הטבע בטבעיותו והרגע שצריך להרגיע עם היין. זו העיר של לי בדר

ביצ׳יקלטה

אם זה דייט כושל או בראנץ׳ עם חברות מהתיכון, מאז שחזרתי מניו יורק זה פשוט נהיה הספוט הקבוע שלי. יש משהו בחצר האחורית הנסתרת הזו שמרגיש מן מפלט אינטימי אבל עדיין צבעוני מהרעש של נחלת בנימין. אני תמיד נשארת עם מחשבה על מה המלצרית שלי עושה כשהיא לא ממלצרת שם, כי כל הצוות שם פשוט מנצנץ, מאלו שאשכרה מסתכלים לך בעיניים ומדברים מהלב. ברמת המלצות לאוכל: בבוקר – כריך אבוקדו. בערב – טחינה והלחם פרנה המדהים שלהם כתוספת לכל דבר. טעים וחמים כמו חיבוק טוב.
נחלת בנימין 29

ספוט שלא נמאס. ביצ'יקלטה (צילום: ספיר קוסא)

חנות יין – Wine Shop

חנות היין השכונתית. מקום קטן וחמוד עם אנרגיה טובה. מאז שאחד המוכרים המליץ לי על יין לבן איטלקי שאיכשהו רק להם יש, טלאמונטי טרביאנו ד'אברוצי, התאהבתי בו קשות (ביין, לא במוכר) וכל חנות או יין אחר נהיה סוג של פשרה. הם תמיד בדרך שלי לאנשהו, תמיד יש סיבה לעצור, ותמיד מקבלים שקית רב פעמית מגניבה, שגם מהווה אחר כך תזכורת אחרי שכמה מהן נאגרות על המיתלה, שאולי זה סימן להרגיע קצת עם היין.
אבן גבירול 24

חנות יין. צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של חנות יין

פארק דרזנר

או איך שהיינו קוראים לו ״השדה״. בתור מי שגדלה בצפון הרחוק (של תל אביב) אימצתי אותו בתור מן חצר משחקים אחורית ומסתורית. מדובר בשדה ענקי שכל תושבי השכונה מכירים ואוהבים להוציא אליו את כלביהם בבוקר, אבל מעבר לזה הוא דיי שומם וקסום. הגודל שלו לא נתפס לתל אביב המצוי, מתחיל משורת וילות רמת-אביביות ומתפרש בערך עד סינמה סיטי. את עושה את דרכך בין מכוניות חונות ליד בית ספר, ובין רגע משוגרת אל אווירה ספק פסטורלית ספק מוזנחת. הטבע בטבעיותו. בקיץ צריך להיזהר קצת מנחשים ובחורף אפשר לצפות בברווזים שמגיעים לאגם הנוצר באורח פלא אחרי הגשם.
שביל העפר שיוצא מהמרכז הקהילתי רוזין, רחוב דרזנר 2, רמת אביב ג'

פארק דרזנר. צילום: לי בדר

באנה

הפסקתי לאכול בשר בגיל 18, עוד לפני שזה היה מגניב. ולא, להיות צמחונית זה לא כולל דגים. ולא, אני לא טבעונית, למרות שאני גרה בתל אביב. גיליתי את באנה אחרי שעברתי לדירה האחרונה שלי, וכל פעם מחדש אני מרגישה כאילו זכיתי באיזה בפרס רק מכמות האופציות הפתוחות לי בתפריט. אז לצמחונים ולטבעונים שבנינו – מדובר במקום טבעוני חמדמד שכיף לשבת, לקשקש ולנשנש בו קצת טופו או כרובית (שהלוואי ויחזירו לתפריט, יאללה באנה, זה היה כזה בובה של מנה). הלחם מחמצת גם ראוי לציון ותמיד מתפקד כסיפתח טוב לרביצה שם.
נחמני 36

בדידות מזהרת. באנה. (צילום אלה רז)

לב קפה

וידוי: שקלתי בכובד ראש אם לציין את הפנינה הזו פה או לא. כי… היא שלי ושל עוד כמה בודדים שיודעים על קיומה ואולי אני רוצה שככה תשאר? כי זה חלק מהצ׳ארם שלה? אבל בסדר, כמה כבר יקראו עד פה נכון? אז מדובר בבית קפה נחבא אל הכלים ליד כיכר ביאליק, כזה שבאמת אפשר לעבוד בו. מקום שקט, ביתי, עם ניחוח היפסטרי. כזה שחובה להיות בשלוף לכל מי שעל ספקטרום הפרעות הקשב והריכוז או שצריכה מקום שהוא לא הבית שלה בשביל באמת להתרכז בעבודה על המחשב. יש גם קפה טוב ואפילו קמבוצ'ה.
אידלסון 29

קפה לב. מאינסטגרם