דברים של פעם ותל אביב כל כך אחרת. זאת העיר של יפתח שפירא
"העיר שלי", מדור שבו בוחרות דמויות עירוניות מוכרות את המקומות האהובים עליהן. והפעם: יפתח שפירא הוציא השבוע את אלבומו השלישי, "בים", ולוקח אותנו לאכול במסעדה שיש בה משהו של פעם ובעצם גם אל מקומות נוספים שיש בהם משהו של פעם. זאת העיר שהייתה פה פעם
>> המוזיקאי יפתח שפירא הוציא בשבוע שעבר את אלבומו השלישי, "בים", אות הפיק במשותף עם אדיר דניאל. אחרי שני אלבומים בהפקת תומר ישעיהו, מתאפיין האלבום החדש בסאונד אלקטרוני יותר ובכתיבה מינימליסטית, קרובה וחשופה. האזינו לו כאן
1. מוזיאון ארץ ישראל (מוז"א)
עבדתי במוזיאון כשנתיים בתפקיד מדריך. אי שם בקצה שטח המוזיאון שכנה קבוצת קראוונים שאיכלסה את צוות מדריכות המוזיאון, וכמה מדריכים. בחלק מהזמן המדריכות הדריכו, וברוב הזמן יצרו את עזרי ההדרכה, כלומר עבדו בכל מיני מלאכות של ריפוי בעיסוק. זה הרגיש כמו בית מחסה לאמנים בארון וכל מיני מלומדים שלא נעים להם כל כך בעולם שבחוץ. המוזיאון הוא אקס טריטוריה מצפון לירקון, מלא דשא, צמחיית פרא ואתרים ארכיאולוגיים. זה היה המקום המתאים בשבילי באותו זמן, התחנה האחרונה לפני שהחלטתי להתמסר למוזיקה. חיים לבנון 2
2. היכל התרבות
סבא וסבתא שלי אהבו תמיד מוזיקה קלאסית והיו מגיעים מפתח תקווה לקונצרטים של הפילהרמונית. בערך בגיל 14 התאהבתי במוזיקה הקלאסית ועכשיו היה להם ולי תחום עניין משותף חדש. מדי פעם הייתי מחליף את סבתא ונוסע עם סבא להיכל התרבות, שהיה אמנם מלא אנשים מבוגרים לא תמיד נעימים שחייבים להעיר זה לזה על כל דבר, אבל עדיין מקום פולחן מרגש לאמנות היפה הזאת. הוברמן 1
4. טשרניחובסקי 6
כשאני ובת הזוג שלי רוצים לחגוג משהו זה המקום אליו אנחנו הולכים. משהו באירוח, באוכל ובמקום מוציא מאיתנו נינוחות ושיחות מהורהרות ונעימות. יש משהו של פעם במקום הזה ואני אוהב דברים של פעם. טשרניחובסקי 5 (כן, נו)
4. התחנה המרכזית הישנה
כשאני נוסע לעבודה אני תמיד חונה שם. שם גם עבדתי על האלבום הראשון שלי בסטודיו של תומר ישעיהו. זאת תל אביב כל כך אחרת, האזור המוקצה ביותר, ועדיין חלק ממה שמרכיב את תל אביב עבורי.
5. גבעת נפוליאון
המקום הכי פראי שהכרתי בתל אביב. צמחייה מגוונת ועשירה, ציפורים ותנים. מקום להרגיש בו את האוויר הפתוח ואת עונות השנה.
6. רחוב ישראליס
רחוב קטן וצדדי באזור שאני לא כל כך מתחבר אליו, אבל שם גרה מי שתהפוך לבת זוגי ואם ילדיי. הייתי נוסע לשם באופניים, מפתיע אותה בבוקר בדירת ההוביטים הקטנה שהיא גרה בה, או קופץ אליה בערב אחרי העבודה. מכל הבניינים בעיר הבניין ברחוב ישראליס הוא איכשהו אבן פינה בחיי.
