדיוק אצרה את התערוכה "אופנה חיה", שהביאה 12 מעצבי אופנה ישראלים ליצור פרטים בהשראת בעלי חיים, אבל החיים העירוניים שלה כוללים הרבה טבע, ים ומזגן של מוזיאונים. בונוס: הרמות לעשיית החברתית של מוטי רייף
גילי סיוון-כהן (כאן עוקבים) היא אוצרת, מפיקה וסטייליסטית אופנה, וגם מטפלת בנשימה מעגלית, שמאמינה בכך שאושר תמיד באופנה ושהאקססוריז הכי חשוב הוא חיוך. בימים אלו היא אוצרת את התערוכה "אופנה חיה" במוזיאון האדם והחי בפארק לאומי רמת גן, המציגה 12 מעצבי אופנה ישראלים שבוחנים את הקשר העתיק בין האדם לעולם החי דרך אופנה, גוף וטבע, ומציגים דגמים בהשראת בעלי חיים מתוך האוסף המדעי של המוזיאון, ויציג גם את הפוחלצים והפרטים מן האוסף שהיוו השראה.
>> פיצה בגודל שולחן סלון ושקיעה שמרדימה. העיר של מינדי ארליך
>> הסנטר של הילדות והסופר של יפו. העיר של ליהיא אם
>> ספסל גלישה ואחד הכריכים הטעימים בעולם. העיר של אילן הייטנר
1. חוף מציצים וחוף הילטון
חופי הבית שלי. אני אוהבת לעשות הליכות בים, וזו תמיד תהיה נקודת ההתחלה שלי. חוף מציצים המיתולוגי זה המקום שאני אוהבת להתחיל איתו את ההליכה, או לסיים שם על פלח אבטיח. אוהבת אותו בכל ימות השנה, גם בקיץ וגם בחורף. זה המקום שלי גם להעביר את סדנאות הנשימות שלי, קו ראשון לים.

2. מוזיאון תל אביב לאומנות
במיוחד עכשיו בקיץ , שחייבים מזגן. זה המקום שאני הכי אוהבת לשוטט בו, ולקבל השראות מהתערוכות המדהימות שמוצגות שם.

3. שוק הפשפשים ביפו
אני מרבה להנחות שם סיורי אופנה, כי הוא כל כך אקלקטי צבעוני ומגוון, ומשלב בין ישן לחדש, בין עבר לעתיד. יש שם שפע של מקומות, והוא מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש.

4. סוהו האוס
אחד המקומות היפים והסטיילסטים בעיר. ממש אוהבת להגיע לשם – המבנה היסטורי ומטורף , הבר שלהם מטריף, וזה מרגיש לי קפיצה קטנה לחו"ל כשאני שם.
יפת 27, יפו

5. נווה שכטר
מרכז לתרבות ואומנות יהודית עכשווית שממוקם באחד המבנים היפים בתל אביב. יצא לי להעביר שם סדנאות נשימה באחד החללים המטורפים בעיר, וגם להשתמש בחלל העליון לתערוכות שאצרתי, ויש שם בית קפה מופלא וטעים טעים, לורנץ ומינץ.
שלוש 42, תל אביב

מקום לא אהוב בעיר
התחנה המרכזית החדשה בתל אביב. אחד המקומות הכי חסרי מעוף שנחשבים לסמל של תכנון עירוני כושל. מבנה ענק, מבוך של קומות, חלקים נטושים, חנויות סגורות ואזורים ממש מוזנחים. מרחב כזה מדהים עם פוטנציאל מטורף, מבאס לראות שלא נעשה שם כלום.

השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"פריסיליה מלכת המדבר" בהבימה. נהניתי מכל רגע, צחקתי ובכיתי בו זמנית. שחקנים מופלאים, בראשם מיכאל בן דוד המוכשר, טל קלאי הנפלא, מושיק גלאמין הנדיר, לי בירן המופלא ועוד קאסט נפלא של שחקנים וזמרים פשוט משובחים. תלבושות מרהיבות, שירים מטורפים, אני אלך לראות בוודאות שוב ושוב.
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"המופע של עידן עמדי – סופרמן". לראות אותו על הבמה אחרי הפציעה הקשה שלו, זה נותן השראה ותקווה. זה בעיני הניצחון הגדול שלו ושלנו. "כבר לא מפחיד אותי למות, יותר מפחיד לא לחיות", וזה בדיוק המקום שלנו של כולנו אחרי כל ההתמודדות הקשה – לבחור לחיות חיים מלאים, לטרוף את החיים למרות הפחד, הכאב והאובדן.
לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ממליצה להתנדבלעמותת "גםאני",אחת העמותות המרגשות והמשפיעות בישראל עבור נשים שמתמודדות ומחלימות מסרטניים נשיים. זאת עמותה שמידי שנה יש לי את הזכות להפיק עבורה את ה"פינק פארטי", והיא יקרה מאוד לליבי. גם עמותת "לשון הרע לא מדבר אליי", שהקים חברי היקר דוד הלפרין, היא עמותה מופלאה שמקדמת שיח חיובי בחיים וברשת. עשינו יחד מספר פרוייקטים מרגשים, והיא אחת העמותות החשובות.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
חברי הטוב מוטי רייף, אחד האנשים הכי טובים שאני מכירה. יזם, מפיק, חבר מועצת העיר ובעל עשייה חברתית עניפה. מחבר תמיד בין יצירה לעשייה חברתית, פועל שנים להעצמת נשים, והעצמת ועזרה לאוכלוסיות חדשות. בזכותו יש לנו את שבוע האופנה הישראלי בעיר תל אביב. הוא גם זה שהכניס את האופנה הישראלית למפה הבינלאומית, ואחראי לשינוי תפיסת היופי בעזרת שבירת אידאלים צרים של מראה חיצוני, שילוב של נשים בגילאים שונים והרחבה של הגדרת היופי הישראלי.
מה יהיה?
אני חושבת שיהיה טוב מאוד, אני חושבת שיש הרבה חוסר ודאות בעולם, אבל לצד המשברים יש התעוררות מטורפת של קהילות, התנדבות ורצון לריפוי וחיבור . אני מרגישה שאנשים בעת הזאת מחפשים יותר עומק, פחות רק להצליח ויותר להרגיש שייכות, בריאות, יצירה והשפעה. אני חושבת שהשאלה החשובה היא לא רק מה יהיה, אלא איזה חלק אני רוצה ליצור במה שיהיה ואני רוצה ליצור חלק שמביא חיבור, חמלה ותקווה. החלק שלי הוא להמשיך לחבר יופי פנימי לחיצוני, בין יצירה למשמעות, בין אנשים לסיפורים שלהם. להביא אור קטן ואמיתי למקומות שבהם הוא הכי נחוץ.
