ברים שמדברים חו"ל ושחיתות בארוחת הבוקר. זאת העיר של יובל פכלר

שף יובל פכלר סגר את מסעדת סלבה וידה, מחלוצות אופנת הפופ אפ המקומית, עם פרוץ הקורונה. כשמסעדת מנרה במלון שרתון נפתחה, הוא החליט לנסות את מזלו כמנהל מטבח ומשם התקדם לעמדת שף ראשי. בשבעה באוקטובר הוא התכונן לפתוח את המסעדה לסרוויס מוצ"ש. "אני זוכר שלאט לאט הטבחים התחילו לדבר על מחבלים ולא הצלחתי להבין מה קורה. בהמשך התברר שאנחנו עוברים גיהינום". לאחר מספר ימים שבהם הייתה המסעדה סגורה החלו פכלר וצוותו לבשל לחיילים ולמפונים במשך כמה שבועות, ושילבו במטבח מפונים שהשתכנו במלון. "כל מי שנראה שבישול יכול לעשות לו קצת סדר בחיים ורצה בכך, קיבל משמרת ונכנס לעבודה".

>> העיר של כנרת רוזנבלום: גן העדן הזמני שמאחורי שוברי הגלים

1. נורדיניו

אני אוהב לפתוח את הבוקר על קפה ומאפה בנורדיניו. יש שם את כל מה שמוח קולינרי מושחת יכול לדמיין, ואני רוצה להזמין הכול.
נחלת בנימין 27

נורדיניו (צילום: אנטולי מיכאלו)

2. קפה XOHO

הגו טו שלי לארוחת בוקר, מקום קליל ובריאותי בסגנון אמריקאי. אני אוהב את האווירה ואת האוכל, במיוחד בייגל פתוח עם קרים צ'יז, סלמון, צלפים ובצל שמזכיר לי את ילדותי בארה"ב. כשאני רואה את המנה הזו בתפריט ויודע שהיא מבוצעת טוב, אני תמיד מזמין אותה.
בן יהודה 73

בייגל סלמון (צילום מתוך האתר cafexoho.com)

3. האחים

לצהריים עם חברים אני אוהב לשבת במסעדת האחים, בגלל האווירה והאוכל. יש לי הערכה רבה לאחים על מה שהם עשו במהלך המלחמה לטובת הצבא והחברה הישראלית, ותמיד הם עושים במסעדות שלהם דברים מעניינים.
אבן גבירול 26

כך זה נראה בפרוץ המלחמה. מסעדת "האחים" (צילום: שרון בן דוד)

4. הלנה בר

בר יין שמייצג בעיניי את מה שקורה היום – האופן שבו אנשים אוכלים או רוצים לאכול מבחינה חברתית וכלכלית ובאופי הבילוי. מקום של דרינקים ונשנושים שעושה עבודה מצוינת.
תרס"ט 6

זמן הפינצ'וס. הלנה (צילום אפיק גבאי)

5. ורמוטריה

מקום שיושב בנישה של הלנה ומדבר באותה שפה של מנות קטנות ואווירת חו"ל. חזרתי לא מזמן מטיול קטן במדריד והוורמוטריה מזכירה לי מקומות שראיתי שם.
נחלת בנימין 25

ורמוטריה (צילום נועם פריסמן, O'lala Creative)

מקום לא אהוב בעיר

ברוב הקריירה שלי בארץ ובחו"ל יצא לי לעבוד קרוב לחוף הים ושם אני גם מוצא את השקט שלי. המצב של חופי העיר מדאיג בעיניי, עצם העובדה שמאפשרים הכנסת פלסטיק וסיגריות שמגיעים לבסוף לים ומזהמים אותו. כשהביוב מתמלא בחורף הכל נשפך לים ויש לי חברים שגולשים ומספרים על זוהמה. עצוב לי כי זה הים שלנו והוא גם ככה דליל. אנחנו צריכים לשמור עליו והעירייה צריכה לעשות מה שהיא יכולה כדי לשמור על החופים נקיים.

טינופת וזוהמה. חוף הים בתל אביב (צילום: גטי אימג'ס)

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זו המלחמה הראשונה שאני חווה בישראל ופעם ראשונה שמשפחתי ואני עוברים דבר כזה. לכן מה שפתח לי את הלב זה מה שראיתי במסעדה ומסביב – לראות איך כולם מתגייסים ועוזרים ותורמים מעצמם בלי להתחשבן. הצבא שלנו הוא צבא העם כשכל אחד מכיר מישהו שמגויס, ודרך כל מה שסביבי הרגשתי את החיבור לישראל ולכל מה שאנחנו עוברים. אני מאוד גאה שיצא לי לקחת חלק ולתרום.

איזו יצירה (סרט, סדרה, ספר, שיר) נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה "הדוב" בדיסני+ מצליחה להראות את העולם הדואלי שאני כשף חי בו, להפעיל מקום ולתת חוויה לאנשים שזקוקים למנוחה ולחופש כשמסביב מלחמה, חטופים ואי ידיעה. דרך הראייה של המקצוע שלי מהצד, הסדרה הצליחה לקרקע אותי, להחזיר אותי ללמה אני עושה את מה שאני עושה, ונתנה לי כוח.

"הדוב" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
התרומה הכי חשובה כרגע בעיניי היא לכל ארגון שעוסק בשיקום חיילם ואזרחים שנפגעו פיזית ונפשית. הלב שלי שם, עם החברים שמתעסקים בזה.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
צריך להרים לכל הטבחים ובעלי העסקים שעזבו הכול והלכו להילחם בלי לחשוב יותר מדי. ליאור בר, בעלי הפסטה בר בשוק לוינסקי שהיה טבח שלי בהרברט סמואל והפך לחבר, הוא כזה – עזב את העסק והתגייס למילואים, כמו כל הגיבורים השקטים שעושים את מה שהם צריכים לעשות.

מה יהיה?
כמו כולם אני רוצה להאמין שיהיה טוב. המלחמה נוגעת בכל אחד מאיתנו ואני רוצה שלכולם תהיה תקווה – למשפחות, לתל אביבים ולעם ישראל.