הקולנוע של פעם, הקבבים של עכשיו. העיר של יוסי בלוך

1. שוק הכרמל

הבית. המקום שבו הזמן נעצר ואני יכול להיזכר בסבא שלי הולך בשקט בין הבסטות, בוחר פירות טריים ומדבר עם הסוחרים. להתעדכן בדעת הקהל שמחוץ לבועה שלי ולהתחבר לריחות ולזכרונות של העיר כמו שהייתה כשהיינו ילדים.

שוק הכרמל (צילום: דין אהרוני רולנד)

2. קולנוע עדן

הקולנוע העתיק שאבא שלי ישב עם החברים שלו וראו סרטים בחוץ. לעמוד ממול ולשמוע בזכרונות את הסיפורים שלהם על תל אביב של פעם, עם הדיונות בין העיר ליפו והפרדסים בצפון. עם הקהילה שנפגשת בקולנוע וכולם מכירים את כולם. והתקווה לראות שם פעם אחרונה סרט מוקרן על הקיר הגדול.
לילינבלום 2

קולנוע עדן (צילום: דין אהרוני רולנד)

3. עלמה ביץ'

היתרון של תל אביב זה שאתה יכול, בכל רגע נתון, לשים מכנסיים קצרים ולהפוך לתייר. קפיצה קטנה לים ואתה כבר לא בעיר. חוף עלמה משלב בין גולשים, לכלבים, הורים צעירים עם ילדים, ומסיבה שמחה כל יום שישי. אם לא בא חל הדשא שמעליו הוא נקודת המנוחה האולטימטיבית בעיר.

מרגריטה בעלמה ביץ' (צילום: מאנטה ריי)

4. שמואל

מפלט של יום שישי. אוכל פשוט וטעים, אוירה כיפית ורגועה, וכמובן שמואליק, שישמח להרים צ'ייסר עם כל מי שמוכן ולצחוק על כל דבר.
שוק הכרמל, רבי מאיר 42

הפיתה-קבב של שמואל. צילום: אנטולי מיכאלו

5. ברבוסה

הפינה שלי רחוק מהעולם. בפלורנטין תל אביב נעלמת ומתחיל הדרום האמיתי של העיר. בין כל הבניינים מסתתרת פינה קטנה שבה אפשר לשתות קפה של בוקר ולפגוש אנשים לפני שהרעש של יום חדש מתחיל.
אברבנאל 45

יוסי בלוך הוא במאי ויוצר דוקומנטרי ("איוון האיום" בנטפליקס, 2019; "סיליקון ואלי" 2013). בימים אלה הוא מציג את תערוכת היחיד "לונג שוט", מיצב קולנועי-אמנותי אודות מקרה אלאור אזריה. המעבדה לאמנות, הרצל 119. עד ה-17.12; שישי ושבת, 11:00-14:00