>> ורד נסים (למה שלא תעקבו) היא אמנית רב-תחומית בולטת בסצנה, ובימים אלה היא מציגה בגלריה העירונית רמת השרון את תערוכת היחיד "מתאבקת על החיים" באוצרותה של רחל סספורטה, ובה היא מציגה מיצב וידאו, צילומים ואובייקטים דרכם היא עוסקת בקינת נשים ובהתמודדות עם אובדן. אתם צריכים לראות את זה.

>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל // העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון
>>קפה בת"א של פעם והממולאים הטובים בעולם // העיר של יסמין רביב

1. הבית שלי ברחוב מטלון

אני יודעת שלכתוב "הבית שלי" נשמע כמו התחמקות, אך בזכות קצת עזרה ובזכות מחירי הדירות שהיו אז זולים הצלחתי לקנות את הדירה שלי. היא נמצאת בקרבת התחנה המרכזית ובמשך 12 שנים גרתי בה, והיא שימשה לי גם לסטודיו. כשילדיי נולדו עברתי לגור בחולון בקרבת הוריי על מנת שאוכל לקבל מהם עזרה. עזבתי את הבית מתוך ידיעה שכשהם יגדלו קצת אחזור איתם. הרגע הזה מרגיש קרוב יותר, אבל גם התרחק לאור כל האתגרים של השנים האחרונות. אני מרגישה געגוע אליו ומידי פעם תוהה מתי אוכל לחזור, איך זה ירגיש עכשיו כשכל כך הרבה השתנה.

2. רחוב אלנבי

פעם, עוד לפני שנולדתי, רחוב אלנבי היה רחוב ארוך שנע מכיכר המושבות. אחת הכיכרות המרכזיות הראשונות של העיר, שהסתיימה בקזינו גלי אביב. כיום הרחוב השתנה, אבל אפשר להרגיש את העיר דרכו. למרות ההזנחה, למרות החפירות, למרות הסכנות להידרס על ידי קורקינטים ולמרות הרעש – אני אוהבת את הרחוב. את הסיפור של לנסות למצוא מוצא חדש לים, עיקוף לנתיבים של יפו, את הקצב, את החנויות שמציעות שפע המוני לצד חניות בוטיק.

3.מקס סטוק קינג ג'ורג'

אני תמיד עושה קניות במקס סטוק. יש שם מבחר עשיר ומשונה של דברים שאני רוצה ולא צריכה. יש שידות לילה, חומרי יצירה, בגדים, חיישני תנועה, הכל. אני חושבת שמקס סטוק הוא קצת השתקפות של יצירות אמנות בעיניי. המקום מצביע על שפע חסר תכלית מהסוג הדמוקרטי. יש שם באמת אנשים שלא תמצאו בחנויות אחרות שהמכנה המשותף של כולם הוא לרוב שותפות גורל של אנשים שמחפשים מציאות, שמחפשים שפע שאין בו צורך אבל שיש כמיהה גדולה אליו. יש הרבה סניפים בעיר אבל הסניף הזה הפך להיות אחד מהאהובים עלי. תמיד מתרחשים שם סיפורים ודרמות.
קינג ג'ורג' 48 תל אביב

4. בסריגתא

חנות בשדרות ירושלים.יש לי אהבה גדולה למלאכות יד. אני לא יודעת לסרוג לצערי, אבל עוד לפני שהילדים נולדו התחלתי להסתכל יותר על בובות. בובות צמר בעיקר. יש כמה חנויות מופלאות בעיר וקשה לבחור רק אחת. אני רוצה להוסיף לרשימה גם אתחיים רפאלבאזור שוק לוינסקי, מסעדתקאנוהוייטנאמית, את חנות הבגדיםקאלה, ואת חנות חומרי היצירהקנבס.
שדרות ירושלים 53 יפו

5. D-STORE

חנות שנמצאת באלנבי, שכמו שציינתי, הוא רחוב אהוב עליי. הייתי יכולה לבחור עשרות חנויות רק מתוך אלנבי. הן חלק ממה שהופך את הרחוב לנהדר ולהפך. שני הילדים שלי על הרצף, והחנות מוכרת כל מיני דברים שונים ומשונים שמיועדים לילדים על הרצף או עם הפרעות קשב וריכוז. אסתטית החנות לא נראית כמו משהו יוצא דופן, אבל הסבלנות של האנשים שעובדים שם ראויה לציון. הם יסבירו וישכנעו להרגיש את השמיכות הכבדות, לגעת בצעצועים מרגיעים. אני מאמינה ומרגישה שהמקום נוצר מתוך אהבה ונסיון להבין חוויה אחרת של העולם. מתוך האינטראקציה עם המוכרים בחנות יכולתי גם רגע להתנתק מההוויה שלי ולחוש דברים בצורה אחרת.
אלנבי 119 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

מוזיאון תל אביב. אני מאוד אוהבת את המוזיאון, אבל שתי נקודות מפריעות לי בו: ראשית, האדריכלות שלו. המחשבה על בניית מונומנט עצום מרגישה כמו קפריזה אדריכלית אומללה. כזו שלא לוקחת בחשבון את האנשים שמבקרים במוזיאון ורוצים לראות אמנות. יש שם חללים גדולים שמובילים לשום מקום ומקשים על ההתמצאות. הנקודה השנייה קשורה למיקום של המוזיאון מול הקריה. אני יודעת שההימצאות של בסיס צבאי מול המוזיאון המרכזי היא קצת סמן של הישראליות, של הקיום המופרע שלנו שאנחנו מנסות לנרמל. הייתי רוצה שהסמליות המיליטריסטית הזו תהיה מאחורינו מתישהו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
אני רואה המון המון תערוכות. יש הרבה דברים שאני אוהבת ושפותחים לי את הלב, אבל אני רוצה רגע להגיד שאני אוהבת אתשוק חג המולד ביפו. הוא נותן לרגע תחושה שיש אפשרות של קבלת דתות אחרות, אנשים אחרים, דברים שמאוד חסרים במדינה כרגע ושהלוואי ויהיו הרבה יותר מהם ושארועים כאלו יתפרשו ויהפכו למגוונים ומקובלים יותר. אני רוצה לפרגן גם לתוכנית"דקותיים"שמשודרת בכאן. הגישה ליצירה דוקומנטרית של איתי אשר מצוינת וישירה, ולא שיפוטית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
חייבת להודות שברגעים המעטים שהיה לי זמן, ובגלל שיש לי את הצידוק של לראות המון אמנות אני מרשה לעצמי לשקוע באסקפיזם מוחלט סטייל תוכניות בישול. בנוסף ממליצה בחום ואהבה על "מקום שמח" של נועה קולר ורם נהרי שמצליחה לתאר משפחה ודינמיקה משפחתית בצורה מרגשת ושובת לב.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש המון צורך בעזרה מהמון כיוונים. כל הפוסט טראומה, התמכרויות שהלכו והחריפו סביב המלחמה, ארגונים פוליטיים חשובים ובאמת נראה שעל האזרחים מוטל לנסות ולטפל ולהחזיק את הכל. שאין מבוגר אחראי בנמצא. בזמנים האלו אני חושבת שצריך להחזיק ולשמור גם על אנשים שהמצוקה שלהם לא באור הזרקורים כרגע כמו ארגונים שמטפלים בקשישים עריריים. בזמן הקורונה היתה קצת יותר מודעות וחשוב לא לתת לה להתפוגג בתקופה הזו שיש כל כך הרבה צורך ומצוקה. יש כמה עמותות כמו "מטב", עמותת "לתת" וכמובן לעמותת "קשת" המופלאה והחשובה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
נראה לי כרגע לכל העיר, להרים לכולם, ולנסות על הדרך להזכיר להם שלמרות שזה בסדר להנות שלא ישכחו את הדברים החשובים ושלא יתנו להסחות דעת ולרצון לברוח להשתלט עליהם. מבין כולם אני בוחרת להרים לשלומית ברויר ולרחל סספורטה, שתי האוצרות האחרונות שעבדתי איתן על תערוכת יחיד ושתיהן נשים מקצועיות ונפלאות שחובה להרים להן .

מה יהיה?
אני לא סופר אופטימית כרגע אבל אני יכולה להגיד שאני מקווה שיהיה טוב, וזה גם משהו בימינו. אני רוצה להאמין שיהיה טוב, אבל בקונפליקט מתמשך עם המציאות מסביב. אני מקווה ממש שיהיה שיקום וחמלה ובקרוב.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• רחוב אלנבי
• קינג ג'ורג'
• סריגה
• מוזיאון תל אביב