סטודיו שהוא בית, עם נוף לים: המקומות של אשת המחול מיכל הרמן

1. רחוב אוליפנט

זה הרחוב שבו גרתי רוב חיי. כשעזבתי את בית אמי, מצאתי באוליפנט את הדירה הראשונה שלי עם חברתי ליאת. ממנה עברתי לדירה בבניין ממול בה גרתי שנים ארוכות ובה גידלנו את הבן הבכור שלנו. משם יצאנו לעוד כמה דירות תל אביביות אבל חזרנו לאוליפנט לעוד דירה וממנה עברנו לאחרת באותו הרחוב. רק לא מזמן עזבנו את השכונה. מבחינתי זה תמיד יישאר הרחוב התל אביבי המועדף עליי, ירוק, שקט, ופסטורלי שגם קרוב להכל.

עציצים באוליפנט. צילום: נמרוד סונדרס

2. המגרש של בית ספר לאומנויות בלויד ג'ורג'

כדיירת השכונה ואמא לשני בנים ספורטאים ומלאי מרץ, ביליתי שעות ארוכות במגרש הספורט הבית ספרי. במקום גן שעשועים אצלנו נהוג לצאת למגרש עם כדור. במגרש קראתי ספרים שלמים, נרדמתי בשמש, צפיתי במאות משחקי כדורסל וכדורגל ואף השתתפתי בכמה. למדתי לזרוק לסל והתאמנתי בבעיטות, נחשפתי להבדל המהותי בין 'לקלוע' ל'להבקיע' ובעיקר גיליתי שמשחקי כדור מאוד תנועתיים ואפילו ריקודיים ושהבנים שלי בעצם גם רוקדים בלי לדעת על כך דבר.
לויד ג'ורג' 2

3. תפס"ן – תחנה פסיכואנליטית לנוער

זו תחנה פסיכואנליטית לנוער שהוקמה עבור נערים ונערות, הורים ובתי ספר. עבור בני הנוער שנושרים ממסגרות ולא יודעים לאן, עבור ההורים שלא יודעים ממה ילדיהם נושרים ועבור בית הספר שלא פנוי 'לצאת מאיזה מקום ולתפוס אותם'. לכל נער/ה דרכו/ה הייחודית לנשור ולכן נדרש ידע מיוחד לגלות אותה. על הידע הזה הוקמה התחנה שאליה מגיעים נערות ונערים לדבר לצד מורים, אנשי טיפול ואומנים שבאים ללמוד. זה מקום שבו אפשר לחלום על עתיד טוב יותר ועבורי יש בו גם עתיד ללימודי הטיפול בתנועה שממלאים את עולמי בשנתיים האחרונות.
אנגל 6

תפס"ן

4. תיאטרון קליפה

לפני כמה שנים תיאטרון קליפה עבר לכרם התימנים, לרחוב הרב קוק 37. אבל אני אף פעם לא אשכח את הבית הקודם של קליפה ברחוב הרכבת 38. בתוך רחובות התחנה המרכזית בבניין ישן ומוזנח עמד שער אדום שדרכו ניתן לעבור לעולם אחר, קסום שבמרכזו עץ פיקוס ענק. בקליפה ברכבת 38 יצרתי את רוב העבודות שלי, הקמתי שם את 'גופיה' – בית ספר לגוף ופרפורמנס והופעתי בו אינספור הופעות. הבמה בקליפה הייתה המקום שבו הרגשתי הכי בנוח. דימיטרי טולפנוב ז"ל, הגיס שלי, שנפטר במפתיע לפני חמש שנים, בנה בעצמו כל פינה בתיאטרון שהתפרש על שלוש קומות בבניין שהיה לפני כן בית חרושת לנעליים. הפרידה מהרכבת 38 הייתה עוד שלב באבל הפרידה ממנו.

תיאטרון קליפה לשעבר. באדיבות תיאטרון קליפה

5. סטודיו זהבה סוזן דלל

כשהשעה 8 וחצי בבוקר ואני ליד הבאר בסוזן דלל בדרכי לשיעור גאגא בסטודיו זהבה, אני יודעת שאני במקום הנכון. בשיעור יש לי מקום וזמן לעצמי. לחפש, לשאול, לבדוק, לחשוב ולמצוא בגוף רעיונות חדשים. חוץ מזה שיש מהסטודיו נוף מדהים לים ולנווה צדק. כשאני שם אני כמו תיירת שמרגישה הכי בבית.
יחיאלי 5

הנוף מסטודיו זהבה, בסוזן דלל

בימים אלה מיכל הרמן מתארחת עם ענת גריגוריו בתיאטרון קליפה עם המופע מתברברות (שיעלה מחר, 9.12). לפרטים נוספים